אירית מילר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אירית מילר נולדה בתל אביב וגדלה בתל אביב וברמת גן. היא עורכת לשון[1] בשפה העברית ומתרגמת מאנגלית לעברית[2]. מילר היא בוגרת אוניברסיטת בר-אילן (ספרות אנגלית ואמריקנית ובלשנות אנגלית) ולמדה עריכת לשון במכללת בית ברל. את שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר ובעברה עבדה בבית התפוצות. דוד-רבא שלה הוא ירוחם פישל לחובר.

הספר "הרפתקאות תום סויר" בעריכתה זכה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.

מילר מתגוררת ברעננה ולה שני בנים.

מתרגומיה

  • "קשר בלרוסה" ו"משהו בשביל שיזכרו אותי", סול בלו (זמורה-ביתן, 1998)
  • גרטרוד משדרת סטוני-איילנד, ג'יימס פרדי (אסטרולוג, 1999)[3]
  • ילדים של אחרים, ג'ואנה טרולופ (זמורה-ביתן, 1999)
  • שיר חירות, אמית צ'אודהורי (זמורה-ביתן, 2000)
  • מה רוצות הנשים? אריקה יונג (זמורה-ביתן, 2000)
  • לגעת במילים, תאודור זלדין (מביוס-מודן, 2000)
  • כללים להזדקנות, רוג'ר רוזנבלט (זמורה-ביתן, 2001)
  • לעת דמדומים, אליס אליוט דארק (מחברות לספרות, 2001)
  • הגוף מדבר, ניצה ירום (דביר, 2001)
  • הארכיבר, מרתה קולי (מחברות לספרות, 2001)[4]
  • בוקרים הם החולשה שלי, פאם יוסטון (זמורה-ביתן, 2002)
  • היד הרביעית, ג'ון אירווינג (זמורה-ביתן ומודן, 2002)
  • איש קטן ירוק, סיימון ארמיטאז' (כנרת, 2003)[5]
  • הכישרון של גבריאל, חניף קוריישי (זמורה-ביתן, 2003)[6]
  • מלח וזעפרן, קמילה שמזי (זמורה-ביתן, 2003)
  • קרון הנשים, אניטה נאיר (מחברות לספרות, 2003)
  • האל שהוליד תן, נגה מזלקיה (כנרת, 2004)
  • תולדות הרעיה, מרילין יאלום (דביר, 2005)
  • הסוד, רונדה בירן (כנרת, 2007)
  • לסיכום, דייוויד איגלמן (זמורה-ביתן, 2009)

מבחר ספרים בעריכתה

  • ליל הבדולח, מרטין גילברט, מאנגלית: בן ציון הרמן (ידיעות ספרים, 2006)
  • בת פוגשת בן, אלי סמית, מאנגלית: שרון פרמינגר (פן וידיעות ספרים, 2008)
  • הרפתקאות תום סויר, מארק טוויין, מאנגלית: שרון פרמינגר (ידיעות ספרים, 2008)
  • פלאש, וירג'יניה וולף, מאנגלית: ליה נירגד (פן וידיעות ספרים, 2010)
  • חף מפשע, דייוויד סאלאי, מאנגלית: שרון פרמינגר (כתר, 2010)
  • וולף הול, הילרי מנטל, מאנגלית: שרון פרמינגר (בבל, 2010)[7]
  • בחדרים אחרים, פלאים אחרים, דניאל מועינודין, מאנגלית: שרון פרמינגר (הכורסא וידיעות ספרים, 2010)
  • ברוקלין, קולט טובין, מאנגלית: שרון פרמינגר (בבל, 2011)
  • סטונר, ג'ון ויליאמס, מאנגלית: שרון פרמינגר (ידיעות ספרים, 2011)
  • נשים קטנות, לואיזה מיי אלקוט, מאנגלית: שרון פרמינגר (ידיעות ספרים, 2011)
  • הסיפורים הגנוזים, קארל צ'אפק, מצ'כית: רות בונדי (בבל, 2012)
  • האישה בזהב, אן-מארי אוקונר, מאנגלית: יוני רז פורטוגלי (פן וידיעות ספרים, 2012)
  • אביב, דייוויד סאלאי, מאנגלית: שרון פרמינגר (כתר, 2012)[8]
  • הבודהה בעליית הגג, ג'ולי אוטסוקה, מאנגלית: רחל פן (פן וידיעות ספרים, 2012)
  • עץ עשן, דניס ג'ונסון, מאנגלית: ליה נירגד (בבל, 2012)
  • אוגוסטוס, ג'ון ויליאמס, מאנגלית: שרון פרמינגר (ידיעות ספרים, 2013)
  • לימונוב, עמנואל קארר, מצרפתית: עמית רוטברד (בבל, 2013)
  • מעבר לנהר ואל בין העצים, ארנסט המינגוויי, מאנגלית: שרון פרמינגר (פן וידיעות ספרים, 2013)
  • פיאוני, פרל ס' בק, מאנגלית: שרון פרמינגר (פן וידיעות ספרים, 2013)
  • האדמה הטובה, פרל ס' בק, מאנגלית: שרון פרמינגר (פן וידיעות ספרים, 2014)
  • הביאו את הגופות, הילרי מנטל, מאנגלית: שרון פרמינגר (בבל, 2015)
  • בלגרביה, ג'וליאן פלוז, מאנגלית: אילן פן (פן וידיעות ספרים, 2016)
  • הת'ר, הטוטאליות, מתיו ויינר, מאנגלית: שרון פרמינגר (כתר, 2017)
  • בבוא מותי, ויליאם פוקנר, מאנגלית: שרון פרמינגר (פן וידיעות ספרים, 2018)[9][10]
  • לינקולן בבארדו, ג'ורג' סונדרס, מאנגלית: אמיר צוקרמן (כתר, 2018)[11]
  • גאצ'ר גוצ'ר, ויוק שאנבהאג, מאנגלית: ניב סבריאגו (כתר, 2018)
  • עיר הדובים, פרדריק בקמן, משוודית: יעל צובארי (ידיעות ספרים, 2019)[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המתרגמת כסוכנת תרבות, באתר המסלול לתרגום
  2. ^ אירית מילר, מתרגמת, באתר סימניה
  3. ^ גרטרוד משדרת סטוני-איילנד, באתר רשת הספריות העירוניות
  4. ^ הארכיבר, באתר רשת הספריות העירוניות
  5. ^ השירה חיה וקיימת, באתר סלונט
  6. ^ הכישרון של גבריאל, באתר רשת הספריות העירוניות
  7. ^ הילרי מנטל וולף הול, באתר מכונת קריאה
  8. ^ שרון פרמינגר, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  9. ^ כותר- בבוא מותי, באתר הספרייה האזורית גדרות
  10. ^ "בבוא מותי" של פוקנר: נייר לקמוס תרבותי למורכבות של דרום ארה"ב, באתר הארץ
  11. ^ "לינקולן בבארדו": הפחדים והתשוקות של רוחות הרפאים של אמריקה, באתר הארץ
  12. ^ עיר הדובים, באתר ספריית נהריה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0