איסור הגיור בארגנטינה
איסור הגיור בארגנטינה הוא חרם האוסר גיור בארגנטינה[1], שהוצא ב-1927 על ידי הרב הספרדי שאול סתהון (חלב, סוריה, 1851 - ארגנטינה, 15 ביוני 1930)[2] והרב אהרון הלוי גולדמן (פודוליה, האימפריה הרוסית, 1854 - ארגנטינה, 13 בפברואר 1932)[3]. החרם לא כובד, וישנן עדויות רבות על קיומם של גיורים גם לאחר הטלתו.[4][5][6][7][8] בפועל החרם לא השיג את מטרתו, וההתבוללות נותרה תופעה רווחת מאוד בארגנטינה.[9]
הרקע לחרם
החרם הוכרז נוכח ריבוי המקרים של נישואי תערובת של יהודים ולא יהודים, שבעקבותיהם הלא יהודים ניסו להתגייר - אם כדי לאפשר נישואים לפי ההלכה, ואם כדי לאפשר להם להתקבל על ידי המשפחה הקהילה; אבל לא מטעמים של אמונה ורצון לקיים מצוות.
התופעה הזו הפכה לרווחת במהלך גל ההגירה הגדול לארגנטינה מסוף המאה ה-19 ועד למלחמת העולם הראשונה, שכלל בין היתר יהודים אשכנזים שנמלטו ממזרח אירופה בשל הפרעות שם, ויהודים ספרדים מסוריה שהייתה אז תחת השלטון העות'מאני; ומה שהיה פחות נפוץ בעולם הישן בו היהודים היו מיעוט שחי בגטו והתבדל מהרוב, הפך לנפוץ יותר בעולם החדש בו נוצרו חברות של מהגרים והמסגרת הקהילתית התרופפה.
הרעיון להטלת החרם הגיע מהרב גולדמן, שסירב לבקשתו של הרב סתהון לגייר מוסלמי שבא לפניו ורצה להתגייר. נימוקו העיקרי היה שהגרים לא שומרים מצוות אחר הגיור, כפי שנוהגים רוב היהודים במדינה, ולכן אין מקום לבצע גיורים. בתחילה הרב סתהון הביע פקפוק בנימוקים אלו, משום שלדידו הפוסקים התירו גם גיורים שכאלה, בהם הנהר מצרים והעצי לבנון. לאחר דין ודברים הרב סתהון הסכים להטלת החרם, וביקש מהרב צ'רלסון, מחבר הספר עצי הלבנון, שלא להפיץ את ספריו בארגנטינה, כדי שהמבקשים להקל לא ידעו על דעתו ולא ינסו להסתמך עליה. הוא הוסיף לנמק שגם לפי פוסקים אלו, המציאות הקשה בארגנטינה דורשת דווקא הטלת חרם ולא גיורים שמכילים את תופעת נישואי התערובת.[10][11]
תוכן החרם
החרם הוכרז כחרם לתמיד ולא כהוראת שעה, דבר שלא איפשר לבטלו והוא נותר בתוקף עד עצם היום הזה, אם כי רק על אדמת ארגנטינה.
מי שרצה להתגייר נתבקש לעשות זאת בירושלים, אפשרות שהייתה קשה מאוד למימוש בתקופה ההיא.
הרב סתהון שהתגורר בבואנוס איירס פרסם את נוסח החרם בכרוז בעצה אחת עם הרב גולדמן שגר במושבה מוזסוויל:
מפני כי העיר הזאת חופשית עד מאד ואיש הישר בעיניו יעשה ואין להם רב שיראו ממנו… ואם כן כל איש אשר חשקה נפשו בבת נוכריה מביאה אל ביתו ותהי לו לאישה בלי גרות או מביא הדיוטות מן השוק ומגיירה בפניהם… ואז פיזרתי מודעות שאין לקבל גרים בארגנתינא עוד כל ימי עולם מכה טעמים כאשר הסכמנו ואין לפרוץ גדר וכל הפורץ גדר ישכנו נחש…. ומי שרוצה להתגייר ייסע לירושלים אולי יקבלהו… הצעיר שאול דוד סתהון ס"ט.
— [12]
הרב הראשי בארץ ישראל הרב קוק פרסם מכתב תמיכה בחרם שהופנה לרב סתהון (שו"ת דעת כהן סימן קנד): ”ע"כ יפה עשו כת"ר (כבוד תורתם) ורבנן קדישי, המחזקים את ידו, שגדרו גדר במדינתם, ששם הפרוץ מרובה, ורבו גיוריות כאלה שאינם אלא לפנים, שלא לקבל גרים כלל.” אמנם, הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג הסתייגו מעט מהחרם הזה, וגם קבעו שלמרות החרם, בדיעבד אם התקיים גיור הוא תקף לחומרא.[13] וכן פסק הראשון לציון הרב עובדיה יוסף.[14]
בשנת 1966 כאשר הרב דוד כהנא התמנה לרב הראשי לארגנטינה הוא עסק במידה מוגבלת בגיורים על סמך זה שהוא שליח הרבנות בירושלים[15].
הרחבת החרם
אף על פי שהחרם תקף רק בארגנטינה, הוא התקבל בפועל גם על ידי קהילות אחרות באמריקה הלטינית, בשל הדמיון בנסיבות.
בפועל, החרם כובד במידת מה רק על ידי הקהילות האורתודוקסיות, בשעה שהקונסרבטיביות המשיכו לגייר, כולל בארגנטינה עצמה[16][17],
החומרות בקרב יהודי סוריה
הקהילות הסוריות הקפידו על כך אף יותר, נמנעו מלקבל גרים בכל מקרה (ולא כל שכן לגייר), והנוהג קיבל תוקף הלכתי החל משנת 1935 בניו יורק ובמקסיקו.
חבריהן נטו להתחתן אך ורק עם בני הקהילה הסורית, ולא עם יהודים מקהילות אחרות; דבר שעורר ביקורת הלכתית
[18].
הערות שוליים
- ^ "גרים מספרים"- המדינה היחידה בעולם בה אסור לגייר, שבתון.
- ^ חכם שאול דוד סתהון, החכם היומי.
- ^ אהרון הלוי גולדמן, אוצר החוכמה.
- ^ המאור, כרך כז חוברת ב עמוד 15, מאמר של הרב יצחק שחיבר
- ^ המאור שנה ה חוברת ח, עמוד 15
- ^ מזרחי, יעקב, זרח יעקב, תשנ"ד, עמ' 13
- ^ הרב צבי פסח פרנק, כרך יורה דעה, שו"ת הר צבי, סימן רטז
- ^ הרב עובדיה יוסף, כרך ט, יביע אומר, יורה דעה סימן טז
- ^ ארגנטינה, גדולה ופתוחה; מכללת הרצוג, "דעת".
- ^ הרב אהרון גולדמן, דברי אהרון, סימנים לה-מ
- ^ הרב שאול דוד סתהון, דבר שאול, סימן ג
- ^ אין לקבל גרים בארגנתינא כל ימי עולם, "שבת" מוסף מקור ראשון.
- ^ פסקי עזיאל בשאלות הזמן, סימן סא
- ^ יביע אומר יו"ד חלק ט סימן טז
- ^ גיור בדרום אמריקה הוא אסון לאומי, מעריב, 17 בספטמבר 1972
- ^ ארגנטינה, גדולה ופתוחה; מכללת הרצוג, "דעת".
- ^ תשובה בעניין גיור כהלכה.
- ^ "גרים מספרים" חרם הגיור של יוצאי סוריה, שבתון.
