תחכמוני (בית ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה. מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך,[1] ולפי הפרשנים וחז"ל היה תארו של דוד עצמו.[2]

תחכמוני כמוסד לימודי

בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי בוורשה היה מעין המשך לישיבת הרב יעקב ריינס בלידא. מערכת חינוכית זו, כללה את רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" בפולין.[3]

תחכמוני בארץ ישראל

בית הספר הראשון בארץ ישראל שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ יוסף הלוי זליגר. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטתו הלימודית ובקשו שיקים בית ספר בעירם. עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטת הלימוד שפיתח, בפני ועד ההורים. התוכנית התבססה על לימוד תורה ותלמוד ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים הייתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את אביי ורבא בעברית זה לא ייתכן",[4] לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לעשות לילות כימים על מנת להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו. הוא נתמנה למנהל החדר ה"מתוקן" שנוסד ביזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת 1905 כתלמוד תורה אחווה, וכעבור שלוש שנים הוסב שמו לתחכמוני. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.

בירושלים הוקם בית הספר תחכמוני בשנת 1909 ברחוב אתיופיה, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת בית הספר תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. כיום בית הספר הוא חרדי. בשכונת מקור ברוך בירושלים ישנו רחוב הנושא את שם בית הספר "תחכמוני".

בבת ים הוקם, בשנות ה-30 של המאה ה-20, בית ספר "תחכמוני", הפועל כבית ספר ממלכתי דתי.[5]

בית ספר נוסף הקרוי "תחכמוני" נמצא ברחובות, הוא בית ספר ממלכתי-דתי והוא הוקם בשנת 1946 על ידי חיים הרמן קאופמן, יקיר רחובות.[6]

בשנת 1952 נוסד בית ספר יסודי ממלכתי-דתי בנתניה. ישנם גם שני בתי ספר, יסודי ועל-יסודי, בשם תחכמוני, בעיר חדרה.

תחכמוני בחו"ל

בית ספר תחכמוני באנטוורפן שבבלגיה הוקם ב-1920 וקיים עד היום.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח).
  2. ^ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח)
  3. ^ י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
  4. ^ כתבי הרב דר' יוסף זליגר
  5. ^ תחכמוני - בית ספר ממ"ד ניסוי - בת ים
  6. ^ בית ספר ממ"ד תחכמוני - רחובות
  7. ^ תחכמוני - אנטוורפן - בלגיה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0