אליהו לוריא

אליהו לוריא
לידה	24 במרץ 1914
פטירה	12 באפריל 1979 (בגיל 65)
התמחות	פנימית

אליהו לוריא (24 במרץ 1914^[1]^[2] – 12 באפריל 1979^[3]) היה רופא ישראלי, מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים הדסה בתל אביב ובבית החולים איכילוב בתל אביב במשך 19 שנה, ורופאו האישי של מנחם בגין במשך שנים רבות.

קורות חייו

נולד בסנט פטרסבורג שברוסיה, לאביו, דוד, בנקאי ולאמו סוניה לבית טרובוש. ^[4] גדל ולמד בדנציג ובברלין. אביו דוד היה בנקאי שתרם כסף לד"ר משולם ליבונטין למטרת יסוד מגן דוד אדום ובא לארץ ישראל לבדוק את התקדמות המיזם ונשאר בארץ ישראל.^[5] אליהו עלה לארץ ישראל ב-1928 ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. התגייס להגנה ועם הפילוג בשנות ה-30 עבר לאצ"ל.^[5] בסיום לימודיו נסע ללמוד רפואה בצרפת. תחילה למד באוניברסיטת מונפלייה (אנ') ולאחר מכן למד באוניברסיטה האמריקאית בליון שהכשירה רופאים לצי הצרפתי.^[5] ב-1937 קיבל היתר מיוחד לשהות בברלין שתחת השלטון הנאצי. אביו כתב מכתב אישי למדינאי הגרמני שהיה מקורב לשלטון הנאצי, פרנץ פון פאפן, וזה התיר לו לקבל הכנסות מהשכרת שני בניינים שהיו שייכים לאביו ולרכוש מיקרוסקופ משוכלל בכספים אלו.^[5] בהמשך, נאלץ למכור את המיקרוסקופ כדי לממן את המשך לימודיו בבית ספר למחלות טרופיות בלונדון. בשנים אלו רכש שליטה בשש שפות. ב-1939 חזר לארץ ישראל והחל לעבוד כרופא גניקולוג במחלקה בניהולו של יוסף (גוסטב) אשרמן בבית החולים הדסה (תל אביב)^[5]. שירת ארבע שנים כמתורגמן בצבא הבריטי במצרים.^[3]

ב-1946 נקרא לטפל באישה שהסתתרה במחבוא. התברר כי מדובר בעליזה בגין, רעייתו של מנהיג האצ"ל, מנחם בגין. בהמשך, כשבגין חלה וסבל מחום גבוה, הוזעק לוריא לטפל גם בו ומאז הפך לרופאו האישי של בגין. בהלוויית לוריא ספד לו בגין וציין שני מקרים בהם הציל אותו לוריא ממוות.^[6]

עבד בבית החולים הדסה בתל אביב, תחילה כרופא תחת פרופסור גאורג צונדק, ולימים, ניהל בו את המחלקה הפנימית.^[4] וכשנפתח בית החולים איכילוב, ב-1961, עבר לעבוד בו וניהל את מחלקה פנימית א' במשך 18 שנים, עד מותו ב-1979. נחשב כבר סמכא מהדרגה הראשונה בישראל באבחון מחלות ובטיפול בהן ואישי ציבור רבים פנו אליו בעת שחלו.^[5]

בכתבה אודות בית החולים איכילוב ב-1970, תאר העיתונאי דורון רוזנבלום: "במחלקה פנימית א', למשל, שמנהלה ד"ר לוריא, חניך האסכולה האנגלית, שוררת אווירה קורקטית, קשוחה משהו ומסודרת מאוד. ... הוא מודע לכך שביקור הרופא ויחסו לחולים ולקרובי־המשפחה הוא מין תיאטרון ועל כל המשתתפים להיות מושלמים בתפקידיהם. ... קולו חזק, קשוח, של־מפקד. הוא נחשב "רופא קשה" והוא יודע זאת, אך דווקא גישה זאת מוצאת לדעתו דרך אל החולים, הדורשים פרפקטיזציה של הרופא הבוטח בעצמו.".^[7]

מתחילת שנות ה-70 כיהן כמרצה בכיר קליני בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המחקר הקליני של מחלקתו התבסס על תופעות לוואי של תרופות בייחוד בשטח ההמטולוגי^[8],^[3]

ב-12 באפריל 1979 נפטר בשנתו כתוצאה מהתקף לב.^[3] בהלוויתו, שנערכה בבית הקברות בקריית שאול, נכחו אישי ציבור רבים.^[6]

נישא פעמיים. בפעם הראשונה ב-1938, לתהלה לבית גילוץ, ממנו נולדה לו בת.^[4] לאחר גירושיהם, נישא ב-1949 לאסתר לבית ביברינג ונולדו להם שתי בנות ובן. ^[4]^[5]. בנו ד"ר רזיאל לוריא רופא עור.

לקריאה נוספת

פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל, 1799–1948", הוצאת איתי בחור זכרון יעקב, מהדורה שנייה מרץ 2012 (עמ' 263)

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "אליהו לוריא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3801
הרופא של המדינה, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2172 מ-17 באפריל 1979, עמוד 52 (עמ' 53-52)

הערות שוליים

↑ ד"ר אליהו לוריא, באתר GRAVEZ
↑ על פי אנציקלופדיה תדהר, נולד ב-24 במרץ 1913
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 מת ד"ר אליהו לוריא, דבר, 13 באפריל 1979
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 דוד תדהר (עורך), "אליהו לוריא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3801
^ ^5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ^5.4 ^5.5 ^5.6 הרופא של המדינה, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2172 מ-17 באפריל 1979, עמוד 52
^ ^6.0 ^6.1 ד"ר אליהו לוריא למנוחות, דבר, 16 באפריל 1979
↑ דורון רוזנבלום, אנטומיה של בית חולים, דבר, 21 באוגוסט 1970, המשך
↑ מרכז רפואי עירוני ממשלתי - ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח ע"ש "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ספר השנה 1971-1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים ממשלתיים, העורך: אריה תורגמן, מחלקה פנימית א', מנהל המחלקה ד"ר א. לוריא, עמודים 130-133

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אליהו לוריא42045786Q136417493

[1] ד"ר אליהו לוריא, באתר GRAVEZ

[2] על פי אנציקלופדיה תדהר, נולד ב-24 במרץ 1913

[דבר13-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 מת ד"ר אליהו לוריא, דבר, 13 באפריל 1979

[תדהר-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 דוד תדהר (עורך), "אליהו לוריא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3801

[הרופא-5] 5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 ^5.4 ^5.5 ^5.6 הרופא של המדינה, "העולם הזה (שבועון)", גיליון 2172 מ-17 באפריל 1979, עמוד 52

[דבר16-6] 6.0 ^6.1 ד"ר אליהו לוריא למנוחות, דבר, 16 באפריל 1979

[7] דורון רוזנבלום, אנטומיה של בית חולים, דבר, 21 באוגוסט 1970, המשך

[8] מרכז רפואי עירוני ממשלתי - ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח ע"ש "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ספר השנה 1971-1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים ממשלתיים, העורך: אריה תורגמן, מחלקה פנימית א', מנהל המחלקה ד"ר א. לוריא, עמודים 130-133

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]