אליהו רוזנברג
אליהו רוזנברג (10 במאי 1924 - 23 בספטמבר 2010) היה ניצול שואה, השתתף במרד האסירים במחנה ההשמדה טרבלינקה. העיד במשפט אייכמן ובמשפט דמיאניוק.
ביוגרפיה
אליהו רוזנברג נולד בוורשה שבפולין. אמו, רבקה לבית אוסלנדר הייתה עקרת בית. אביו, חיים רוזנברג, היה בעל מפעל קטן למראות. נרצח על ידי הנאצים בגטו ורשה בעת חזרתו מהעבודה לביתו בנובמבר 1940.
בערב ראש השנה 1942 נשלח עם אמו ושלוש אחיותיו למחנה ההשמדה טרבלינקה. עם הגיעם למחנה, הופרד רוזנברג מאמו ואחיותיו, שנשלחו להשמדה בתאי הגזים. בטרבלינקה הועסק יחד עם קבוצת אסירים בהוצאת גופות הנרצחים מתאי הגזים ובשריפת הגופות. רוזנברג לא היה ממתכנני המרד המזוין של האסירים בטרבלינקה, אך היה שותף בסוד המרד. תפקידו במרד, היה לזרוק שמיכות על גדר התיל על מנת לאפשר לאסירים לטפס על הגדרות מבלי להיפצע. ב-2 באוגוסט 1943 השתתף במרד, והיה אחד מהמעטים שהצליחו להימלט.[1]
רוזנברג הסתתר שנה ביערות, ובין היתר הסתתר בביתם של זוג פולני בכפר Tolwin. בשנת 1992 הוכרו בני הזוג כחסידי אומות העולם. עם פלישת הסובייטים לפולין ושחרורה מהכיבוש הגרמני, התגייס לצבא הפולני. לאחר שחרורו מהצבא, הצטרף לתנועת הבריחה.
עם עלייתו לישראל בשנת 1948 לחם בשורות ההגנה על הגנת ירושלים.
עבד שנים רבות כמנהל עבודה בנמל יפו ובנמל אשדוד. נישא לעדינה, ניצולת שואה מאוקראינה, ונולדו לו שתי בנות, רבקה הקרויה על שם אמו, ובלהה.
במשפט אייכמן בשנת 1962 הופיע כעד מטעם התביעה וסיפר על קורותיו במחנה ההשמדה טרבלינקה, ועל תהליך ההשמדה:
האנשים שנכנסו האחרונים לתאי הגאזים קיבלו דקירות בגופות שלהם בכידונים, היות והאנשים האחרונים ראו כבר מה שנעשה בפנים ולא רצו להיכנס. 400 איש נכנסו לתא הגאז הקטן. הם נדחפו לבד ויצרו את הכמות המלאה של האנשים, כך שהספיקו בקושי לסגור את הדלת החיצונית של התא. כשסגרו אותם אנחנו היינו מהצד השני. אז שמענו רק צעקות ״שמע ישראל״, ״אבא״, ״אמא״. כעבור 35 דקות הם היו מתים.
העיד במשפטי טרבלינקה בגרמניה. וכן, הופיע כעד מטעם התביעה במשפטו של פדיר פדורנקו (באנגלית: Feodor Fedorenko) שומר בטרבלינקה. משפטו התקיים בארצות הברית, גורש לברית המועצות בשנת 1984, נשפט והוצא להורג.
בשנת 1987 העיד רוזנברג במשפט דמיאניוק, ובין היתר, סיפר על שאירע בתוך תאי הגזים. עדותו צוטטה בפסק הדין. בעקבות עדותו במשפט, כתבה והלחינה חוה אלברשטיין את השיר "מר רוזנברג מעיד". השיר התפרסם באלבום "הצורך במילה הצורך בשתיקה".[2]
אליהו רוזנברג ראה בהעברת זכר השואה לדורות הבאים ייעוד ומפעל חיים. הוא ליווה מספר רב של משלחות בני נוער לפולין וסיפר את קורותיו בשואה בפני בתי ספר ומחנות צה"ל.
קישורים חיצוניים
- עדותו של ניצול על מחנה המוות טרבלינקה סרטון באתר youtube
- משפט אייכמן - ישיבה 66, ישיבה 67 סרטון באתר youtube
- מילים לשיר "מר רוזנברג מעיד" באתר שירונט
- יובל גורן וניסן צור, "אנחנו ניצולי מחנה טרבלינקה האחרונים" באתר nrg
- משפחת Tolwin - חסידי אומות העולם באתר יד ושם - Yad Vashem
- ערב חדש 25.02.1987 משפט דמיאניוק: עדותו של אליהו רוזנברג סרטון באתר youtube
הערות שוליים
