אלישע באב"ד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרופ' אלישע באב"ד

אלישע באב"ד (נולד ב-4 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה חברתית ולפסיכולוגיה של החינוך בבית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך השנים היה פרופסור-אורח בכמה אוניברסיטאות בארצות הברית: באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת פנסילבניה, במכללת ולסלי ובאוניברסיטת בוסטון. כמו כן היה פרופסור-אורח באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, באוניברסיטת בואנוס איירס בארגנטינה, ובאוניברסיטת ואיקטו (אנ') בניו זילנד.

ביוגרפיה

נולד ברחובות לשפרה ולד"ר יעקב באב"ד. אמו הייתה מורה לאנגלית. אביו היה בן למשפחת רבנים, ויועד להיות הרב הראשי של לבוב, אך בגלל ההתפתחויות הפוליטיות באירופה שינה מסלול, עלה לארץ ישראל, הפך לחוקר-מומחה בתחום החלב, והועסק במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות ברחובות. לבאב"ד שתי אחיות: חנה פלדמן ושאולה פרנקל (מורה לאנגלית, נשואה לפרופ' אביעזרי פרנקל, ואם לישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית), ואח אחד, פרופ' יאיר באב"ד (מומחה למערכות מידע).

באב"ד למד בבית ספר יסודי תחכמוני ברחובות, ובתיכון למד בישיבת נחלים ואחר כך, בתיכון עירוני ב' (תיכון צייטלין) בתל אביב.

בשנים 1961–1963 שירת בצבא שרות חובה בחיל התותחנים. הוא המשיך לשרת במילואים במערך מדעי ההתנהגות (ממד"ה).

בשנים 1963–1967 למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית. לאחר סיום התואר הראשון נסע לאוניברסיטת דיוק בארצות הברית ללימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה וסיים את התואר בשנת 1971. עם חזרתו לישראל (באותה שנה) התמנה כמרצה באוניברסיטה העברית, ובשנת 1994 התמנה לפרופסור מן המניין.

בשנים 1985–1988 היה ראש החוג לחינוך, ובשנים 2002–2004 כיהן כראש בית הספר לחינוך.

באב"ד שימש במשך השנים מדריך לתלמידי תואר שני ותואר שלישי רבים, בכתיבת עבודות המ.א. והדוקטור שלהם. בין הסטודנטים שהדריך בעבודות הדוקטור שלהם ניתן למנות את מרים אבנרי-כהן, אריק טאיב (מרצה במכללת ספיר), זהר טל (הנשיא לשעבר של המכללה האקדמית אחווה), אברהם ליפשיץ (לשעבר ראש מינהל החינוך הממלכתי הדתי במשרד החינוך ומזכ"ל בני עקיבא) ואייל פאר (פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית).

בשנת 1998 הקים מסלול אישי מחקרי לדוקטורט למצטיינים בפסיכולוגיה חברתית-חינוכית, וניהל אותו במשך כ-25 שנה. חלק מבוגרי המסלול מועסקים כיום כפרופסורים וחוקרים בכירים במיטב המוסדות האקדמיים בישראל.

באב"ד פרש לגמלאות בשנת 2012, אך הוא ממשיך ללמד ולעסוק במחקר גם לאחר פרישתו.

מחקרו

תחומי מחקרו העיקריים של באב"ד הם:

  • פסיכולוגיה חברתית (הטיות, אפקטים הקשורים לציפיות המורים מהתלמידים, דעות קדומות וקונפליקטים בין-קבוצתיים).
  • פסיכולוגיה חינוכית (הפסיכולוגיה החברתית של כיתת הלימוד, אפקט פיגמליון ואפקטים נוספים הקשורים לציפיות המורה, ניהול הכיתה, התנהגות לא-ורבלית והשפעתה).
  • ייעוץ ארגוני (תהליכים של שינוי פסיכולוגי, ייעוץ בסביבות חינוכיות, צבאיות ותעשייתיות, תהליכים קבוצתיים).
  • פסיכולוגיה פוליטית (חשיבה משאלתית ואובייקטיביות בקרב מצביעים למפלגות, אוהדי ספורט או מהמרים), הטיות של אמצעי התקשורת, אפקטים של התנהגות לא-מילולית של מרואיינים בטלוויזיה.
  • תקשורת לא-מילולית (השפעות של ההתנהגות הלא-מילולית של המרצים על ההערכות שהם מקבלים מתלמידיהם, ושל הערכות שהפוליטיקאים- המרואיינים מקבלים מהצופים בהשפעת ההתנהגות הלא-מילולית של המראיינים).
  • הערכות הסטודנטים את ההוראה בחינוך הגבוה (גורמים המשפיעים על סטודנטים בבחירת הקורסים, גורמים המשפיעים על הערכות הסטודנטים את המרצים, מחקר על סוגיות שנויות במחלוקת לגבי "מיתוסים" של מרצים, השפעת גורמי ההוראה בעידן התקשוב ובעידן הקורונה, תכנון התקצוב של מחקרי הערכה לגבי יעילות ההוראה).

התפתחות תחומי מחקרו במהלך השנים

בשנות ה-70 התעניין באב"ד במחקר "פיגמליון בכיתה" של רוזנטל וג'ייקובסון (מ-1968)[1], וערך במשך כ-40 שנה מחקרים משותפים עם רוזנטל וחוקרים אחרים בנושא זה. הוא חקר נבואות המגשימות את עצמן, אפקטים של ציפיות והטיות קוגניטיביות ורגשיות, ובעיקר הנושא של "התנהגות דיפרנציאלית של המורים" כלפי תלמידים שונים בכיתה, בתהליך ש"משדר" את הציפיות הנבדלות שישפיעו על התלמידים, הישגיהם והדימוי העצמי שלהם.

בהמשך, עבר באב"ד אל הפסיכולוגיה של תקשורת לא-מילולית של דמויות סמכות (מורים) והשפעותיה (הסמויות אך החזקות) על המקבלים (תלמידים). לאחר מכן, עבר למחקרים על הטיות והשפעות בעולם המדיה התקשורתית הרחבה, וחקר את השדרים הלא-מילוליים המוטים של שדרני טלוויזיה ומראייני טלוויזיה שחרגו בצורה בולטת מן הנורמות לגבי הוגנות ואובייקטיביות של שידור ציבורי. מחקרו על התנהגות מוטית מאד של שדרן ידוע בשני ראיונות בחירות מפורסמים, הוביל את באב"ד ליצירת מערך ניסוי מחקרי שבו ניתן היה לבדוק את ההשפעה הסיבתית של ההתנהגות הלא-מילולית של המראיין על שיפוטי הצופים התמימים את הפוליטיקאי המרואיין.

החקירה על תהליכים בזמני בחירות הובילה את באב"ד לסדרת מחקרים נוספת שהתמקדה בהשפעות של הטיות הקשורות לחשיבה משאלתית (Wishful Thinking) על התהליך שבו מצביעים מתבקשים לנבא את תוצאות הבחירות. שיאם של המחקרים הללו היה במחקר אינטנסיבי של שלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנה אחת (2020).

בכיוון אחר, החקירה של תהליכי האינטראקציה בין מורים ותלמידים הובילה את באב"ד להתמקדות בתהליכי ההערכה של הסטודנטים את המרצים במערכת ההשכלה הגבוהה (שם נהוג לבצע הערכת סטודנטים בכל הקורסים). גם תחום זה היה ונשאר שנוי במחלוקת בין החוקרים ואנשי המינהל האקדמי. המחקרים והעמדה התאורטית של באב"ד הדגישו את חשיבותם של תהליכי התנהגות ותקשורת לא-מילולית של המרצים בהשפעה לקביעת הערכותיהם של הסטודנטים את המרצים. למחקרים, לממצאים ולתיאוריה המוצעת נודעת חשיבות מיוחדת בשנים האחרונות, עם המהפכה הדרמטית של ההוראה המקוונת וההוראה מרחוק, ובמיוחד עקב מגפת הקורונה, שהחריפה את הצורך בהוראה אלטרנטיבית.

פרסומיו

ספרים בעברית

  • אלישע באב"ד (עורך), ההתנהגות הדיפרנציאלית של המורה בכיתה: ציפיות וביטוין - סקירת ספרות מקצועית (חוברת מס' 12), ירושלים, מכון סאלד, 1996.
  • אלישע באב"ד, הפסיכולוגיה החברתית של הכיתה, אבן יהודה, הוצאת רכס, 2011.

ספרים באנגלית

  • Elisha Y. Babad, Max Birenbaum, Kenneth D. Benne, The Social Self: Group Influence on Social Identity, Beverly Hills, Sage Publications, 1983.
  • Elisha Babad, The Social Psychology of Classroom, London, Routledge, 2009.

מבחר ממאמריו

באב"ד פרסם כ-120 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים. להלן העיקריים שבהם:

  • Babad, E., Inbar, J., & Rosenthal, R. (1982). Pygmalion, Galatea, and the Golem: Investigations of biased and unbiased teachers. Journal of Educational Psychology, 74, 459-474.
  • Babad, E. (1995). The “teacher’s pet” phenomenon, teachers’ differential behavior, and students’ morale. Journal of Educational Psychology, 87, 361-374.
  • Babad, E., Kaplowitz, H., & Darley, J. (1999). A “classic” revisited: Students’ immediate and delayed evaluations of a warm/cold instructor. Social Psychology of Education, 3, 81-102.
  • Babad, E. (2001). On the conception and measurement of popularity: More facts and some straight conclusions. Social Psychology of Education, 5, 3-30.
  • Babad, E., Avni-Babad, D., & Rosenthal, R. (2004). Prediction of students' evaluations from brief instances of professors' nonverbal behavior in defined instructional situations. Social Psychology of Education, 7, 3-33.
  • Babad, E. (2005). The psychological price of media bias. Journal of Experimental Psychology: Applied, 11, 245-255.
  • Babad, E. (2007). Teachers' nonverbal behavior and its effects on students. In R.Perry & J. Smart (Eds.). The scholarship of teaching and learning: An evidence-based perspective. (pp. 201-261). Holland: Springer Publications.
  • Babad, E., Sahar-Inbar, L., Hammer, R., Turgeman-Lupo, K. & Nessis, S. (2021) Student evaluations fast and slow: It's time to integrate teachers' nonverbal behavior in evaluation of teaching effectiveness. Journal of Nonverbal Behavior, 45,321-338.

חיים אישיים

נשוי לד"ר דינה אבני-באב"ד. אב לשניים.

מתגורר במעלה אדומים.

קישורים חיצוניים

YouTube full-color icon (2017).svg ערב הוקרה לכבוד פרישתו לגמלאות של פרופ' אלישע באב"ד, סרטון באתר יוטיוב, 22.05.2013

הערות שוליים

  1. ^ Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0