אליק אייזקס
תבנית מדען ריקה אליק אייזקס (17 ביולי 1921 - 26 בינואר 1967) היה וירולוג סקוטי ממוצא יהודי, שותף לגילוי האינטרפרון[1].
ביוגרפיה
סביו וסבתו היהודים מצד אביו של אייזקס הגיעו מליטא, כדי להימלט מהפוגרומים, ואימצו את שם המשפחה אייזקס. אביו של אליק, לואי, נולד בשנת 1890. הוריו עברו לוויגן ולאחר מכן לגלאזגו שם נולד אייזקס.
אייזקס קיבל תואר דוקטור לרפואה שלו מאוניברסיטת גלאזגו בשנת 1954.
בשנת 1957 גילה אייזקס, יחד עם הווירולוג השווייצרי ז'אן לינדנמן, את האינטרפרון - חלבון המופרש מתאים בתגובה לחדירה של וירוסים או גורמים פולשניים אחרים כגון חיידקים, פרזיטים, או בתגובה להפיכת התא לסרטני[2]. אייזקס גם בחר את השם לחלבון על בסיס המילה Interference[3]. הוא כיהן כראש המעבדה לחקר האינטרפרון במכון הלאומי למחקר רפואי בלונדון בשנים 1964–1967.
אייזקס זכה במדליית הזהב של בלהוסטון על מחקרו על נגיף השפעת. הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית בשנת 1966. הוא נפטר בשנת 1967, בגיל 45, מדימום מוחי. הוא הותיר אחריו את אשתו, סוזנה אייזקס אלמהירסט, רופאת רופאי ילדים, שלימים הפכה לפסיכיאטרית ילדים. אוסף של רישומי המעבדה שלו מוחזק בספרייה הלאומית לרפואה בביתסדה, מרילנד.
הערות שוליים
- ↑ מתי תגיע שעת האינטרפרון?, על המשמר, 6 באוקטובר 1971
- ↑ האינטרפרון – אמצעי התגוננות של התא, הארץ, 11 בנובמבר 1963
הוא ניצח את הנגיף ?, מעריב, 15 בינואר 1961 - ↑ קץ המחלות הנגיפיות?, דבר, 4 ביולי 1968
אליק אייזקס42451719Q515315