אילנה שזור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילנה שזור
לידה 1955 (גיל: 69 בערך)

אילנה שזור (נולדה ב-1955) היא יזמת חברתית, עורכת ספרותית וציירת ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה למנחם אברהם סוגבקר ולאביגיל מוזס פנקר, בני קהילת בני ישראל מהודו[1], אשר עלו לישראל בתחילת ב-1953. היא צאצאית של החזן שמואל (באלאג'י) שלום סוגאוקר (1856–1937) מהכפר היהודי בורליי אשר בהודו.

שזור נולדה בקיבוץ יגור וגדלה במושב מצליח. בתיכון התנדבה למען ילדים נזקקים וחיילים בבתי חולים. במהלך שירותה הצבאי כמדריכה חיילת ופקידה ביחידת צנחנים, השלימה את לימודי הבגרות. למדה שלוש שנים ספרות כללית והכנת תוכניות לימודים במסלול דו-חוגי באוניברסיטת חיפה, ושם החלה להיות מעורבת ביוזמות פמיניסטיות וביוזמות שלום. עברה לתל אביב בתחילת שנות ה-80 והחלה לעבוד בבית הספר לשלום בנווה שלום וואחת אל סלאם.

נמנית עם מייסדות הפמיניזם המזרחי בישראל (1988). היא יזמה והקימה בחברת תקוה לוי וד"ר ויקי שירן את הפורום המייסד של הנשים המזרחיות ממנו צמחה תנועת אחותי - למען נשים בישראל. ניהלה בשיתוף את "בית הספר לנשים" שהיה פרויקט פמיניסטי רב תרבותי. [דרוש מקור]. בית הספר פעל מתוך ארגון "קול האישה" בירושלים, ובהמשך נקרא עמותת "קהילת נשים לומדת".

בנוסף, היא פעילה בנושא השלום ובקבוצות לצדק חברתי. פעלה בחברת תקווה לוי ובחברת השחקן יוסף שילוח והסוציולוג פרופ' מאיר עמור ופעילים נוספים, בארגון "החזית המזרחית" ובין היתר השתתפה במפגש עם אש"ף במשלחת של ארבעים פעילי שמאל מזרחי, עם אבו מאזן ומחמוד דרוויש. הייתה חלק מנציגות שהגיע לוועידת האו"ם בז'נבה בנושא יישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. היא יזמת של פרויקטים חברתיים בנושאים של רב תרבויות, מגדר, וזהויות בישראל.

שזור כותבת מאמרי דעה וביקורת באתר האינטרנטי "העוקץ". עוסקת בכתיבה הקשורה לקולן של הנשים מ"בני ישראל" מהודו בישראל. בשנות השמונים עסקו ציוריה בנושאי זהות ועיקרם היו פורטרטים בעיקר במים אבל גם בפחם, גיר ושמן. שזור הפסיקה לצייר כעשר שנים וכשחזרה לצייר בתחילת המאה ה-21 החלה להשתמש במוטיבים של ציור הודי עממי בעיבוד חופשי ומודרני. היא מציירת באקריליק, בצבעי זכוכית ובעטים צבעוניים.

שזור ארגנה את קבוצת הנשים של קהילת בני ישראל באזור רמלה-לוד מהודו בשיתוף פעולה עם ארגון הנשים יוצאות הודו "שטרי מנדל" ו"מהילה מנדל" ועם קבוצת נשים יוצאות אתיופיה "יסיטוצ' אנדנט". כמו כן עוסקת בתיעוד עדויות בווידאו עם דניאל ראובן והסופר אליעז ראובן-דנדקר של הדור החדש של יוצאי הודו בישראל, למען הדורות הבאים.

בשנים האחרונות קיימה אירועים ציבוריים לחשיפת תרבות יוצאי הודו בארץ: "איצ'יקדנה שוברת שתיקה" בסינמטק ירושלים (2013) נשים שוברות שתיקה בענבל תל אביב (2013), שוברות קופסאות בטון בתיאטרון הערבי עברי ביפו (2014) "שפה ובלבה שירה" בבית יד לבנים בראשון לציון (2016), "שירים וסיפורים של בני ישראל" בענבל תל אביב (2017) "כרמלידה" בבית הקהילה שערי רחמים בחיפה בחברת הדור החדש של יוצאי הודו בארץ (2018).

הייתה נשואה לימין מסיקה ולהם בן ובת משותפים.

יצירות

בין פרסומיה הספרותיים:[דרושה הבהרה] סיפור באסופה באנגלית שערך פרופ' עמיאל אלקלעי: "מפתח לגן-העדן", קטע מסיפור באסופה "עזות מצח-פמיניזם מזרחי", עריכת הספר "איצ'יקדנה שוברת שתיקה"[2], עריכת הספר "אמא הודו, אבא ישראל" בעברית וגם באנגלית עם הסופר אליעז ראובן-דנדקר. פרסמה כתבות דעה ב"עיתון פעמון השכונות" וטור אישי שנקרא "מצד שלישי" במגזין "מצד שני". כתבה תסריט לדרמת הטלוויזיה "כרם התקווה" (שודר בקשת ) כתבה את התסריט הדוקומנטרי "המלחין מציון", והמלודרמה "הגורל שלי". כמו כן ביימה את הקליפ "כרם התימנים". תסריטאית ובמאית שותפה, בסרט על אהובה עוזרי "העצב בזמר המזרחי בישראל" (1999). תסריטים לסרטי הדוקו: "כינור שני" (תסריטאית ובמאית בחברת הצלם והעורך דניאל ראובן), "בית הכנסת של פן" (תסריטאית ובמאית בחברת הצלם והעורך דניאל ראובן), "דיינה פינגלה, מורה ומשמרת פיוטי הבני ישראל מהודו" .

בט"ו בשבט, 10.2.2020 הובילה את טקס המלידה הלאומית בירושלים עם חברי הדור החדש ליוצאי הודו בישראל בהנחיית גולן צ'ריקר וארי-אל לביא, בנוכחות שגריר הודו בישראל מר סאנג'יב סינגלה ובהשתתפות מאות אנשים, זמרים, סופרים ויוצרים מקהילת בני ישראל (הודו).

קריאה נוספת

  • ורדית דמרי מדר, עזות מצח-פמניזם מזרחי, האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף הקרן החדשה לישראל ובית ספר קהילתי לנשים, 2002
  • שולה קשת, נשים משנות, תערוכת נשים משנות, 2009
  • אילנה שזור, מזרחיות, בימת קדם, 2012
  • אילנה שזור, איצ'יקדנה שוברת שתיקה, בימת קדם, 2012
  • אילנה שזור, אמא הודו, אבא ישראל, הוצאת קמודן מוכאדם, 2017
  • Ilana Shazor, Mother India, Father Israel, Kammodan Mocadem Publishing, 2018
  • אילנה שזור ואופיר שמאי, המלידה-של בני ישראל מהודו, המרכז למורשת יהדות הודו ומרכז מורשת יהדות קוצ'ין בשיתוף הלו״ז העברי, 2020

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילנה שזור בוויקישיתוף

מאמרים

הערות שוליים

  1. ^ מערכת המשמר החברתי, הקצאה שוויונית של תרבות המזרח: האם בג"צ יתערב?, באתר המשמר החברתי, ‏6 במרץ 2014
  2. ^ אתר למנויים בלבד צפי סער, נשות הקהילה ההודית-היהודית בישראל שוברות שתיקה, באתר הארץ, 21 במאי 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0