אליעזר רחמילביץ
אליעזר רחמילביץ (23 במרץ 1935 - 17 בדצמבר 2017) היה המטולוג ופרופסור לרפואה באוניברסיטה העברית.
קורות חייו
רחמילביץ' נולד למשה רחמילביץ', מאבות מקצוע הרפואה בישראל ולחווה לבית פומרנץ. הוא גדל בירושלים ולמד בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה, אותו סיים ב-1952. הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית וסיים לימודיו ב-1961. הוא התמחה ברפואה פנימית והמטולוגיה בבית החולים הדסה וכן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טאפטס בבוסטון. ב-1966 הצטרף לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית וב-1978 מונה לפרופסור מן המניין. הוא כיהן כראש המחלקה להמטולוגיה בבית החולים הדסה הר צופים בשנים 1976 עד 1980 ובראש המחלקה בעין כרם מ-1981 עד 2000 עת עבר לעמוד בראש המכון ההמטולוגי בבית החולים וולפסון.
רחמילביץ ריכז את הטיפול בחולי תלסמיה, מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים, בישראל. הוא הכניס את הטיפול בסילוק עודפי ברזל אצל החולים במחלה ומחקריו סייעו באפיון הגנטי של התלסמיה בארץ, להכנסת בדיקות טרום-לידתיות של המחלה ולהבנת המנגנון האחראי על הרס הכדוריות האדומות.
רחמילביץ טיפח קשרים בינלאומיים רבים. הוא יזם קשרים רפואיים עם מרכזים רפואיים ערביים בגדה המערבית, במצרים וירדן, ובפרט הכשיר רופאים למרפאות ההמטולוגיות הראשונות בשכם ובית ג'אלא. הוא ארגן בישראל חמישה קונגרסים בינלאומיים להמטולוגיה.
גד גלזר היה שותף לפרופ' אליעזר רחמילביץ במחקרים בתחום התלסמיה ופיתוח בדיקות סקר גנטיות מהראשונות מסוגן בישראל.
רחמילביץ היה נציב קבילות הציבור הראשון במשרד הבריאות ויו"ר הוועדה לניסויים קליניים במשרד הבריאות. הוא השתתף בוועדת נבון לבדיקת פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה.
אחיו דניאל אף הוא פרופסור לרפואה באוניברסיטה העברית.
פרשת דסי רבינוביץ'
ערך מורחב – דסי רבינוביץ'
באמצע שנות ה-90 טיפל רחמילביץ בנערה דסי רבינוביץ', שחלתה בלוקמיה ובסרטן הלימפה. בשלב מסוים של טיפוליה החליטה לעבור לטיפול בבית החולים רמב"ם. רחמילביץ הורה לאנשי מחלקתו שלא לתת לרבינוביץ' טיפול תומך במחלקה אותה ניהל בבית החולים הדסה, בלא אישורו, בשל העובדה שעברה להיות מטופלת אצל רופא אחר. התחקיר הראשוני שהביא לידיעת הציבור את מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות פורסם ב-25 ביוני 1996 על ידי רונאל פישר בעיתון מעריב. הסיפור עורר הדים רבים, בין היתר בשל מעמדו של רחמילביץ, והפנה את תשומת הלב הציבורית לנושא היחסים שבין רופא לחולה.
בעקבות הפרסום, הוקמה על ידי משרד הבריאות ועדה שבדקה את התלונה והחליטה להגיש קובלנה נגד פרופ' רחמילביץ, באשמה של "רשלנות והתנהגות שאינה הולמת רופא". באוגוסט 1998 קבעו רוב חברי ועדת הקובלנות כי "התנהגותו של פרופ' רחמילביץ אינה הולמת רופא וכי אין ספק שההנחיה של פרופ' רחמילביץ הייתה בעלת פוטנציאל לפגיעה גופנית קשה ואף מסכנת חיים". הוועדה החליטה להסתפק בנזיפה, ושר הבריאות יהושע מצא אימץ את ההחלטה[1].
גרסתו של רחמילביץ לפרשה מוצגת באוטוביוגרפיה שלו "הדם הוא הנפש"[דרושה הבהרה].
הופעות בתקשורת
רחמילביץ הרבה להופיע באמצעי תקשורת ואף הנחה תוכניות שונות העוסקות בבריאות. כרופאו האישי של בנימין נתניהו, פרסם בהתאם לבקשתו דו"ח מפורט על מצב בריאותו ב-2006.[2].
לקריאה נוספת
- אליעזר רחמילביץ, הדם הוא הנפש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005
- מתי גולן, רופא, משה רחמילביץ', זמורה ביתן מוציאים לאור, תל אביב תשמ"ט.
קישורים חיצוניים
- הדף של רחמילביץ (אורכב 11.04.2008 בארכיון Wayback Machine) בבית החולים הדסה
- הדף של רחמילביץ בבית החולים וולפסון
- מאמריו של רחמילביץ בMedline
- רותם אליזרע, הלך לעולמו פרופ' אליעזר רחמילביץ', באתר ynet, 17 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ רן רזניק, עיתון "הארץ", 28 בדצמבר 1998
- ^ מזל מועלם, נתניהו חשף את תיקו הרפואי, באתר הארץ, 16 בינואר 2006
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- רופאים פנימיים ישראלים
- רופאים יהודים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- עובדי משרד הבריאות
- סגל מרכז רפואי הדסה
- המטולוגים ישראלים
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- סגל המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון
- ירושלים: רופאים
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בעלי תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- ישראלים שנולדו ב-1935
- ישראלים שנפטרו ב-2017