אליעזר צ'ריקובר
אליעזר צֶ'ריקוֹבֶר (23 בינואר 1868, פולטבה - 8 בינואר 1928, ירושלים) היה פעיל ציוני, מראשי התנועה הציונית ברוסיה, היה מנהל של הקרן הקיימת באימפריה הרוסית[1], היה המוציא לאור הרשמי של העיתון העברי העם[2].
קורות חיים
צ'ריקובר נולד ב-1868 בעיר פולטבה שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), הוא נולד למשפחה חרדית, בן לחיים וחיה ריזה. הוא קיבל חינוך מסורתי ולמד עברית וספרות עברית. לאחר שהצליח לעבור בהצלחה מבחני כניסה לאוניברסיטה הוא התקבל לאוניברסיטת סנקט פטרבורג ולמד בה משפטים, אך לאחר סיום לימודיו הוא לא הורשה לעבוד במקצוע מאחר שהיה יהודי[3]. הוא היה פעיל בחברת מרבי השכלה ופעל למען זכויותיה של השפה העברית.
ב-1921 הוא התגורר באופן זמני בלייפציג שבגרמניה.
פעילותו הציונית
אביו היה מראשוני חובבי ציון והשתתף בועידת דרוסקניק.
צ'ריקובר לאחר סיום לימודיו הוא השתקע במוסקבה, שם החל לעסוק בפעילות ציונית וציבורית. בהמשך מילא תפקידים חשובים בפעילות הציונית באימפריה הרוסית, היה עוזרו וחברו של יחיאל צ'לנוב. הוא השתתף בוועידה השביעית של ציוני רוסיה שבה הוא הרצה על פעולת הלשכה הראשית של הקרן הקיימת ברוסיה[4], בוועידה הוחלט למנות את צ'ריקובר ליושב ראש של הוועד הארצי של קרן הקיימת ברוסיה[5] הוא שימש בתור יושב ראש הקרן במשך מספר שנים, הוא פעל להגדיל תרומות ולסדר של הארגון[3]. לאחר מהפכת אוקטובר המרכז של ציונות רוסיה עבר מפטרבורג למוסקבה צ'ריקובר עמד בראש המרכז וריכז את כל הפעילות של הציונים ברוסיה בין השנים 1919–1921[3].
באפריל 1920 הוא נאסר עם שאר משתתפי הוועידה השמינית של ציוני רוסיה ושוחרר לאחר השתדלות.
ב-1925 הוא עלה לארץ ישראל והמשיך בפעילותו הציבורית ופעל בקרב הציונים הכלליים.
משפחתו
היה נשוי לחנה לבית חייקין (אחותו של הרב משה אביגדור חייקין). בנו אביגדור צ'ריקובר היה היסטוריון וחוקר תקופת בית שני; בנו של אביגדור, בצלאל צ'ריקובר, היה מו"ל ישראלי.
אחיו אליהו צ'ריקובר היה חוקר יהדות מזרח אירופה.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר צ'ריקובר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1258
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ העם באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ 3.0 3.1 3.2 דוד תדהר (עורך), "אליעזר צ'ריקובר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1258
- ^ יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה, ירושלים: הספרייה הציונית, הוצאת מאגנס, תשמ"ו-1986, עמ' 444.
- ^ יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה, ירושלים: הספרייה הציונית, הוצאת מאגנס, תשמ"ו-1986, עמ' 450.
