מעלות-תרשיחא
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | معالوت ترشيحا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | ארקדי פומרנץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 521 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1957 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 22,399 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 105 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,429 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 97 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 9,220 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 135 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   מעלות-תרשיחא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 132 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3795 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 184 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מעלות-תרשיחא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.maltar.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים.
מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא ארקדי פומרנץ.
היסטוריה
תולדות תרשיחא
היישוב תרשיחא נזכר כבר למן המאה ה-12 והמאה ה-13, בתעודת מקרקעין מימי הצלבנים. על פי המסורת העממית הערבית השם תרשיחא מגיע מהשפה הכנענית, במובן "הר הלענה": "טור" ("הר" בעברית) ו"שיח" (לַעֲנָה), או "טאר שיחא" ("שיחא עף"), כלומר: הזדרז השייח' שיחא ג'מאל א-דין (גיבור מהאגדה) להילחם בצלבנים.
בזמן הצלבנים נערכו במקום קרבות רבים בין הנוצרים לבין המוסלמים.
בתקופת האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסייה - לכפר מעיליא הסמוך הביא נוצרים מלבנון ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא. בתקופה העות'מאנית ומאוחר יותר בימי המנדט הבריטי גדלה חשיבותו של תרשיחא כישוב מרכזי בין צפת לעכו. בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול של מבני אבן השוכן במישור חקלאי פורה ומתגוררים בו כ-1,500 מוסלמים וכ-300 נוצרים. בכפר כנסייה חדשה בשכונה הנוצרית וכן שני מסגדים - חדש וישן. במישור מטעי זית והוא מוקף בגבעות[4].
בסקר האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1931 ישבו בכפר 2,522 נפש, מהם 2,047 מוסלמים ו-455 נוצרים. בכפר היו 584 בתים. מסמך משנת 1943 מעלה כי סביב הכפר כ-10,000 דונמים מעובדים. עיקר הגידולים במקום היו טבק, זיתים ועצי פרי. הכפר היה ידוע באזור באותה עת בזכות ריכוז בעלי המלאכה שבו, בעיקר יצרני סכינים, נפחים ומסגרים.
בשנות ה-30 וה-40 נודע אזור תרשיחא כאזור של כנופיות שודדים חמושות, שעסקו אף בהברחות גבול מלבנון[5][6]. ביולי 1938 פשטו אנשי כנופיות מקרב תושבי תרשיחא על יהודי פקיעין, ותכננו להוציא להורג שני גברים יהודים שלכדו במקום. בהתערבותו של כאמיל חוסיין אפנדי ואחדים מתושבי הכפר, הם נסוגו מכוונתם אך הכריחו את יהודי פקיעין לעקור ממקומם[7].
על פי תוכנית החלוקה עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית. במהלך מלחמת העצמאות התבצרו כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י בכפר. במקום התחוללו קרבות קשים במסגרת מבצע חירם. באוקטובר 1948 פעל צה"ל לכבוש את הכפר[8] וכוחות קאוקג'י נסוגו צפונה ללבנון, ועמם רבים מתושבי הכפר. ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת עודד. רבים מתושבי הכפר, כ-4,000 עד 5,000 איש, נמלטו ממנו, ובכפר נותרו כ-700 תושבים, מרביתם נוצרים. עקב קרבת הכפר לגבול רצה צה"ל לפנות ממנו את התושבים שנותרו בו, והופעל לשם כך לחץ על התושבים, אך אלה סירבו להתפנות ונותרו בכפר[9].
הקמת מעלות
המתיישבים היהודים הראשונים בתרשיחא היו כ-100 משפחות מעולי רומניה שנשלחו בשלהי 1948 או בתחילת 1949 להתיישב בבתים הערביים הנטושים[10][11]. בספטמבר 1949 היו בתרשיחא כ-1,000 ערבים וכ-130 משפחות יהודיות מעולי רומניה. הסוכנות היהודית חייבה את התושבים לבצע את כל קניותיהם בצרכניה, אך יהודים רבים העדיפו לקנות תוצרת זולה משכניהם הערבים[12].
תחילה הוגדרה ההתיישבות החדשה כמושב בשם "מעונה"[13]. בשנות ה-50 הקימו חלק מן המתיישבים היהודים פנסיונים קטנים לצורכי תיירות פנים. לאור הקשיים הכלכליים שחוו המתיישבים היהודים במקום, הוחלט ב-1 באוגוסט 1951 לחלקם למתיישבים עירוניים ולמתיישבים חקלאיים. 50 משפחות שהחליטו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם "מעונה עירונית"[11][14].
התייחסות רשמית ראשונה לאפשרות הקמת יישוב באתר של היישוב מעלות הופיעה במסמך מ-18 באוקטובר 1950, של האגף לתכנון במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. אף שבמסמך לא נזכרת מעלות בשמה, צורפה אליו מפת האזור המתוכנן להתיישבות. בישיבה מיום 9 במרץ 1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם "מעלות" לעיר העתידית, בדומה לכפר הסמוך מעיליא ומכיוון שהעיר תיבנה על מעלות ההרים. בשנת 1953 דובר כבר תכופות על יסוד יישוב יהודי בשם "מעלות" כדי לפתור את מצוקת תושבי מעונה עירונית[15].
בשנות ה-50 הוקמה מעברה בשם "מעברת מעלות" במקום שבו נמצא כיום אזור התעשייה של מעלות.
ידיעה ראשונה בעיתונות על הקמת היישוב היהודי מעלות פורסמה בעיתון דבר ב-3 ביולי 1957[16]. היישוב, אשר יושב ב-120 משפחות באותו השבוע, הוקם מזרחית לכפר תרשיחא, כעיירה בעיקר לעולים ממרוקו ורומניה. על פי התוכניות היישוב, אשר הוקם על ידי חברת עמידר במימון משרד השיכון, יועד ל-450 משפחות. בחודש יולי הושלמו כבר 176 יחידות דיור ובניית שאר יחידות הדיור תוכננה להסתיים עד סוף שנת 1957. התושבים הראשונים הגיעו ליישוב מתרשיחא הסמוכה וממעברת מעונה. הבתים הראשונים נבנו סמוך למיקומו הנוכחי של מגרש הכדורגל העירוני, בשטח 54 מ"ר עם שירותים חיצוניים. ב-29 באוקטובר 1959 חוברה מעלות לרשת החשמל בטקס בנוכחות שר המשטרה בכור שטרית[17].
היישוב היהודי בתרשיחא התדלדל מאוד עד לשנות ה-60. תרמו לכך מחסור במקומות תעסוקה והקמת מעלות השכנה.
הקמת רשות משותפת
בשנותיה הראשונות השתייכה מעלות (כמו גם תרשיחא שכנתה) למועצה אזורית מעלה הגליל, אך ועד מקומי ניסה לקדם קבלת מעמד של רשות מקומית ליישוב. ביוני 1960 הוחלט במשרד הפנים להקים מועצה מקומית משותפת ליישובים מעלות, תרשיחא ומעונה[18], אולם החלטה זו לא יצאה אל הפועל. הצעה נוספת הייתה להקים מועצה משתופת למעלות ומעונה[19] אך ההצעה לא התממשה.
ביום 4 באוקטובר 1962 פרסם שר הפנים בקובץ התקנות הכרזה על הקמת מועצה מקומית משותפת מעלות-תרשיחא, ההחלטה הייתה תקפה רטרואקטיבית החל מתחילת אוקטובר. אף לאחר ההכרזה לא קמה המועצה מיד וטקס פתיחת המועצה צוין ב-16 במאי 1963, בבית הספר הממלכתי במעלות, בנוכחות סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר ומכובדים נוספים[20]. בדיווח בעיתון "דבר" על הקמת המועצה, צוין כי היישובים תרשיחא ומעלות "הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה"[21].
בעת הקמת המועצה המקומית ישבו במעלות כ-520 משפחות יהודיות, רובן מיוצאי צפון-אפריקה. בתרשיחא ישבו 61 משפחות יהודיות וכ-200 משפחות ערביות. במועצה הראשונה כיהנו 15 חברים, כאשר חמישה מתוכם היו ערבים. לראש המועצה הראשון נבחר צמח ששון בן ה-35, תושב עכו, אשר נשלח למקום מטעם מפלגת מפא"י, והוחלף בלחץ התושבים לאחר שלוש שנות כהונה. לסגן ראש המועצה הראשון נבחר מיכאל אליאס מוסא דאוד, מוכתר העדה הקתולית בתרשיחא.
ב-21 בנובמבר 1995 קיבלה מעלות-תרשיחא מעמד של עיר. היישוב משתייך לאשכול רשויות גליל מערבי.
אוכלוסייה ודת
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים במעלות-תרשיחא 22,399 תושבים (מקום 105 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 75.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,751 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[22]
במהלך שנות ה-90 הכפילה העיר את אוכלוסייתה עם הגעתם וקליטתם של עולים רבים מחבר המדינות.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת. נכון לשנת 2017 הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מן הקבוצות האתניות והדתיות הבאות:
- יהודים: 66.7%
- ערבים: 20.7%
- ערבים-מוסלמים: 10.3%
- ערבים-נוצרים: 10.1%
- דרוזים: 0.3%
- אחרים: 12.6%
החל משנת 1983 ולמשך 31 שנים כיהן כרב העיר הרב יצחק ועקנין, יליד שנת 1932[23]. בדצמבר 2015 נבחר הרב מאיר סייג לאחר תקופה בה לעיר לא היה רב[24].
אקלים
מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעיתים יורד בעיר שלג. בקיץ נוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.
| אקלים במעלות תרשיחא | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 10 | 11 | 13 | 21 | 25 | 28 | 30 | 29 | 28 | 24 | 17 | 11 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 4 | 5 | 6 | 10 | 13 | 17 | 19 | 19 | 18 | 15 | 10 | 6 | |
תעסוקה
אחד המפעלים הראשונים שנפתחו במעלות היה מפעל הליטוש "אבני חן" אשר נפתח בשנת 1960 בבעלות חברת "תיעוש" של ההסתדרות הכללית[25]. מפעל זה ידע קשיים רבים מעת פתיחתו לאחר שציוד המפעל נקנה ללא התייעצות עם מומחים, המפעל סבל מחוסר בכוח ניהולי מיומן ומאי-סדרים בהנהלת חשבונותיו. לאחר מספר שנות פעילות כושלת, נסגר המפעל.
בשנת 1965 הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע.
במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו ביישוב מספר מפעלי תעשייה, בניסיון להקל על מצוקת התעסוקה. מצוקה זו גרמה לתחלופת תושבים גבוהה ביותר ובעשר השנים הראשונות לקיומה של מעלות חלפו בה כ-20,000 תושבים, בעוד שבמחצית 1968 התגוררו במקום כ-5,000 תושבים בלבד, ואילו כמחצית מכוח העבודה הועסקו בעבודות יזומות[26]. בין המפעלים שנפתחו היו: מפעל "גנור" (מאוחר יותר שינה שמו ל"גיבור מעלות") אשר החל בייצור גרבי מכנס, פריט לבוש אופנתי באותם הימים. מפעל זה היה הגדול במעלות ובשנות ה-70 העסיק כ-200 פועלים. עוד נפתחו מפעל "מ.ג.ט." למוצרי נירוסטה, מפעל "טלרד" לייצור טלפונים ומרכזות ומפעל תע"ש מעלות.
בשנת 1968 נפתח ביישוב בית הבראה של קופת חולים כללית. מעסיקים גדולים נוספים היו קק"ל שהעסיקה פועלי ייעור, ומחצבות אבן וסיד.
אירועים ביטחוניים
ב-15 במאי 1974 התרחש ביישוב "אסון מעלות", אירוע טרור שבמסגרתו נרצחו 22 תלמידים, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט, וכן חייל צה"ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. בשבת, 13 בינואר 1979 חדרה חוליה של שלושה מחבלים לבית ההבראה במעלות, לאחר שחצו את הגבול מלבנון. חיילי צה"ל ששהו בבית ההבראה הצליחו להרוג את חברי החוליה בטרם הצליחו לפגוע באורחי בית ההבראה. על פעולה זו זכה אחד החיילים לעיטור המופת[27].
בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר בלמעלה מ-600 טילי קטיושה. אחת הקטיושות פגעה באזור תרשיחא, וגרמה למותם של שלושה נערים.
חינוך
בשנת 1975 הוקם בעיר סניף של תנועת הנוער עזרא. הסניף פעל כ-6 שנים ואז הועבר לתנועת הנוער בני עקיבא. התנועה עוסקת בפיתוח תרבות הפנאי של צעירי מעלות, בקידום המנהיגות בקרב בני הנוער ובפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות בעיר.
משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל"ש) של החברה להגנת הטבע. המל"ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי, והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד. במל"ש פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח"ל בפרק המשימה הלאומית.
בשנת 2010 חודש בעיר שבט הצופים. השבט נפתח מחדש על ידי קומונת מתנדבי שנת שירות בגרעין רעים. השבט עוסק בפעילויות חינוכיות חברתיות בעיר, בחיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק פעילות הנוער ועוד.
תרבות ופנאי בעיר
החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח. הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל. בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר.
בעיר פועלת התזמורת האנדלוסית ״אלמוגרביה״ מעלות תרשיחא המנגנת מוזיקה אנדלוסית קלאסית. להקת "גרוטסק" מעלות (הלהקה הייצוגית של החוג קרקס אומנותי במתנ"ס סביונים) מייצגת את העיר בפסטיבלים בינלאומיים בכל רחבי הארץ. להקת "דאנס סטודיו מעלות" מופעלת במתנ"ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם. התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008.
החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול "פסטיבל התנ"ך". בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ"ך, חמש מגילות וארץ ישראל.
בשנת 2011 נחנך בעיר היכל תרבות ובאוגוסט 2012 נפתח קניון.
ראשי הרשות המקומית והעיר
| מס' | ראש המועצה | מספר קדנציות | משך הכהונה |
| 1 | צמח ששון | 1 | 1963–1966 |
| 2 | אלי בניטה | 1 | 1966–1969 |
| 3 | רוברט ראובן[28][29] | 1 | 1969–1971 |
| 4 | אלי בן-יעקב[29] | 1 | 1971–1976 |
| 5 | שלמה בוחבוט | 11 | 1976–2018 |
| 6 | ארקדי פומרנץ | 1 (מכהן) | 2018– |
ערים תאומות
למעלות שש ערים תאומות[30]:
ראו גם
לקריאה נוספת
- יאיר ספרן, מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום. כפר תבור: הוצאת גל-און, 1998.
- אמנון גופר, סודות גליליים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 120–149.
- מעלות תרשיחא בספרות יפה בקטלוג הספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעלות-תרשיחא |
אתר האינטרנט הרשמי של מעלות-תרשיחא
- פרופיל מעלות-תרשיחא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
- מעלות-תרשיחא, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אמנון גופר, תרשיחא: עיירה שהפכה לכפר שהוא גם עיר, באתר ynet, 30 ביולי 2013
- עוז רוזנברג, השליט הבלתי מעורער: אחרי 42 שנים שלמה בוחבוט יודח מראשות מעלות-תרשיחא?, באתר מעריב אונליין, 22 באוגוסט 2018
- עאמר דהאמשה, תרשיחא הערבית: המרחב אבד והשלום נעלם, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 26 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2022 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2020
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
- ^ Tarshiha Mukhtars Promise Support, פלסטיין פוסט, 25 בספטמבר 1939
- ^ Troops and R.A.F. Engage Band: Soldier Wounded in Trashiha Encounter, פלסטיין פוסט, 5 בספטמבר 1939
- ^ החלום היהודי של פקיעין, באתר ישראל היום, 3 באפריל 2015
- ^ היהודים פרצו למבואות תרשיחה, המשקיף, 19 באוקטובר 1948
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 319–321.
- ^ רומנית בתרשיחה, חרות, 4 במרץ 1949
החיים בתרשיחא, קול העם, 15 במאי 1949
מדוע נמנע לילדי תרשיחא חינוך דתי, דבר, 15 ביוני 1949 - ^ 11.0 11.1 ערביי תרשיחה דוברים רומנית, דבר, 30 באפריל 1954
- ^ חברי הכנסת ש. מיקוניס ות. טובי, קול העם, 15 בספטמבר 1949
- ^ ותיקים במעונה, דבר, 14 בספטמבר 1949
- ^ מפת האזור עליה מסומן המושב החקלאי 'מעונה', הישוב 'תרשיחא (מעונה)', ממזרח לו 'מעלות' ומצפון 'מעברה', 1959, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ מכתב מיום 7.9.53 מאת "ועד מקומי - מעונה עירונית" לשרה גולדה מאירסון. בספר "מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום", בעמ' 24.
- ^ ישוב חדש בשם "מעלות" הוקם סמוך לתרשיחה, דבר, 3 ביולי 1957
- ^ חשמל בעיירת העולים מעלות, דבר, 30 באוקטובר 1959
- ^ מועצה מקומית בגליל, דבר, 15 ביוני 1960
- ^ ארכיון המדינה-ISA-moital-DepDirEmployment-000zfuz עמ' 264 https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068003562f/File/0b07170680feda4c
- ^ ארכיון המדינה-ISA-MOIN-InteriorLocalgov-000gb7u עמ 101-88 https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b071706800251ff/File/0b0717068090be07
- ^ יואל דרויש, מועצה מקומית יהודית-ערבית תוקם היום בתרשיחה-מעלות, דבר, 16 במאי 1963
- ^ פרופיל מעלות-תרשיחא באתר הלמ"ס
- ^ כבוד הרב יצחק ועקנין, באתר של עיריית מעלות
- ^ חיים לב, הרב מאיר סייג נבחר לרבה של מעלות, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2015
- ^ ניהול כושל ומיכון מיושן גרמו להפסדי "אבני חן", דבר, 17 באפריל 1967
- ^ שיפור ניכר בתעסוקה באזורי-הפיתוח, דבר, 27 ביוני 1968
- ^ סמל יצחק רביבו, באתר הגבורה
- ^ נסיון לחזור על מעשה ה"כלנתריזם" במעלות, מעריב, 30 במרץ 1970
- ^ 29.0 29.1 חילופי גברי במועצת מעלות־תרשיחה, דבר, 5 בדצמבר 1971
- ^ הערים התאומות של מעלות
