רבי ישראל ליפשיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישראל ליפשיץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל ליפשיץ

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי (אנ'), בדסאו, בחוזדייש (אנ') ובדנציג.

הרב ליפשיץ נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.

משפחתו

יחוסו המלא מפורט בהקדמתו למשניות.

לרבי ישראל ליפשיץ היו חמשה ילדים, כולם נזכרים בפירושו למשנה:

ר' ברוך יצחק, אב"ד לנדסברג. ערך את פירושי אביו, ובמקומות רבות גם הוסיף על פירושו של אביו, ונרשם לפעמים בראשי תיבות: אב"י = אמר ברוך יצחק. ר' משה מרדכי. ר' שמואל. נפטר בחיי אביו[1]. ר' יעקב עזריה. בת שהיתה נשואה לרבי יוסף קרא.

חיבוריו

תפארת ישראל

רבי ישראל חיבר ספר "תפארת ישראל", פירוש ידוע על המשנה. קודם לכתיבת חיבורו זה כתב ביאור קצר למשניות בשם זרע ישראל[2].

פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.

בפירושו הוא מרבה להביא דברים בשם רבו רבי עקיבא איגר בפירושו על המשניות, וכן מדברים שנשא ונתן עמו. בין השאלות ידועה השאלה שהקשה לרבי עקיבא איגר מדוע אין נוהגים דיני נגעים בזמן הזה.

בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:

  • בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
  • בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע". וכן בסוף מסכת יומא הוסיף קונטרס בעניני בגדי כהונה.
  • בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
  • בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
  • בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
  • בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.

הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:

  • חלק הפשט - נקרא "יכין".
  • חלק החידושים - נקרא "בועז".

הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכיאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).

הלכתא גבירתא

בסוף כל פרק ופרק כתב רבי ישראל ליפשיץ את סיכום ההלכות והדינים הקשורים לפרק.

כתבי תפארת ישראל

בשנת תשפ"א יצא לאור ספר "כתבי תפארת ישראל" בהם נלקטו דרשותיו וכתביו על הש"ס, ועל עניינים בשולחן ערוך יורה דעה, מתוך כתב ידו.

הפולמוס על הפירוש "תפארת ישראל"

בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו, בפרט בענייני מחשבת ישראל[3], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש[4] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (חתן החוות דעת) להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.

מאידך, במכתב שכתב אליו רבי עקיבא אייגר - מכנהו "כבוד הרב המאור הגדול חריף ושנון מורנו הרב ישראל"[5].

דבריו אודות משה רבינו

בשנת ה'תרנ"ה כתב רבי חיים יצחק אהרן רפפורט קונטרס "כליל תפארת"[6], בו הוא תוקף את דברי ה'תפארת ישראל' על דבריו בפירוש המשנה[7] בקשר לאופיו המולד של משה רבינו, לפיהם מטבעו היה משה אדם בעל מידות רעות, ורק בעבודה עצמית הגיע למעלתו.

אך לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים"[8].

כמו כן, דברי בעל ה'תפארת ישראל' אודות משה רבינו כבר מופיעים בספרי חסידות רבים, ביניהם דגל מחנה אפרים בשם סבו הבעש"ט[9]; אור פני משה[10]; אך פרי תבואה[11]; קדושת לוי[12] ועוד. כן מופיע רעיון זהה בכמה ספרי דרוש[13]. יצויין גם, כי סיפור דומה מובא בספר שיטה מקובצת[14] בשם רבי אליעזר ממיץ בעל היראיםבעלי התוספות), אולם שם אין זה מובא על משה רבינו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
  • משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
  • שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ יבקש דעת אות נ"ד.
  2. ^ שמואל יוסף פין, כנסת ישראל עמ' 698
  3. ^ קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו
  4. ^ שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד
  5. ^ אגרות סופרים (עמ' 38 אות לא והערה א).
  6. ^ כליל תפארת באתר היברובוקס
  7. ^ סוף מסכת קידושין.
  8. ^ תהלוכות האגדות סוף פרק ט'
  9. ^ פרשת כי תשא ד"ה וראו.
  10. ^ פרשת חוקת ד"ה זאת חוקת.
  11. ^ פרשת תצוה.
  12. ^ פרשת תרומה.
  13. ^ להרחבה בנושא - ראו ספר 'משה רעיא מהימנא' (גוטמן), פרק יג 'אור פני משה'.
  14. ^ https://he.wikisource.org/wiki/שיטה_מקובצת_על_הש%22ס/נדרים/פרק_ג#דף_לב_עמוד_ב נדרים לב, ב
תקופת חייו של רבי ישראל ליפשיץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0