אליעז ראובן-דנדקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אליעז ראובן-דנדקר
לידה 10 ביוני 1983 (גיל: 40)

אליעז ראובן-דנדקר (נולד ב-10 ביוני 1983) הוא סופר, מוציא לאור, מרצה, ארכיונאי, אמן נטוריזם ויזואלי ופעיל חברתי ישראלי מקהילת בני ישראל מהודו.

אליעז נחשב[דרוש מקור] בין היוצרים הבודדים בישראל הכותב על קהילות יוצאי הודו בישראל בשפה העברית, יחד עם הסופרת אילנה שזור.

ביוגרפיה

נולד באור עקיבא כבן זקונים ולו אח ואחות, להוריו ריימונד בנימין דנדקר, רואה חשבון וסימה (שמחה) משה נוגאוקר, טכנאית אלקטרוניקה. הוא דור רביעי למייסדי העיר וצאצא לנשיאי הקהילה (הקמודן מוכאדם) שמואל יחזקאל דיווקר ודאדא קמודן וכן של שמואל מוזס נאגבקר. מצד אמו צאצא לבני הקהילה בקראצ'י ועדן. סבו מצד אביו, בנימין, שינה את שם משפחתו מדנדקר לראובן, על שמו הפרטי של סבו שלו בשנת 1935 כדי להתקבל לעבודה תחת השלטון הבריטי בבומביי. אליעז החזיר רשמית את שם המשפחה המקורי, דנדקר בשנת 2007 ובעקבותיו גם חלק מבני משפחתו המורחבת.

בנערותו היה פעיל בארגוני נוער בעירו תחת הובלתו של שלומי אבני (לעתיד מועמד לראשות העיר). בנובמבר 2001 התגייס, ושירת כלוחם בגדוד שמשון. השתתף בלחימה ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה בשירותו הסדיר ובמבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן בשירות מילואים. השתחרר משירות פעיל בסוף שנת 2018 לאחר שאובחן כלוקה בהפרעת דחק פוסט-טראומטית עקב שירותו הצבאי.

פעילות חברתית וספרותית

בגיל 14 כתב טיוטה לספרו הראשון "הפרא הלבן" אך מעולם לא פרסמו. בין הגילאים 14 עד 19 חיבר עשרות שירים בהשראת הראפר המנוח טופאק שאקור, עם גיוסו שיריו קיבלו פן דיכאוני עקב חוויותיו בלחימה ולכן חדל מלכתוב שירה.

בין השנים 2005-2010 עבד כקצין אבטחה בספינות נופש ובמהלך עבודה זו ביקר בכ-80 מדינות שונות, ויצר קשרים עם קהילות יהודיות מקומיות אשר עודדו את כתיבתו על קהילתו שלו. בשנת 2005 כתב את מאמרו הראשון למגזין האמריקאי העוסק ביהדות, "הלפיד".

בשנת 2010 כתב וערך לאתר המורשת של הבני ישראל מהודו בראשות החוקר ניסים מוזס. לקח חלק בספרו של ניסים מוזס "בני-ישראל מהודו-מורשת ומנהגים", בתחילת 2015 עזב עקב חילוקי דעות עם מוזס. במקביל החל לשתף פעולה עם החוקר הגנאלוגי צור ישראל ומוזכר בספרו "סיפורי סבא וסבתא" משנת 2011.

בשנת 2013 לקח חלק בכתיבת מאמרים עם הסופרת אילנה שזור, ערך סרטים דוקומנטריים קצרים (יחד עם הצלם דניאל ראובן) והרצה במקומות רבים. כמו כן לקח חלק בספרה השני של שזור "אמא הודו, אבא ישראל" (2017), בו גם השתתף בכתיבה.

בשנת 2015 יצא למסעו השני להודו בו תיעד את תרבות יוצאי הודו, בתי הכנסת, בתי העלמין והקהילה. במהלך מסע זה כתב את הטיוטות לשני ספריו הראשונים. בשנת 2016 פרסם סדרת כתבות עם העיתונאי ההודי אונקאר קרמבלקר על יהדות הודו בעיתון המהרשטרי "לוקמאת'".

באותה השנה הצטרף לעמותת "רזי גחלת" של הפעיל החברתי ראובן ריימונד, ובסוף שנת 2017 היה בין מייסדי הקבוצה "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל" יחד עם אילנה שזור. הקבוצה פועלת לקידום הפעילות התרבותית של יוצאי הודו בישראל ובין היתר קידמה את הכנסת טקס המלידה של קהילת בני ישראל מהודו ללוח העברי.

בדצמבר שנת 2017 הקים את ההוצאה לאור "קמודן מוכאדם" העוסקת ביצירות של יוצאי הודו בישראל. ביוני 2016 הוציא את ספרו הראשון, "הענף השונה". בשנת 2018 הוציא את ספרו השני, "אז, מה הקר שלך?". בתחילת 2019 הוציא את הספר "המדריך לבני ישראלי המתחיל" ובשנת 2020 הוציא את ספרו "הג'אמט- א. נשים מעוררי השראה מקהילת הבני-ישראל".

נטוריזם ואמנות קלאסית

משנת 2005 פעל לקידום רעיון הנטוריזם בארץ כולל קידום עמותות נטוריסטיות ופסטיבל פשוט עד שנת 2012, אז לקח עניינו בחקר יהדות הודו תפקיד מרכזי יותר.

בין השנים 2010–2015 עסק באומנות ויזואלית אשר התפרסמה בארץ ובחו"ל במספר תערוכות בהן: "שדים ומלאכים", "רועים בשדה", "היער הקדמון". הוא שיתף פעולה במיזמים הן בארץ והן באירופה וברזיל בנושא.

בספטמבר 2011 השתתף בצילום הנטוריסטי הגדול ביותר שנעשה במזרח התיכון אי פעם על ידי הצלם ספנסר טוניק ולקח חלק בפרסום המייצג הן בעיתונות בארץ והן בחו"ל, במטרה להעלות את המודעות העולמית לנסיגת ים המלח. בשנת 2014 השתתף בתפקיד מינורי בהצגה "חמוצ" של היוצר ג'ייסון דנינו-הולט (בקרדיטים הופיע בטעות כאליעז דנקנר).

בין השנים 2012-2019 שיתף פעולה עם האמניות נעה מגדסי ולימור תמיר במספר תערוכות ומייצגי עירום.

בין השנים 2019-2020 שיתף פעולה בתערוכה "ישראלי-הודי" עם הציירת היהודייה-פולנייה, מרת'ה ג'דלינסקה.

חיים אישיים

בין השנים 2013-2009 היה בזוגיות עם המודלית הברזילאית, אליאני ורנר.

משנת 2017 אליעז נשוי למעצבת הפנים עינת דנדקר (מדז'יבובסקי), צאצאית הבעל שם טוב.

ספריו

  • הענף השונה, הוצאת קמודן מוכאדם, 2016
  • אילנה שזור, אמא הודו, אבא ישראל, הוצאת קמודן מוכאדם, 2017
  • אז, מה הקר שלך?, הוצאת קמודן מוכאדם בסיוע מרכז מורשת יהדות קוצ'ין, 2018
  • המדריך לבני ישראלי המתחיל-תרבות, היסטוריה ומנהגים, הוצאת קמודן מוכאדם בסיוע מרכז מורשת ליהדות קוצ'ין והמרכז למורשת יהדות הודו, 2019
  • הג'מאט-א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם בסיוע מרכז מורשת ליהדות קוצ'ין והמרכז למורשת יהדות הודו, 2020
  • תרבות טקסי הבני-ישראל מהודו-נישואין, מלידה ופטירה, הוצאת קמודן מוכאדם, 2021

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0