הקרן החדשה לישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקרן החדשה לישראל
New Israel Fund
Nif logo.jpg
סמליל הקרן החדשה לישראל
פעילות תמיכה בארגונים העוסקים בזכויות חברתיות, זכויות פוליטיות, הפרדת הדת מהמדינה ועוד
מדינה ארצות הברית
מטה הארגון ניו יורק, ארצות הברית
40°45′04″N 73°58′54″W / 40.7511303°N 73.981715°W / 40.7511303; -73.981715
סניפים ישראל, קנדה, הממלכה המאוחדת, שווייץ, אוסטרליה
מקום פעילות ישראל
נשיא דייוויד מאיירס
יושב ראש -
מנכ"ל דניאל סוקאץ' (עולמי)
מיקי גיצין (ישראל)
תאריך הקמה 1979

הקרן החדשה לישראלאנגלית: New Israel Fund שפירושו: הקרן לישראל "חדשה" ובראשי תיבות: NIF) היא מלכ"ר שמאל-רידיקלי אמריקאי שעיקר מטרתו היא מאבק במדינת ישראל כמדינה יהודית ולהפוך אותו למדינת כל אזרחיה. הקרן מעניקה תמיכה כספית וטיפוח למאות ארגונים המוגדרים רשמית כארגוני זכויות אדם, דו-קיום בין יהודים לערבים, זכויות מיעוטים בישראל, העצמה נשית ונושאים סביבתיים. הוצאות הקרן בשנים 2014 ו-2015 היו כ-110 מיליון ש"ח בשנה.[1] לפי ניב גורדון, זוהי הקרן הגדולה ביותר התומכת בארגוני זכויות אדם בישראל.[2] לצד חלוקת המענקים הכספיים מפעילה הקרן את "שתי"ל", המספק שירותי תמיכה וייעוץ לעמותות, בעיקר לכאלו הנתמכות על ידי הקרן.

החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה ויש לה סניפים גם באוסטרליה ובמדינות באירופה.[3] בישראל היא הייתה עמותה רשומה כ"ניו ישראל פאנד" עד שנת 1995, בה ביקשה למחוק את רישום העמותה בישראל. בפרסומיה בעברית היא מציגה עצמה בשם "הקרן החדשה לישראל". בינואר 2006 זכתה הקרן והזרוע הביצועית שלה להכרה מהאו"ם כארגון שפועל ברוח מגילת האו"ם ומקדם את ערכיה.[4]

נשיא הקרן הוא פרופסור דייוויד מאיירס. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ' ומנכ"ל הסניף בישראל הוא מיקי גיצין.

היסטוריה

הקרן החדשה לישראל הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן[5] גייסי תרומות. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת עבודתו ביקר בישראל בשנות השבעים. הוא סיפר כי "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים".[6][7]

יחד עם אלווין באום ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק,[8] הם הגיעו לישראל כדי לבחון הקמת קרן חדשה.[6] שניהם הצטרפו לחברים המייסדים של הקרן שנרשמה בארצות הברית. מטרת הקרן הייתה לתמוך בארגוני חברה אזרחית הדומים בתפיסת פעולתם לארגוני חברה אזרחית אמריקאיים[9] וזאת בניגוד לחלק ניכר מהארגונים, בעשורים הראשונים למדינה, שהיו משויכות למפלגות השונות וקיבלו מימון דרכן.[10]

הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" בשם "ניו ישראל פונד",[11][12] והוקמה עמותה ישראלית שנשאה את אותו שם.[13] בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית.

ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת הקרן שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקמה עמותה נוספת ששימשה כאגף המבצעי של הקרן בשם "שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי"[14] על ידי שרה קרניאל, שעמדה בראשה בשנים 1982–1983. אחריה שימשה בתפקיד זה שרי ריבקין עד 1998.[4] בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר. פעילות "שתיל" התרחבה באותה תקופה וכללה גם הכשרת אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה[דרוש מקור]. ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר, בפעילות הקרן: כנס של האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה בדרישה להעלאת בני משפחה נוספים ארצה.

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל, ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה", ומפעילה מטעמה את שתי"ל.[13]

בין השנים 20022008 כיהן כנשיא הקרן פטר אדלמן. לפניו כיהנו בתפקיד זה ד"ר מרדכי בר-און ופרופ' יורם פרי. בשנת 2008 מונתה לנשיאת הקרן נעמי חזן שכיהנה כחברה בהנהלת הקרן בין השנים 19931992 עד לבחירתה לכנסת, ומשנת 2007.[15] בשנים 20122015 הנשיא היה הרב בריאן לורי,[16] ובשנים 2015–2018 עו"ד טליה ששון.

בין השנים 19911997, אבינעם ערמוני שימוש כמנכ"ל הסניף הישראלי.[17] בנובמבר 2009 החליפו דניאל סוקאץ' ורחל ליאל את לארי גרבר ואליעזר יערי בתפקידי מנכ"ל הקרן ומנכ"ל הסניף בישראל, בהתאמה.[15] מיקי גיצין החליף את רחל ליאל ביולי 2017.[18]

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח מנכ"ל הקרן בישראל, אליעזר יערי, מכתב באנגלית לתורמים אמריקאים ולצוות הקרן, שבו כינה את מחנה הימין, "קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית", הציג את הקרן כגורם ברור בהבסתו, והתייחס לשמה באמירה "אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה" (על פי תרגומו של אמנון לורד).[19]

בספטמבר 2011 פרסם אתר ויקיליקס מסמך מסווג שנשלח משגרירות ארצות הברית בישראל לוושינגטון המסכם פגישה שנערכה בבפברואר 2010 בין חדווה רדובניץ', סמנכ"לית הקרן, עם היועץ הפוליטי של השגרירות.[20] במסמך צוטטה רדובניץ' אומרת "בתוך מאה שנה ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, אך היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר".[21][22] הקרן החדשה לישראל הגיבה שרדובניץ' עזבה את הארגון משום שדעותיה האישיות סטו מנקודת המבט של הארגון.[23]

למחרת ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, פרסם מנכ"ל הקרן, דניאל סוקאץ', מכתב פומבי מטעם הקרן תחת הכותרת "העולם לקח צעד ענק לאחור" בו הביע את אבלו וחרדתו על הניצחון.[24]

בעבר הופיע בדף השאלות והתשובות של הקרן כי היא מתנגדת ל"כיבוש הישראלי" ביהודה ושומרון.[25] בהמשך הניסוח שונה ונאמר שם שהארגונים שהקרן תומכת בהם עושים זאת "מתוך אהבה למדינה ורצון להסיר מעל ישראל את הגיבנת המוסרית של השליטה בעם אחר".[26]

פעילות הקרן

עיקר פעולתה של הקרן החדשה לישראל היא חלוקת מענקים לארגונים. על פי דוח הקרן מ-2010, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-250 מיליון דולר לכ-850 ארגונים.[27] 30% מהכספים שחילקה הקרן בשנת 2007 הופנו לארגונים הפועלים בקרב ערביי ישראל.[28] מלבד הסניף הראשי בירושלים, מפעילה הקרן סניפי משנה, באמצעות שתיל, בבאר שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה. נכון ל-2010 מועסקים במסגרת הקרן החדשה לישראל ושתי"ל 130 עובדים.[29]

מלבד תמיכה בארגונים, הקרן תומכת גם בקואליציות של ארגונים, למשל הפורום לדיור ציבורי,[30] ובמאבקים ציבוריים ספציפיים. כך למשל תרמה הקרן ביולי 2011 כ-35,000 ש"ח למאהלים עבור מחאת האוהלים[31] ובינואר 2014 תרמה 3,000 דולר למימון הפגנה של מסתננים מאפריקה בכיכר רבין בתל אביב.[32]

גופים נתמכים

עם הארגונים שקיבלו את תמיכת הקרן נמנים:[33]

בין השאר מממנת הקרן את פרויקט "אוהדים למניעת אלימות בספורט", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, אגף מצילה[34] של המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל. הפרויקט[35] הוא תוכנית מניעתית והסברתית כוללת בליגת-העל שמטרתה להפחית את האלימות בספורט.

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".[36]

פרויקטים מרכזיים

שתיל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שתיל (ארגון)

בשנת 1982 יזמה הקרן החדשה לישראל את הקמת "ארגון שתיל", המייעץ לעמותות הנתמכות על ידה.[37]

תוכנית המשפטנים

בשנים 1984–2017 הפעילה הקרן תוכנית דו-שנתית במסגרתה העניקה מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. משתתפי התוכנית זכו למלגה הכוללת את מימון שכר הלימוד, הוצאות הנסיעה והוצאות המחיה בארצות הברית. לאחר חזרתם לישראל שובצו משתתפי התוכנית לעבודה במשך שנה באחד מהארגונים העוסקים בתחומי זכויות האזרח בישראל. בשנה זאת מקבלים המשתתפים משכורת חודשית מהקרן. בראש ועדת ההיגוי של התוכנית עומד עו"ד יהושע שופמן.[38] עם משתתפי התוכנית בעבר נמנו עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר נטע זיו ועו"ד שמאי ליבוביץ.[39]

"כנגד כל הסיכויים"

  • בשנת 2006 שודרה בערוץ 2 הסדרה "כנגד כל הסיכויים" שהופקה על ידי שידורי קשת בשיתוף הקרן החדשה לישראל. בכל אחד משלושה עשר פרקי הסדרה הובא סיפורו של פעיל ומנהיג חברתי באחד הארגונים.

פרסים

  • "פרס הרמן שוורץ" הניתן למשפטן עבור "הישגים בולטים בתחום זכויות אדם וקידום צדק חברתי". הפרס על שמו פרופ' הרמן שוורץ שייסד את תוכנית המשפטנים של הקרן.
  • פרס עבור פעילות התורמת לדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל על שמה של ישראלה גולדבלום, ממקימי שלום עכשיו וסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל.
  • הפרס לשינוי חברתי והעצמת נשים על שם יפה יערי.

קרנות

  • הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.[40] 20 המיליון הראשונים ניתנו לחלוקה בתקופה של חמש שנים, שבסיומם ניתנו 20 מיליון נוספים לחמש שנים נוספות, ובסופן אמורה קרן פורד להפסיק לתרום באמצעות הקרן החדשה לישראל. התרומה מקרן פורד מהווה כשליש מסך התרומות שמקבלת הקרן בשנים אלו.[41] מענקיה של קרן פורד בישראל מופנים למטרות של קידום "זכויות אדם ואזרח, צדק חברתי ויוזמות פתרון של הסכסוך הישראלי-ערבי". את קרן פורד בישראל מנהל אהרן בק.[42]
  • הקרן נתמכה על ידי האיחוד האירופי. ב-2006, למשל, העביר האיחוד האירופי לקרן כ-700,000 דולר[דרוש מקור].
  • "קרן דפנה" על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, פעילה פמיניסטית ומראשי הקרן החדשה לישראל. הקרן תומכת בפרויקטים המקדמים מנהיגות נשים וערכים פמיניסטיים.

פולמוס

בקרב הימין הישראלי הפך קשר עם הקרן החדשה לישראל, ובפרט קבלת מימון ממנה, לאות גנאי.[43] פוליטיקאים מהימין,[44] ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, טענו שמדובר בקרן אנטי ציונית.[45] באפריל 2018 טען שהקרן היא הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מההסכם להעברת מסתננים מאפריקה לישראל לתחומה. הוא הוסיף כי מטרת העל של הקרן היא מחיקת הצביון היהודי של ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה, לצד מדינת לאום פלסטינית נקייה מיהודים בקווי 67׳ שבירתה ירושלים".[46][47] נשיאת הקרן הכחישה שהארגון פנייה לרואנדה או לגורמים אירופאים והוסיפה כי "ראש הממשלה עבר הערב כל קו אדום בהסתה נגד הקרן החדשה לישראל".[48][49] בהודעה שהוציאה מפלגת הבית היהודי בשנת 2015 נכתב כי הקרן פוגעת "בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי".[50]

בתחילת 2010 תנועת "אם תרצו" במסע פרסום נגד הקרן ונשיאתה, נעמי חזן, בטענה שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה ובתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון.[51][52] הקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית.[53]

ארגון NGO Monitor[54] הלין במכתב פומבי למנכ"לית הקרן רחל ליאל, נגד ארגון השמאל הרדיקלי "קואליציית נשים לשלום" המשתתף בקמפיין ה-BDS נגד ישראל וכנגד תמיכת הקרן בו. בעקבות זאת הופסקה הזרמת המענקים ל"קואליציית נשים לשלום" והקרן דרשה מהם להסיר את שמה מרשימת התורמים באתר. בתגובה האשימה הקואליציה את הקרן ב"כניעה למסע ההסתה".[55]

מוסדות הקשורים בתנועת "הקיבוץ הדתי", ובהם "קרן הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, קיבלו תקציבים מהקרן. בפברואר 2011 קראה תנועת "הקיבוץ הדתי" למוסדות אלה שלא לקבל כספים מהקרן, בשל המטרות שלטענתה הקרן מנסה לקדם.[56] באוגוסט 2018 פתח ארגון "חותם" בקמפיין נגד עמותות ואישים דתיים שקיבלו מימון מהקרן ופעלו לפי הקמפיין למען מטרות כהפרדת הדת מהמדינה, וקרא לציונות הדתית להתנתק מהם.[57] על הקמפיין נמתחה ביקורת, בין השאר על ידי אותם ארגונים.[58][59][60]

ב-2016 החליט ארגון השמאל "מולד" לוותר על תקצוב מהקרן החדשה בנימוק שהקרן החדשה משתפת פעולה עם ארגונים אנטי-ציוניים.[61]

מנגד פרסמו אנשי רוח, ובהם הסופר א. ב. יהושע והמחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, עצומה שבה הביעו "שאט נפש ממסע ההסתה והשנאה המתנהל בשבועות האחרונים נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם בישראל".[62] מספר אמנים וחברי כנסת ערכו אירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל.[63] בעקבות הביקורת נגדה יצאה הקרן במסע פרסום תחת הכותרת "לא נסתום" שבמסגרתו הועלה אתר אינטרנט בשם זה[64] וגויסו בלוגרים על מנת שישתתפו במאבקה של הקרן.[65] לפי העיתונאי האמריקאי אדווין בלאק, הקרן מממנת כ-800 ארגונים שהמטרות של מרביתם טובות, אך 80 מהם הם ארגונים פוליטיים הפועלים נגד ישראל.[66][67][68]

קישורים חיצוניים

  1. הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה (פרק ראשון), באתר של "רשת 13", 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים
  2. מי הם היהודים שנאבקים ב"קרן החדשה" מעבר לים? (פרק שני), באתר של "רשת 13", 9 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים

הערות שוליים

  1. "הקרן החדשה לישראל (NIF)". NGO Monitor. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2017. 
  2. Neve Gordon, Human Rights as a Security Threat: Lawfare and the Campaign against Human Rights NGOs, Law & Society Review 48, 2014, עמ' 311–344
  3. Staff | New Israel Fund
  4. 4.0 4.1 רותי סיני"לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  5. Blake Eskin, FEATHERMAN FILE
  6. 6.0 6.1 Lori Eppstein, New Israel Fund to celebrate 20 years of social activism, 15.1.1999
  7. Helen Roberts, AMERICAN JEWISH DONATIONS TO ISRAEL, Contemporary Jewry 20, 1999, עמ' 201–213
  8. Ms. Naomi Lauter, פרופיל ב Zoominfo
  9. Michael M. Laskier, Israeli Activism American-Style: Civil Liberties, Environmental, and Peace Organizations as Pressure Groups for Social Change, 1970s-1990s, Israel Studies 5, 2000, עמ' 128–152
  10. בני גדרון, חגי כץ, Benny Gidron, Hagai Katz, Patterns and scope of government funding as a reflection of policy toward the third sector in Israel / דפוסי מימון ממשלתי והיקפו כמשקפי מדיניות כלפי המגזר השלישי בישראל, State & Society / מדינה וחברה 2, 2002, עמ' 43–66
  11. טלי חרותי-סובר, השקיפות נדחקת לקרן זווית, באתר ynet, 29.11.2006
  12. רשם החברות, באתר משרד המשפטים
  13. 13.0 13.1 קלמן ליבסקינד, מדינת החופש הגדול, מעריב, מוספשבת, 25 בפברואר 2011.
  14. אודות שתיל
  15. 15.0 15.1 הנהלה, באתר הקרן החדשה לישראל
  16. חמי שלויהודי טוב: הנשיא החדש של הקרן החדשה לישראל רוצה להגשים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
  17. "New Israel Fund Tackles Long Term". tribunedigital-chicagotribune (בEnglish). בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2017. 
  18. זה המנכ"ל החדש של הקרן החדשה לישראל, באתר כיכר השבת, 16 במאי 2017
  19. אמנון לורד, המהפכה הניהיליסטית, מקור ראשון, 24 באוקטובר 2003, (בארכיון האינטרנט)
    המקור האנגלי מובא כאן
  20. KNESSET CONSIDERS CONTROVERSIAL NGO LEGISLATION TO REGISTER AS FOREIGN AGENTS, אתר ויקיליקס, (סעיף 7) מזהה מסמך: 10TELAVIV439_a, ‏25 בפברואר 2010 (באנגלית)
  21. אראל סג"ל, "היעלמות המדינה היהודית – לא טרגדיה", באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  22. "Wikileaks Bombshell: New Israel Fund Official Endorses End of Jewish State - Commentary Magazine". Commentary Magazine. 6 בספטמבר 2011. 
  23. "NIF Statement: Wikileaks and Anti-Democratic Legislation" (הודעה לעיתונות). New Israel Fund. 6 בספטמבר 2011. 
  24. מכתבו של סוקאץ' בעמוד הפייסבוק של הקרן, 9 בנובמבר 2016
  25. שאלות ותשובות | הקרן החדשה לישראל, www.nif.org.il אורכב מן המקור בתאריך 8 באפריל 2012
  26. שאלות נפוצות לגבי הקרן החדשה לישראל, האם הקרן תומכת בארגונים שפועלים להעמיד לדין חיילי צה”ל?, www.nif.org.il אורכב מן המקור בתאריך 7 באפריל 2018
  27. 2010 Annual Report קובץ PDF
  28. שמואל רוזנרהכסף היהודי והאזרח הערבי, באתר הארץ, 4 באפריל 2007
  29. עובדי הקרן החדשה לישראל חתמו על הסכם קיבוצי, באתר "כוח לעובדים", 10 באוקטובר 2010
  30. סדן, אלישבע, עבודה קהילתית : שיטות לשינוי חברתי, הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2009, פרק חלק ד התארגנות לבניית קהילה, פרק ג המאבק על הדיור הציבורי
  31. אביב לביא, "הקרן החדשה" מימנה כמה מאהלים, אך לא סייעה להפגנה, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2011
    טלי חרותי-סוברמנכ"לית הקרן החדשה לישראל: המחאה הפתיעה גם אותנו - אבל אנחנו לא מאחוריה, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
  32. דנה וילר-פולק‏, אילו ארגונים מסייעים במימון מחאת מבקשי המקלט?, באתר וואלה! NEWS‏, 09 בינואר 2014
  33. ארגונים נתמכים, באתר הקרן החדשה לישראל
  34. מניעת פשיעה ואלימות בספורט
  35. פרויקט אוהדים למניעת אלימות בספורט
  36. NIF and UPZ Taglit-Birthright Israel Trip באתר הקרן
  37. עדה כהן, כינוס שתי"ל עסק בדרכים לשינוי חברתי, מעריב, 20 בספטמבר 1989
  38. תוכנית המשפטנים
  39. יובל יועז, המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל, באתר הארץ, 24 במאי 2010
    נטע זיו, ריאיון עם פרופ' הרמן שוורץ, מייסד התוכנית להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם והאזרח של הקרן החדשה לישראל, מעשי משפט ב 2009
    עורכי הדין בתוכנית "הקרן החדשה לישראל", באתר הארץ
    עומר כרמון, תורמי הקרן דורשים הבהרות: מדוע שימש כספנו למימון שמאי ליבוביץ'?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 באפריל 2005
  40. עידן יוסף, מענק של מיליונים לקרן החדשה לישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בספטמבר 2007
  41. רן דגוני, ‏קרן פורד תפסיק לתרום לישראל על ידי "הקרן החדשה", באתר גלובס
  42. Ford Foundation and New Israel Fund announce $20 Million Fund For Grant Making In Israel, באתר הקרן החדשה לישראל
  43. ישראל רוזנר ואיתי רום, "המקור", הקרן החדשה לישראל נחשפת – מאחורי הקלעים של הארגון המושמץ במדינה, באתר של "רשת 13", 2 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  44. חנן גרינווד, ‏הליכוד והבית היהודי ביטלו השתתפותם בכנס הקרן החדשה לישראל, באתר כיפה, 2 בפברואר 2015
    יאיר אטינגרגם דרעי ביטל את השתתפותו בכנס "ועידת ישראל לדמוקרטיה", באתר הארץ, 4 בפברואר 2015
    ועידת ישראל לדמוקרטיה - תוכנית הכנס
  45. התחקיר של אילנה דיין על נתניהו - והתגובה שאסור לפספס, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2016
  46. הקרן החדשה לישראל, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 3 באפריל 2018
  47. דנה ירקצי וטל שלו‏, נתניהו זורק את האחריות על הקרן החדשה לישראל: "לחצו על רואנדה", באתר וואלה! NEWS‏, 03 באפריל 2018
  48. הבוקר הזה, נשיאת הקרן החדשה לישראל: לא דיברנו עם אף אחד באירופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באפריל 2018
  49. מורן אזולאי, הקרן החדשה: נתניהו עבר כל קו אדום בהסתה נגדנו, באתר ynet, 3 באפריל 2018
  50. קובי נחשוני, פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי", באתר ynet, 14 בינואר 2015
  51. מחקר: מעורבות הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון - טיוטה, באתר "אם תרצו"
  52. בן כספית, התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון, באתר nrg‏, 30 בינואר 2010
  53. אם תרצו – נמציא לכם עובדות, באתר הקרן החדשה לישראל
  54. מכתבו של פרופ´ שטיינברג למנכ´ל הקרן החדשה לישראל רחל ליאל, NGO Monitor, ‏ 13 במאי 2011.
  55. תגובת הקואליציה לקרן החדשה לישראל, באתר קואליציית נשים לשלום
  56. ישי קרוב, מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2011
  57. הציונות הדתית מתנתקת מארגוני הקרן החדשה | חותם- יהדות על סדר היום, אתר "חותם"
  58. מכתב פומבי לרבני "חותם", באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2018
  59. יהונתן קליין, ‏'בית הלל' נגד 'חותם': "די לקמפיינים מפיצי השנאה", באתר כיפה, 23 באוגוסט 2018
  60. גיא עזרא, ‏הרב חיים נבון: "ארגון חותם מפגין תוקפנות", באתר "סרוגים", 22 באוגוסט 2018
  61. רועי שרון, ארגון ״מולד״ לקרן החדשה לישראל: לא רוצים את הכסף שלכם יותר, באתר של "רשת 13", 29 במרץ 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  62. עומר רבין‏, אלופים במילואים יוצאים נגד ארגוני השמאל, באתר וואלה! NEWS‏, 04 בפברואר 2010
  63. אסף נבו, ‏מפגיני ימין נגד אסף אבידן, מארינה ורונה קינן, שתמכו בקרן החדשה לישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 באפריל 2010‏
  64. lonistom.co.il, אורכב מן המקור ב-10 באוגוסט 2011
  65. יוסי גורביץ, סותמי הפיות, בבלוג "החברים של ג'ורג'"
  66. אריק בנדר, "בארה"ב מממנים מטרות נגד ישראל בלי ידיעה", באתר nrg‏, 19 בפברואר 2014
  67. עקיבא ביגמןהקרן החדשה מלבה את הסכסוך: ראיון עם אדווין בלאק, באתר מידה, 27 בפברואר 2014
  68. Black, Edwin (22 באפריל 2014). "Financing the Flames -- NIF Parade Fracas Pushes Outraged Jewish Groups to Define Mainstream". Huffington Post. 
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0