איתי אלטשולר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איתי אלטשולר

איתי אַלְטְשוּלֶר (נולד ב-1963) הוא צייר ומשורר ישראלי, ומייסד שיטת אלטשולר.

ביוגרפיה

איתי אלטשולר נולד וגדל בירושלים. אביו, מרדכי אלטשולר, הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ואימו, יונה אלטשולר, היא דוקטור לספרות. לאיתי אחות הקטנה ממנו בחמש שנים, ורד אזרחי-אלטשולר, עובדת סוציאלית ויועצת חינוכית במקצועה.

אלטשולר למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. בצה"ל שירת בחיל שריון, נפצע במלחמת לבנון הראשונה, עבר לשרת ביחידת מחסני חירום וסיים את שירותו כמש"ק חינוך בחיל החינוך, שם כתב תוכניות הדרכה.

אלטשולר בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים; למד לתואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן. למד ניתוח מערכות מידע בטכניון, חיפה ועסק בפיתוח תוכנה, ניתוח מערכות ובהדרכת מחשבים.

איתי אלטשולר השתלם בסטודיו לשיש בפיאטרה סנטה, איטליה ולמד שנה בבצלאל, ירושלים. הציג ציורים בעשר תערוכות יחיד ועשרות תערוכות קבוצתיות. הוציא שלושה ספרי אמן.

הוא כתב ארבעה ספרי שירה ותירגם ספר שירה מספרדית.

התגורר במשך שנה בעיר קוארנבקה, במורלוס שבמקסיקו, בה ניהל בית ספר לציור ולימד ציור. באותה עת העלה את ההצגה "ההר", המבוססת על שיר פרי עטו בשם זה שתורגם לספרדית בידי שוש נבון.

איתי אלטשולר נשוי לסימה, גננת וליצנית רפואית, אב לשני ילדים.

בהמשך לפציעתו אלטשולר לקה בהלם קרב, לדבריו האמנות סייעה לו לרפא את עצמו ובעקבותיה פיתח את שיטת אלטשולר: שיטת היסוד החי, עליה כתב את ספרו "לחיות את היסוד החי", לפיה הוא מלמד את האדם כיצד לשקם את חיוניותו, לבססה ולטפחה. שיקום החיוניות תומך בתהליכים נפשיים ופיזיים שונים ועוזר לאדם להיות מודע לכישורי החיים הנחבאים בתוכו. השיטה מנסה לחזק את התהליכים החזקים באדם מתוך גישה מקבלת, חיובית ולא שיפוטית ולסייע להם לתמוך בחלקים החלשים שלו.

כיום (2019) מקים איתי אלטשולר במצפה אבירים בגליל המערבי ב'בית יונה', את 'פרויקט היסוד החי' הכולל אקדמיה לחיוניות ומכון לחקר החיוניות, בה הוא עתיד להורות את שיטתו.

ספרי שירה

  • לחצות את המדבר בצעד, הוצאת כרמל, ירושלים, תשס"א 2000.
  • אמסור לך יער (שירים בלוויית ציורים), הוצאת כרמל, ירושלים, תשס"ג 2003.
  • לב להתגלם, הוצאת ברון, מצפה אבירים, 2013.

ספרי אמן

  • רות שטרן, חתומות שפתי : (ספר שירה); תרגם מאנגלית: אסי דגני ; חיתוכי עץ מאת איתי אלטשולר (40 עותקים), רעננה, הוצאת אבן חושן, 2000.
  • ש. שלום, ולמעלה מזה לאהוב, הדפסים ועיצוב: איתי אלטשולר, נייר: יזהר נוימן (10 עותקים). רעננה, הוצאת אבן חושן, 2003.
  • אומברטו אקאבל, סבך של אדמוניות (ספר שירה), תרגום מספרדית: שוש נבון ואיתי אלטשולר עיצוב והפקה: איתי אלטשולר. שני תחריטים צבעוניים (23 עותקים). רעננה, הוצאת אבן חושן, 2003.

ספר על שיטת אלטשולר

  • לחיות את היסוד החי, הוצאת ברון, מצפה אבירים, 2009.

תרגום הספר לאנגלית:

  • Ittai Altshuler, Living the vital element, Translated from the Hebrew by Judith Yacov ; poems translated by Ruth Stern, Tel Aviv: Contento De Semrik, 2014.

שיריו שהתפרסמו בכתבי עת

  • שבו: כתב עת לשירה, כרך 7, 2001 – 2 שירים

בצרפתית:

  • Un Tres Proche Orient, 2001. 1 poem
  • שבו: כתב עת לשירה, כרך 9, 2002 – פרוזה פואטית
  • שבו: כתב עת לשירה, כרך 11, 2003 – סיפור קצר
  • שבו: כתב עת לשירה, כרך 12, 2004 – סיפור קצר

תערוכות יחיד

  • 1992 – איתי אלטשולר - עבודות על נייר, גלריה נורה, ירושלים.
  • 1993 – Amos Eno Gallery, ניו יורק.
  • 1993 – איתי אלטשולר, המשפחה, מקלט לאמנות עכשווית, מרכז סוזן דלל, תל אביב.
  • 1995 – הרחש בין שתי מילים, מרכז אמנויות ע"ש ברר - מעלות, הגלריה ע"ש אפטר, מעלות.
  • 1997 – איתי אלטשולר - מיפתן, ידיים, גלריה של אמנים, תל אביב.
  • 1998 - השטן ומשחקי ילדים, קריית חינוך, באקה אל-גרבייה.
  • 2001 – לגעת בלב, לגעת בבטן, תיאטרון ירושלים לאמנויות הבמה.
  • 2003 – גרופטק, בית אריאלה (עם יזהר נוימן), תל אביב.
  • 2003 – רפוסדו, קוארנבקה, מורלוס, מקסיקו.
  • 2011 - בפשטות טבעית, מרכז אמנויות ע"ש ברר - מעלות, הגלריה ע"ש אפטר, מעלות.

תערוכות קבוצתיות

  • 1991 - Galabert Studios, ניו יורק.
  • 1991– Amos Eno Gallery, ניו יורק.
  • 1993-1991 – תצוגת קבע, המוזיאון לאמנות יד ושם, ירושלים.
  • 1992 - Amos Eno Gallery, ניו יורק, שתי תערוכות.
  • 1993 - Bromfield Gallery, בוסטון.
  • 1994 – אחרי קיץ, ידיים, גלריה של אמנים, תל אביב.
  • 1995 - Mini Print Internacional de Cadaques (ספ'), ברצלונה, ספרד.
  • 1995 – גלריה דירובו, אבירים, הגליל המערבי, שתי תערוכות.
  • 1996 – גלריה דירובו, אבירים.
  • 1997 - Mini Print Internacional de Cadaques, ברצלונה, ספרד.
  • 2000 – דרישת שלום, המרכז היהודי-ערבי לשלום, גבעת חביבה.
  • 2000 – סיבי נחל, שמורת עין אפק, גליל.
  • 2000 – Baren exchange #6, אוניברסיטת המדינה של קנט (אנ'), קנט, אוהיו.
  • 2001 - Mini Print, סין.
  • 2001, 2003 – אשכול פיס, רמת גן.
  • 2004 - La Tallera, Museo Casa Estudio de D. A Siqueiros, מקסיקו.
  • 2005 – אמנות ההדפס, בית האמנים, חיפה והצפון.
  • 2009 – גלריה גרוס, תל אביב
  • 2012 - קיץ חם, כברי, גלריה לאמנות ישראלית, קיבוץ כברי.
  • 2012 - פרויקט צבעי בסיס, בסיס נטוש, רמת הגולן.
  • 2013 - אמנות הספר, מרכז אמנויות ע"ש ברר - מעלות, הגלריה ע"ש אפטר, מעלות.
  • 2013 - הביאנלה לנייר, בית האמנים, באר שבע.
  • 2013 - רובד אחר - מחווה לפרידה קאלו, תיאטרון גבעתיים, גבעתיים.

אוספים

פרסים

  • פרס זוסמן מטעם ממשלת אוסטריה ויד ושם לאמנות.

לעיון נוסף

  • אלינור איתם, חיי האדם כמשל לעלה, חיים אחרים, ספטמבר 2009, עמ' 48–53.
  • צפורה רומן, באופן טבעי, לאישה, 6 ביולי 2009.
  • דינה ורדי, נרות זיכרון, השתקפות השואה באומנות בני הדור השני לשואה, סטודיו 17, 1990, עמ' 46-40.
  • ביוגרפיה קצרה בקטלוג התערוכה מפתן בגלריה ידיים, 1997.

קישורים חיצוניים

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0