אלכסנדר קרמרובסקי
אלכסנדר קרמרובסקי (ברוסית: Александр Крамаровский; 1900 - 1 בינואר 1964) היה מורה למתמטיקה וחסיד אומות העולם.
ביוגרפיה
קרמרובסקי נולד בשנת 1900 באימפריה הרוסית הוא היה מורה למתמטיקה בבית יתומים בפרוורי מוסקבה. הוא התחבר במיוחד לאחת מתלמידותיו, ריווה רזניקובה, שהצטיינה בלימודיה, אך סבלה מהצקות וגינויים עקב היותה יהודיה.[1] ריווה נולדה בשנת 1925 בהומל, בלרוס. היא התייתמה מאמה בגיל צעיר והועברה לחסותו של דודה במוסקבה. עקב קשיים כלכליים הועברה לבית יתומים והייתה היהודיה היחידה בו.[2] אלכסנדר ריחם על ריווה שסבלה מאנטישמיות ורצה לאמץ אותה, אך אשתו סרבה.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
כאשר גרמניה הנאצית תקפה את ברית המועצות במבצע ברברוסה בשנת 1941, פונו התלמידים וצוות בית היתומים לאזור נהר הדון, ונשלחו לעבוד בשדות ולהחליף את הגברים שנלקחו לשרת בצבא האדום.[1] בשנת 1942 גרמניה הנאצית כבשה את האזור. ריווה הייתה אז בת 16. התחילו שמועות שהגרמנים רוצחים יהודים, ואלכסנדר, שעזב את אשתו במוסקבה, החליט לפעול בעניין. הוא לקח את ריווה תחת חסותו כבתו.
השניים נעצרו בעיר נובוצ'רקסק ונשלחו לעבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית עם אסירים רוסים נוספים בגבול גרמניה-אוסטריה. במחנה בו שהו היו שני תתי-מחנות, אחד לאסירים הרוסים והשני ליהודים, שהיו ידועים בתור "הבריגדה היהודית".[3] על מנת להשאיר אותה במחנה הרוסי, המשיך אלכסנדר להציגה כבתו. ריווה ענדה צלב עץ סביב צווארה וקראה לעצמה מרגריטה. לא היו להם תעודות, אך כולם במחנה האמינו שהם נוצרים. בסוף כל יום עבודה אחראי מחנה היה מביא לריווה בגדים של משפחתו לתיקון, ובתמורה היה מעלים עין אם ריווה ואלכסנדר יצאו לשדות וליער בסביבה כדי לאסוף תפוחי אדמה, וללקט צמחים על מנת לשבור את רעבונם.[4] ריווה ואלכסנדר עבדו על פסי הרכבת בקרבת המחנה עד סיום המלחמה.[2]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה הגיעו האסירים המשוחררים מהבריגדה היהודית למחנה הרוסי, כדי לחפש אחר ניצולים יהודים. ריווה, שבמהלך כל חייה הסתירה את הזהות היהודית שלה, חששה להזדהות כיהודיה ולהצטרף אליהם, אך אלכסנדר שכנע אותה שיהיה לה עתיד טוב יותר, אם לא תחזור לברית המועצות.[1] אלכסנדר הסתייג מהחזרה לרוסיה לאחר המלחמה, מחשש ליחס הממשלה לאזרחיה שנלקחו למאסר על ידי הגרמנים.[2] ריווה סיפרה את סיפורה לחיילים היהודים, אך סירבה להצטרף אליהם ללא אלכסנדר. ריווה ואלכסנדר הועברו למחנה פליטים באיטליה, שם פגשה את בעלה.[4]
ריווה ואלכסנדר עלו יחד לארץ ישראל בשנת 1946. כאשר ריווה התחתנה, התגורר אלכסנדר איתה ועם משפחתה בקיבוץ גבעות, וריווה ילדה את בנה הראשון. הוא עבד חלקית כ"חצרן עוזר", החל לצייר תמונות נוף ולכתוב מאמרים ברוסית על חייו וחוויתו בישראל. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות ב-1947 עברה המשפחה להרצליה, ובשנים לאחר מכן לבאר שבע ואז למושב אורות. ב-1961 הוצעה לאלכסנדר עבודה בעיתון אמריקאי לדוברי רוסית, ולכן עזב את ישראל.[4]
עיתונאי בשם מר מרגולין היה ממכריו של אלכסנדר. הוא סיפר את סיפורו לראשי ההסתדרות ולאחר מכן הביאו לידיעת נשיא המדינה יצחק בן-צבי.
אלכסנדר נפטר בשנת 1964 מאוטם שריר הלב.
הכרה והנצחה
אלכסנדר קרמרובסקי הוכר כחסיד אומות העולם ב־2 באוגוסט 2011. על היותו חסיד דיווח ליד ושם בנה של ריווה, אורי רייס.[4] שמו נחקק בקיר הכבוד לחסידי אומות העולם.[2]
הערות שוליים
