שער הגולן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הגולן
PikiWiki Israel 18890 Water tower in Kibbutz Shaar Hagolan.JPG
מגדל המים בשער הגולן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-195 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 515 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.3% בשנה
32°41′13″N 35°36′14″E / 32.6869473252889°N 35.6037682505874°E / 32.6869473252889; 35.6037682505874
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10
http://www.shaar-hagolan.co.il

שַׁעַר הַגּוֹלָן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, במפגש הגבולות עם ירדן וסוריה והשייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו ניתן לו משום מיקומו, המהווה מעין שער כניסה לאזור רמת הגולן.

לוחם חבר קיבוץ שער הגולן, 1948

היסטוריה

קבוצת המייסדים עין הקורא שכללה עולים מצ'כיה ופולין התארגנה בשנת 1930 באזור ראשון לציון. ב-21 במרץ 1937 עלו על הקרקע כאחד מיישובי חומה ומגדל. במרץ 1938 היו בשער הגולן 105 חברים ו-22 ילדים, כאשר חלק נוסף של הקבוצה עדיין שהה בראשון לציון. 15 חברים עסקו בחקלאות, 10 בעבודות חוץ והשאר בבניין ותחזוק הקיבוץ[3]. במאי 1945 פשט ארבה על שדות הקיבוץ[4]. במרץ 1947 הציבה קופת חולים רופא בשער הגולן ובוטל הצורך ללכת לאפיקים לקבלת טיפול רפואי[5].

ב-15 במאי 1948 בבוקר, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, הותקפו שער הגולן ומסדה על ידי הצבא הסורי. טנקים סוריים התקרבו אחר הצהריים אל עמדת המים הקדמית בה שהו 8 לוחמים והרסו אותה בפגזי תותח דו-ליטראות. 5 מהלוחמים נהרגו במקום ועוד אחד נהרג בעת הבריחה למתחם הקיבוץ. העיראקים ששהו בנהריים תקפו מדרום והשמידו את מכון המים הישן. מגדלי המים בתוך שער הגולן ומסדה נהרסו על ידי תותחי הסורים והקיבוצים נותרו בלי מים. במהלך הלילה הלכו חברי הקיבוץ לאפיקים להביא מים וכדי חלב[6].

הקיבוץ היה נתון להפגזות בלתי פוסקות שגרמו להרס רב ולא הותירו בית אחד עם גג על כנו. הילדים, הזקנים והפצועים רוכזו במקלט היחיד של הקיבוץ. בלילה הראשון פונו הילדים עד גיל 4 לחיפה. בלילה השני פונו ילדי בית הספר היסודי. לאחר ארבעה ימי לחימה, ב-18 במאי 1948, ניצלו מגיני שער הגולן הפוגה בקרבות, פינו את הקיבוץ ועברו לאפיקים ובית זרע. הצבא הסורי נכנס לקיבוץ והוא נבזז ונהרס. ב-24 במאי שבו חברי הקיבוץ למקום והתחילו בשיקום הקיבוץ ובנייתו מחדש. נטישת הקיבוץ גררה ביקורת מצד הממסד הישראלי. היישוב לא קיבל את נס הקוממיות כאשר ניתן לשאר היישובים ורק לאחר שנים רבות ומאבקים רבים הוא ניתן לו[7][8]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרב עמק הירדן

הקיבוץ המשיך לסבול ממעשי חבלה ומיקוש, של מסתננים מן הגבול הסורי, עד למלחמת ששת הימים. באחד מאירועי החבלה הבולטים, אשר אירע ב-8 באוקטובר 1966, נהרגו 4 שוטרי משמר הגבול שעה שרכבם עלה על מוקש בפרדסי המשק, שעה שהיו בדרכם לבדוק אתר של פיצוץ שני מטעני חבלה אחרים אשר הרסו עגלת טרקטור ומחסן כלים[9].

מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות

בקרבת שער הגולן נמצא בשנות ה-40 של המאה ה-20 אתר ארכאולוגי שבו זוהתה התרבות הירמוכית. האתר נמצא על ידי חבר הקיבוץ. בקיבוץ הוקם מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות שהיה המוזיאון הפרה-היסטורי הראשון בישראל. במוזיאון ממצאים שנמצאו בחפירות באתר.

קטע מחזית חדר האוכל שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין


Gnome-emblem-photos.svg
גלריה 1938


Gnome-emblem-photos.svg
גלריה 1939


Gnome-emblem-photos.svg
גלריה 1948

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אתר העתיקות הסמוך לשער הגולן בו התגלתה התרבות הירמוכית. ברקע בתי הקיבוץ



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0