אליס סטיוארט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ד"ר אליס מרי סטיוארט ('נולדה בשם נאיש; 4 באוקטובר 19063 ביוני 2002) הייתה רופאה ואפידמיולוגית בריטית, שהתמחתה ברפואה חברתית והשפעות הקרינה על הבריאות. המחקר שלה בנושא מחלות הנגרמות כתוצאה מקרינה בקרב עובדים במפעל ייצור הפלוטוניום הנפורד בוושינגטון, מצוטט לעיתים קרובות על ידי מי שמבקש להדגים כי אפילו מינון נמוך מאוד של קרינה גורם סכנה משמעותית. היא הייתה האדם הראשון שהציג את הקשר בין צילומי רנטגן של נשים בהריון למחלות של ילדיהן.[1] היא זכתה בפרס הקיום הנכון בשנת 1986 "על שחשפה בפניה של האופוזיציה הרשמית את הסכנות האמיתיות של קרינה ברמה נמוכה."[2]

ראשית דרכה

סטיוארט נולדה בשפילד, אנגליה, בת לשני רופאים, לוסי (נולדה וולבורן) ואלברט נאיש. שניהם היו חלוצים ברפואת ילדים, ושניהם הפכו לגיבורים בשפילד בגלל מסירותם לרווחת הילדים. אליס למדה לימודים קדם רפואיים במכללת גירטון, קיימברידג', ובשנת 1932 סיימה את לימודיה הקליניים בבית החולים רויאל פרי בלונדון. היא צברה ניסיון בתפקידים בבתי חולים במנצ'סטר ובלונדון, לפני שחזרה לבית החולים רויאל פרי להתמחות בייעוץ. בשנת 1941 החלה ללמד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אוקספורד, וכאן היא פיתחה את התעניינותה ברפואה חברתית, בייעוץ לבעיות בריאות שחוו עובדים בתחום התחמושת בזמן מלחמה.

מחקרים אפידמיולוגיים

המחלקה לרפואה חברתית ומונעת באוקספורד הוקמה בשנת 1942, כאשר סטיוארט הייתה עוזרת ראש היחידה. בשנת 1950 היא הצליחה כראש היחידה, אך לאכזבתה לא קיבלה את התואר "פרופסור", כפי שהוענק לקודמתה, מכיוון שבשלב זה, המשרה כבר לא הייתה בעלת חשיבות רבה.[3] עם זאת, בשנת 1953 הקצתה המועצה למחקר רפואי כספים למחקר החלוצי שלה על צילומי רנטגן כגורם לסרטן בקרב ילדים, עליו עבדה משנת 1953 ועד 1956. בתחילה נתפסו תוצאותיה כרעועות. הממצאים שלה על נזק עוברי, שנגרמו על ידי צילומי רנטגן של נשים בהריון, התקבלו בסופו של דבר ברחבי העולם והשימוש בצילומי רנטגן רפואיים במהלך ההריון ובגיל הרך הופחתו כתוצאה מכך (אם כי זה לקח כשני עשורים וחצי).[4] סטיוארט פרשה בשנת 1974.

המחקר המפורסם ביותר שלה הגיע לאחר פרישתה הרשמית, בזמן ששימשה כחברת כבוד במחלקה לרפואה חברתית באוניברסיטת בירמינגהם. יחד עם פרופסור תומאס מנקוסו מאוניברסיטת פיטסבורג, היא בחנה את רישומי המחלה של עובדים במפעל ייצור הפלוטוניום הנפורד, במדינת וושינגטון, ומצאה שכיחות גבוהה בהרבה של בעיות בריאות הנגרמות על ידי קרינה ממה שצוין במחקרים רשמיים.[5] סר ריצ'רד דול, האפידמיולוג המוערך על עבודתו בנושא מחלות הקשורות לעישון, ייחס את ממצאיה האנומליים לניתוח סטטיסטי "מפוקפק" שביצע עוזרה, ג'ורג ניל (שהיה מודע, אך ייתכן וחישב בצורה שגויה את "דיווח היתר" הלא מכוון של אבחוני סרטן ביישובים הסמוכים לעבודות המפעל). סטיוארט עצמה הכירה בכך שתוצאותיה היו מחוץ לטווח הנחשב למובהקות סטטיסטית.[6][7] אולם כיום, תוצאותיה מוערכות כתגובה להטיה בדוחות שהופקו על ידי התעשייה הגרעינית.[3][8]

בשנת 1986 היא התווספה לסגל הכבוד של קרן הקיום הנכון, פרס שנתי שהוענק בסטוקהולם.[9] סטיוארט קיבלה בסופו של דבר את התואר הנחשק של "פרופסור" באמצעות מינויה כפרופסור חבר בליידי מרגרט הול, אוקספורד.[10] בשנת 1997 סטיוארט הוזמנה להיות היו"ר-ית הראשונה של הוועדה האירופית לסכנות קרינה.[11]

הערות שוליים

  1. ^ McCoubrey, Carmel. "Alice Stewart, 95; Linked X-Rays to Diseases" (באנגלית). נבדק ב-2018-08-08.
  2. ^ "Alice Stewart". The Right Livelihood Award (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-08.
  3. ^ 3.0 3.1 Doll, Richard (בינואר 2006). "Alice Stewart". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford, England: Oxford University Press. doi:10.1093/ref:odnb/76998. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Stewart, Alice M; J.W. Webb; B.D. Giles; D. Hewitt, 1956.
  5. ^ Mancuso, Thomas; Stewart, Alice; Kneale, George (בנובמבר 1977). "Radiation exposures of Hanford workers dying from cancer and other causes". Health Physics. MacLean VA: Health Physics Society. 33 (5): 369–385. doi:10.1097/00004032-197711000-00002. ISSN 1538-5159. PMID 591314. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Stewart, Alice; Kneale, George (1978). "Low-dose radiation". The Lancet. 312 (8083): 262–263. doi:10.1016/S0140-6736(78)91772-5. ISSN 0140-6736. PMID 79054. [our] approach requires either much larger doses than were encountered in the Hanford study or a much larger data base
  7. ^ Martin, John (בנובמבר 1980). "On cancer and radiation". Bulletin of the Atomic Scientists. Chicago, IL. 36 (9): 59. The 90 percent confidence interval is bounded by the range from 380 to 448 cancer deaths. Thus 442 deaths is not a statistically significant deviation from the average expectation.…Kneale and Stewart do not claim their results to be statistically significant {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Mole, R. H. (1 במאי 1982). "Hanford radiation study". British Journal of Industrial Medicine. London: BMJ Publishing. 39 (2): 200–202. doi:10.1136/oem.39.2.200. ISSN 0007-1072. PMC 1008976. PMID 7066239. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Alice Stewart". Laureates. Right Livelihood Foundation. 2007. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2008. נבדק ב-6 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Vines, Gail (28 ביולי 1995). "A Nuclear Reactionary". Times Higher Educational Supplement. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Staff writers (2003). "Background: the ECRR". European Committee on Radiation Risk. נבדק ב-2009-06-18.

הספדים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31137708אליס סטיוארט