אלכסנדר לוריא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר לוריא
אלכסנדר לוריא, בסביבות שנת 1925
אלכסנדר לוריא, בסביבות שנת 1925

אלכסנדר רומנוביץ' לוריארוסית: Алекса́ндр Рома́нович Лу́рия; ) היה נוירופסיכולוג סובייטי ופסיכולוג התפתחותי. אחד המייסדים של הפסיכולוגיה ההיסטורית-תרבותית ומוביל של חוג ויגוצקי. המגנום אופוס של לוריא הוא התפקודים הקורטיקליים הגבוהים באדם (1962, Higher Cortical Functions in Man), ספר לימוד פסיכולוגי שתורגם לשפות רבות ושנוסף לו המוח העובד (The Working Brain) בשנות השבעים

כחלק מעבודתו עם ויגוצקי, לוריא מפורסם בשל שני מקרי בוחן פסיכולוגיים יוצאי דופן: הראשון הוא של אדם עם זיכרון מפותח במיוחד, פורסם תחת השם מוח של זכרן (לא תורגם לעברית, The Mind of a Mnemonist); השני הוא של אדם עם פציעת מוח טראומטית, פורסם תחת השם עולמו המנופץ: תולדות פציעה אחת (יצא לאור בעברית בשנת 1979 בהוצאת ספרית פועלים, The Man with a Shattered World).

במהלך הקריירה שלו, לוריא עסק במגוון רחב של תחומי מדע במוסדות כגון: האקדמיה לחינוך קומוניסטי (1930-1920), המכון הדפקטולוגי הניסויי (1930-1920, 1960-1950, שניהם במוסקבה), האקדמיה הפסיכו-נוירולוגית האוקראינית (חרקוב, שנות השלושים המוקדמות), המכון המאוחד לרפואה ניסויית ומכון בורדנקו לנוירוכירורגיה (שנות השלושים המאוחרות). סקירה של ה-Review of General Psychology, שפורסמה בשנת 2002, דירגה את לוריא במקום ה-69 ברשימת הפסיכולוגים הכי מצוטטים של המאה העשרים.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר לוריא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Haggbloom, Steven J.; Warnick, Jason E.; Jones, Vinessa K.; Yarbrough, Gary L.; Russell, Tenea M.; Borecky, Chris M.; McGahhey, Reagan; et al. (2002). "The 100 most eminent psychologists of the 20th century". Review of General Psychology. 6 (2): 139–152. doi:10.1037/1089-2680.6.2.139. {{cite journal}}: Explicit use of et al. in: |last2= (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0