אלברט ג'רג'אי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אלברט ג'רג'אי, מקודם שלזינגר עד 1901[1] (בהונגרית: Gyergyai Albert; נאג'ביום, 20 בינואר 1893 – בודפשט, 7 ביולי 1981) היה היסטוריון ספרות יהוד-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, סופר, מתרגם.
ביוגרפיה
אלברט שלזינגר נולד במשפחה יהודית וסיים את בתי הספר התיכוניים שלו בתיכון בקאפושוואר. משם עבר ל"קולג' יוז'ף אטווש" בבודפשט (שהוא תחת חסותה של אוניברסיטת בודפשט (שנקראת היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא למד במלגה בעיר טור באקול נורמל סופרייר (Ecol Normale Superieure) מ-1914, אך גורש לאי באוקיינוס האטלנטי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן הורשה לעזוב לשווייץ בשנת 1917 בגלל מחלתו. הוא חזר הביתה בשנת 1919, קיבל תעודת הוראה בשנת 1920 והיה מחנך אצל נכדיו של הבנקאי יוז'ף לוקאץ' במשך שש שנים. הוא היה מורה בבית הספר למסחר של קושוט לאיוש בבודה (עיר) במשך כמעט 20 שנה, בעודו מועסק גם בקולג' יוז'ף אטווש כמורה לצרפתית. משנת 1950 לימד ספרות צרפתית מודרנית באוניברסיטת אטווש לוראנד. כתב העת "זמנים חדשים" (Új Idők) פרסם את סיפורו הקצר הראשון בשנת 1909, שכתב כתלמיד תיכון ולאחר מכן בשנת 1920 כתב העת הספרותי החשוב ניוגט פרסם את המחקר הראשון שלו. הוא עבד גם בכתב העת "כתיבה הונגרית" (Magyar Írás) כשזה פעל בין השנים 1921–1927. הוא כתב 13 ספרים, 50 כרכים של תרגומים ספרותיים וערך 36 אנתולוגיות. המשמעותיים ביותר הם תרגום יצירותיהם של גוסטב פלובר, מרסל פרוסט, אלבר קאמי, ז'אן קוקטו, וולטר, ז'אן דה לה פונטן, אונורה דה בלזק, פרנסואה ויון, מישל דה מונטן, אמיל ורהארן.
יצירותיו
- דקמרון צרפתי של היום; תורגם על ידי אלברט ג'רג'אי; 1935 ניוגט. (הדקמרון הזר של היום)
- הרומן הצרפתי של היום (מחקר ספרים, 1937)
- על הנוטריון של הכפר (מחקר, 1937)
- מה אנו קוראים? אלברט ג'רג'אי (1946) מספר על חמישים רומנים צרפתים
- אמנות צרפתית במוזיאון לאמנות יפה (1948)
- ספרות צרפתית (הערות, 1951)
- הנאורות הצרפתית. מבחר מתוך עבודותיהם של דידרו והאנציקלופדיסטים; עריכה אלברט ג'רג'אי תרגום אלברט ג'רג'אי נאנדור סאבאי; 1954
- הקלאסיקנים (מחקר, 1962)
- בני זמננו (מסות, 1965)
- בצל המערב. מחקרים, פורטרטים, זיכרונות, ביקורות. 1968
- אמי והכפר שלי (זכרונות, 1972)
- בין סתיו לחורף. שירים ותרגומים ספרותיים, 1974
- דורוטיה ב וישגרד (שיר נרטיבי, 1975)
- גלישה מאוחרת (מחקר, 1975)
- תפילה על האקרופוליס. קלאסיקה של החיבור הצרפתי (אנתולוגיה, 1977)
- מהכפר עד העיר (יומן, 1979)
- הגנה בעניין המסות (מחקרים, זיכרונות, ביקורות, 1984)
- מעיר עד לעולם (זכרונות, 1986)
תרגומיו הספרותיים
- הדקאמר הצרפתי של היום (מבוא, ביוגרפיות, 1935)
- וולטייר: קנדיד או האופטימיות (רומן, 1955)
- וולטייר: הפרא האציל (רומן, 1961)
- פלובר: מאדאם בובארי (רומן, 1960)
- פלובר: בית הספר לרגשות (רומן, 1960)
- פרוסט: בעקבות הזמן האבוד (מחזור חדש, 1961-1983)
- קאמי: אדישות (רומן)
- וולטייר: המילון הפילוסופי (עם פאל רז, 1983)
פרסים
- פרס באומגארטן (1933, 1937, 1946)
- לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית (1937)
- פרס המדינה של הרפובליקה העממית ההונגרית דרגה 2. (1970) – על יצירתו המלומדת, מחקריו בספרות עולמית ובספרות ההונגרית.
לקריאה נוספת
- Ki kicsoda a magyar irodalomban?. 1000-től 2000-ig. Szerk. Gerencsér Ferenc. Budapest, 2000, Tárogató Kvk. ISBN 963-8607-10-6
- Gyergyai Albert bibliográfia; összeáll. Balla Mária; Kaposvári Tanítóképző Főiskola–Nagybajomi Nagyközségi Közös Tanács, Kaposvár–Nagybajom, 1986
- Bibó Judit: Proust stílusa és Gyergyai Albert Proust-fordítása. Kontrasztív stilisztikai vizsgálatok; Akadémiai, Bp., 1989 (Modern filológiai füzetek)
- Szijártó István: Gyergyai Albert. Pályaképvázlat; Kaposvári Építők SC, Kaposvár, 1993 (Más kor könyvek, 6.)
- Kegyelmet a klasszikusoknak. Írások Gyergyai Albertről; szerk. Szávai Dorottya, Szávai János; Pesti Kalligram, Bp., 2015
- תולדות הספרות ההונגרית, 1945-1975. III / 1-2. לִקְשׁוֹר. בודפשט, 1990
- אגנש קניירש (עורכת ראשית), אלברט ג'רג'אי, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1900 (ברומנית) מסת"ב 9630525003
- סופרים הונגרים בני זמננו, 1945-1997. ביבליוגרפיה וספריית תמונות. בודפשט, 1998-2000, הוצאת אנציקלופדיה.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. אלברט ג'רג'אי
- חסד לקלאסיקנים - כתבים על אלברט ג'רג'אי. עורך דורוטיה סאבאי, יאנוש סאבאי, 2015
- סנדור לרינץ: אלברט ג'רג'אי נולד ליד שולחן הספרות העולמית לפני 125 שנה. ב: שליח הונגרי, 23 באוקטובר 2018
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1901. évi 121545. sz. rendelete. MNL-OL 30806. mikrofilm 72. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 35. oldal 13. sor.
