אילן אשל
| לידה | 26 באוגוסט 1936 (גיל: 87) |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל חיל השריון |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
אילן אשל (נולד ב-26 באוגוסט 1936) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמפקד חטיבת חרמונים וכמפקד אגד התחזוקה של עוצבת הגליל. מעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במלחמת יום הכיפורים.
אשל גדל בקיבוץ שער הגולן ולמד במוסד החינוכי בקעת כנרות.
אשל נשוי, אב לשלושה, וממשיך להתגורר בקיבוץ שער הגולן.
שירות צבאי
ב-1954 התגייס לשירות צבאי בצנחנים והשתתף בפעולות התגמול.
במבצע קדש ב-1956 לחם במסגרת סיירת גולני, בקרבות לכיבוש מוצבי הצבא המצרי ברפיח.
במלחמת ששת הימים נלחם בשומרון בקרב לכיבוש ג'נין.
במלחמת ההתשה התנדב לשרת כאחד ה"נמרים", קציני מילואים בעלי ניסיון שהוצבו בקו בר-לב.
במלחמת יום הכיפורים נלחם כמפקד פלוגת טנקים של גדוד סיור 134 מחטיבה 179. הטנק שלו נפגע וכל אנשי הצוות מלבדו נהרגו. אשל נפצע קשה וחולץ רק למחרת. ”לאחר התמוטטות הקו הראשון שלנו ברמת הגולן, נוהלה הבלימה בקו השני, בין נפח לתל פארס, על ידי יחידות רבות ובהן גם גדוד הסיור 134 שנלחם יחד עם יחידות מחטיבה 179 בקטע של כ-10 ק"מ לאורך כביש הנפט, בו החזיק כוח על-חטיבתי סורי. יחסי הכוחות בקטע זה היו 1:10 לטובת הסורים. למרות זאת הכוח שלנו החזיק את הקו במשך שתי יממות שלמות, עם כ-15 טנקים בלבד, עד תחילת התקפת הנגד של צה"ל.”
תיאור המעשה כפי שמופיע בכתב הצל"ש:[1]
במלחמת יום הכפורים פיקד סרן אילן אשל על כוח שכלל ארבעה טנקים ו-נגמ"ש בקרבות ברמת הגולן. ביום 7 באוקטובר 1973 עלה סרן אילן אשל בראש הכוח לעבר ציר הנפט בצומת חושניה. סרן אילן אשל תפס עם הכוח שטח שולט, ותוך כדי תנועה ואש מול כוחות אויב עדיפים, תוך ניצול מושכל של השטח, החזיק בשטח, בלם את האויב, והשמיד כוחות אויב. יותר מאוחר ניסו כוחות אויב גדולים לאגוף את הכוח והוא ניהל איתם קרבות תנועה ואש. במהלך הקרב נפגע הטנק של סרן אילן אשל, אנשי צוותו נהרגו, וסרן אילן אשל נפצע קשה. הוא הצליח לחלץ עצמו מהטנק הבוער ונשאר בשטח לבדו. למחרת חולץ על ידי כוחותינו, אשר כבשו את השטח מחדש. במעשיו אלה גילה סרן אילן אשל אומץ לב, יזמה ודבקות במשימה. על מעשה זה הוענק לו: צל"ש הרמטכ"ל ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
השתתף במלחמת לבנון הראשונה כמפקד גדוד 275 של חטיבת מרכבות הפלדה, בקרב בכפר עין חילווה ובמצור על צידון. הטנק שלו נפגע, התותחן נהרג והוא נפצע.
לאחר השחרור מצה"ל
השלים תואר הנדסאי בחקלאות של הפקולטה לחקלאות. עבד כמדריך חקלאי למטעים, בשנים 1995-2003 שימש כמנהל מחוז העמקים במשרד החקלאות, ממונה על תשלום פיצויי אסון טבע במשרד החקלאות, יו"ר מועצת הזיתים, בשנים 2002-2006 מנכ"ל הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל ובשנים 2006-2013 כמנכ"ל ארגון מגדלי הפירות.[2]
בתקופת כהונתו של אשל כמנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית גדל היצוא האורגני מישראל בזכות כניסת מגדלים חדשים לענף והרחבת הפעילות של המגדלים הוותיקים. גם השוק האורגני המקומי צמח בשנים אלו, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. בשנתו האחרונה בתפקיד זה, עסק אשל יחד עם מדריכי הארגון לחקלאות אורגנית בסיוע לחקלאי גוש קטיף בהקמת משקים אורגנים במקומות מגוריהם החדשים. אשל עסק בין היתר בקידום "החוק להסדרת תוצרת אורגנית" שבו החל מנכ"ל הארגון שקדם לו, ישראל שמידט, והשלימה המנכ"לית שהחליפה אותו, אורנית רז.[3][4]
אשל מכהן כדירקטור בהנהלת החקלאות של הקיבוץ הדתי מירב, דירקטור במפעל הרהיטים "גולן פלסטיק" של קיבוצו שער הגולן,[5] חבר הנהלה באגודת המים של עמק הירדן.
בחודש אוגוסט 2014, במהלך מבצע צוק איתן, שמע אשל על הנוסח של "דף המפקד לקרב" ששלח עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי, לחייליו ובו הזכיר כי הם נלחמים בשם האל. בתגובה, שלח אשל מכתב פומבי נרגש אל וינטר ובו טען כי הדברים של וינטר פגעו בו ובחיילים חילונים אחרים.[6]
הערות שוליים
- ^ אתר "בעוז רוחם"
- ^ אילן אשל – נבחר לתפקיד מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל באתר "כאן נעים"
- ^ ישראל שמידט, החוק האורגני ופיקוח, תגובית מס' 22 למאמרו של משה גלעד, "יש משהו אופטימי באורגני", אתר ynet, 15 במאי 2002
- ^ מבחר מוצרי החקלאות האורגנית גדל, מתוך: "משוב לחקלאות", בעריכת עמוס דה-וינטר - גיליון דצמבר 2006, באתר התאחדות חקלאי ישראל
- ^ דוח המינוי של אשל כדירקטור בגולן פלסטיק
- ^ מכתבו של אילן אשל כפי שהתפרסם באתר רוטר.נט
