רבי אלחנן אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלחנן אשכנזי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלחנן אשכנזי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1713
תע"ד
פטירה ספטמבר 1780 (בגיל 67 בערך)
כ"ב באלול ה'תק"מ
מקום קבורה בית הקברות היהודי בדנציג
מקום פעילות דנציג פולין
תחומי עיסוק רב
רבותיו צבי הירש חריף, רבי יעקב פופרש
חיבוריו סדרי טהרה, שיורי טהרה, חידוד הלכות, שיורי לקט
צאצאים נכדו היה הרב אלחנן רוזנשטיין מברלין.
שער לספר 'סדרי טהרה', ברלין, תקלג

רבי אלחנן אשכנזי (תע"ד, 1713 - כ"ב באלול ה'תק"מ, ספטמבר 1780) היה רבה של העיר דנציג, פולין, נודע על שם ספרו סדרי טהרה.

ביוגרפיה

נולד בשנת תע"ד והתחנך אצל אביו הרב שמואל זאנוויל, שהיה רבם של הערים בון, קלן (נקראה גם קולוניה), מינסטר וארנסברג בגרמניה.

לאחר מכן למד בהלברשטאדט בישיבתו של רבי צבי הירש חריף מחבר "כוס ישועות" ובבפפד"מ בישיבתו של רבי יעקב פופרש (כ"ץ), מחבר ספר 'שב יעקב' אותו מרבה רבי אלחנן להביא בספרו סדרי טהרה, ולעיתים חולק עליו.

בשנת 1731 נתמנה לכהן כרבה של פארדאן, (הסמוכה לפוזנן שבפולין). משם עבר להתיישב בעיירה 'שוטלנד', ונתמנה לאב"ד של איגוד הקהילות 'שו"ל' (בזמן איסור ישיבת היהודים בעיר דנציג, ישבו היהודים בעיירות 'שוטלנד', 'וינברג' ו'לנגפור', אשר הרכיבו יחדיו את קהילת 'שו"ל').

מצבתו המחודשת של הרב אלחנן אשכנזי בגדנסק

בשנת 1767 עם פטירת אביו, נתבקש למלא את מקומו ברבנות בגרמניה. אך אשתו השנייה לא רצתה לעזוב את מקומה בפולין, לאחר שכבר שלח את ספריו, ויצא לדרכו, באמסטרדם, שב למקומו הראשון, אולם בגלל התחייבות ראשי קהילת בון לאביו המנוח על מינויו לאב"ד, כינוהו בשם זה למרות שלא כיהן בפועל בתפקיד, אולם בפרשת הגט מקליווא, נאלץ ליטול את מעמדו כאב"ד בון מקום מגורי הכלה, וצידד בהתרת הגט, כנגד רבני פרנקפורט.

נפטר בכ"ב באלול ה'תק"מ (1780). נקבר בבית הקברות היהודי בדנציג, לידו קבורים ממלא מקומו רבי מאיר פוזנר מחבר הספר 'בית מאיר', ורבי ישראל ליפשיץ מחבר פירוש תפארת ישראל.

בשנת 2009, נמצאו שברי המצבות של קברו וקבר רבי מאיר פוזנר וחודשו על ידי הוועד להצלת בתי עלמין באירופה וארגון אבותינו, ולצידם הונחו מצבות חדשות.

בניו היו: משה, נפטר בחייו כבן 28, את שמו כלל ברמז, בשם ספרו. יהודה לייב, מוציא לאור של כתבי אביו, יואל ושמואל זאנוויל. נכדו היה הרב אלחנן רוזנשטיין מברלין.

ספריו

החיבור נדפס ברוב מהדורות השולחן ערוך, וספרים רבים נכתבו על מנת ללומדו[דרושה הבהרה] ולסכם את שיטותיו בהלכה, בהם ספרו של רבי מרדכי בנט, מראשי רבני צ'כיה וספרו של רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) מויז'ניץ.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30719505אלחנן אשכנזי