אלן האדום
 | |
| אלן האדום בקטע מתוך איור מן המאה ה-14 המראה אותו נשבע אמונים למלך |
אלן האדום, ידוע גם כאלן רופוס ולורד ריצ'מונד הראשון, (בברטונית: LaAlan ar Rouztin או Alan ar Rouz, בצרפתית: Alain le Roux, באנגלית: Alan the Red, בלטינית: Alanus Rufus לערך 1040–1093) היה אציל ברטוני משושלת רן, מקורב ובן ברית של ויליאם הראשון בעת הכיבוש הנורמני של אנגליה. ב-1071 גמל לו ויליאם על ידי הענקת אחוזה חשובה בריצ'מונד (Honour of Richmond) בה נבנתה טירה מפורסמת. הוא הגיע לשלוט על נכסים אדירים ונהפך לאחד האנשים העשירים באנגליה בכל הזמנים. הוא כונה "אלן האדום" בגלל צבע שיערו הג'ינג'י וכדי להבדילו מאחיו, "אלן השחור".
ביוגרפיה
רקע משפחתי
אלן נולד בסביבות שנת 1040 כבנו השני של אאון הראשון (Eon I) [1] רוזן פנטייוור (Penthièvre) (מת ב-1079), עוצר הדוכסות ברטאן בשנים 1040–1047 ושל אורגן קרנב (Orgeun Kernev) או אנייס (אגנס) מקורנואי, בתו של אלן קניאר (Alain Canhiart), רוזן קורנואי. הוא היה לפיכך צאצא לענף זוטר של דוכסי ברטאן ומכיוון שאביו שלט בשנים 1040–1056 על חלק גדול שטחי ברטאן, זכה להקרא בתואר הכבוד של "רוזן אלן מברטאן". הוא היה בן דוד בדרגה שלישית של ויליאם הכובש. לעיתים התבלבלו בינו לבין אלן הרביעי מברטאן או אלן פרז'אן (Alain Fergent) (ואף עם סבו, אלן קניאר). כך קרה אצל ההיסטוריון אדוארד אוגוסטוס פרימן מתחילת המאה ה-20 וכך אצל המשורר ואס מן המאה ה-12 ב"רומן של רו". (Roman de Rou).הוא כונה "האדום" בגלל זקנו האדום, להבדיל מאחיו אלן השחור, בעל הזקן השחור.
הכיבוש הנורמני של אנגליה
שמו תועד לראשונה במסמך 677 (DCLXXVII) של הקרטולריום של המנזר סנט אובן באנז'ר, כרך ב, שנערך בשנים 1056–1060 ומתייחס לתרומה של אביו, אודו לבית רן או אאון, רוזן ברטאן, למנזר, כשאלן האדום הוא יד וחתם לצד אביו, אמו, אורגן ואחיו - גופרד (גאוספרידוס), ויליאם (ויללמוס), רוברט רוטברטוס) וריצ'רד (ריקרדוס).
ככל הנראה גויס אלן לשרותו של ויליאם הכובש עוד לפני שנת 1066. לפי Genealogia Comitum Richemundiæ post conquestum Angliæ היה אלן האדום הראשון מבני הלווייה של ויליאם הכובש במסע לאנגליה. [2] כנראה שהשתתף בקרב הייסטינגס (1066) יחד עם אחיו בריאן ושהוא או אחיו פיקדו על אוגדה ברטונית. זו דעתו של ההיסטוריון ד.ס. דאגלס שכתב על ויליאם הכובש ועל מרעיו. בשירו " L'Estoire des Engleis" (תולדות האנגלים) שכתב בשנים 1147-1135, הקדיש לו המשורר ז'פרואה גיימאר עשרים פסוקים וטען שנכח בקרב. המשורר ואס בתיאור הקרב מיקם אותו באגף השמאלי של הצבא אך כינה אותו בטעות אלן פרז'אן. לפי השערות אחרות בראש הברטונים שהשתתפו בקרב עמדו אחיו בריאן ואלן השחור [3] בשנת 1069 השתתף אלן האדום במסעות ההרס בצפון אנגליה הידועים כ Harrying of the North. עזר אחיו, בריאן להדוף מתקפה על אקסטר מצד בנו של המלך המנוח הרולד השני ושב אחר כך לחבל ברטאן. אלן האדום הפך אז למנהיג הברטונים באנגליה.
לעיתים קרובות היה אלן האדום עד להחלטות החשובות של המלך ויליאם כאחד מיועציו הקרובים ביותר, לצד באחים למחצה של המלך, דיצ'רד דה ביינפט, רוג'ר השני מונטגומרי וויליאם מווארן.[4] חשיבותו בנסיבות אלה לא זכה תמיד להדים, ייתכן בגלל נאמנותו הבלתי מעורערת למלך והוא מוזכר מעט בכרוניקות בנות התקופה. ויליאם הכובש גמל לו על ידי מתן אדמות רבות ביורקשייר שהיו קודם בבעלות הרוזן אדווין ממרסי (מת ב-1071). בשנת 1086 עת עריכת ה"ספר יום הדין" היו הרשות אלן 440 אחוזות מפוזרות ב-11 מחוזות. רוב רובן של אחוזותיו התרכזו ביורקשייר, בלינקולנשייר, במזרח אנגליה ובדרום-מערב. ייתכן כי האדמות הראשונות שקיבל היו אלה בקיימברידג'שייר.
נכסי ריצ'מונד (Honor of Richmond)
ביורקשייר אדמותיו הרכיבו שטח גדול מאוד ורצוף, דבר לא רגיל באותה תקופה. בדרך כלל דאג ויליאם הכובש להעניק לבני חסותו אדמות מפוזרות ללא רצף בשטח, על מנת שמקרה של מרידה במלך, לא יהיה קל להגן עליהן. נכסי ריצ'מונד (Honour of Richmond) היוו אחד משלושה מכלולים פאודליים שיצר המלך ויליאם. הוא כלל כאמור 199 אחוזות ועוד 43 נכסים, ואיפשר לאלן האדום להקים בו כוח צבאי חזק בצפון-מערבה של יורקשייר, בצומת הדרכים הראשיות מכיוון סקוטלנד אל עבר עמק יורק. התחום ריצ'מונד מהווה בימינו לבדו את ריצ'מונדייר. אלן כונה לפעמים "רוזן ריצ'מונד" אף-על-פי שתואר זה לא ניתן אף פעם מידי המלך ויליאם. אדמות מסוימות מתוך המכלול של ריצ'מונד השתייכו לראול הראשון מגאל, רוזן מזרח אנגליה, שאיבד אותן בעת התקוממות הרוזנים משנת 1075.
אדמות אלה הפכו את אלן האדום לברון העשיר ביותר באנגליה אחרי שני מגנטים אחרים, ולפני ויליאם מווארן. חישבו שאחוזות אלה הפיקו רווח שנתי של 1200 ליברות כסף. 770 מתוכן הוא החזיק עבור עצמו והשאר הוחכרו לבני חסותו. נכסי ריצ'מונד הוחזקו על ידי משפחתו למשך זמן ארוך. בשנת 1104 הנכסים הטריטוריאליים של שניים מיריביו לא היו קיימים יותר במתכונת הידועה במאה ה-11.את אלו של רוברט דה מורטן איבד הבן בשם ויליאם דה מורטן בשנת 1104 ואת אלו של ויליאם פיץ אוסבורן איבד בן בשם רוג'ר דה ברטיי. נכסי ריצ'מונד עברו בשנת 1075 בירושה לצאצאי אחיו של אלן רופוס, סטיבן דה פנטייוור שהיו דוכסי ברטניה עד שנת 1399.
סוף חייו
אלן רופוס בנה בשנת 1071 את טירת ריצ'מונד, השולטת על הנהר סוויל. טירה זו הייתה למרכז אחוזותיו שנקראו "נכסי ריצ'מונד" או Richmond Honor לפי שמה. בסוף שנות שלטונו של ויליאם הכובש, פיקד אלן האדום על הצבא המלכותי שהטיל מצור על הוברט דה בומון-או-מן, המשנה לרוזן מן, שהתבצר בטירת סנט סוזן במאיין. המצור נמשך שלוש שנים וברגע מסוים הוחלף אלן בפיקוד המצור על ידי ברטוני אחר.
כשמת ויליאם הכובש, נשאר אלן רופוס נאמן לבנו, ויליאם השני "האדום". הוא עזר לו לשמור על הכתר בעת המרד משנת 1088 ומילא תפקיד חשוב במשפט שהתקיים אחר כך נגד הבישוף מדרהאם, ויליאם דה סן-קאלה. לפי השערות אחדות, בקיץ 1093 התכוון מלך סקוטלנד, מלקולם השלישי להשיא לו את בתו, מטילדה או אדית' (1118-1080) לאישה. מספרים שיחד עם אלן ביקר אצל בתו שנמצא במנזר וילטון וגילה להפתעתו שהיא כבר חובשת רעלה של נזירה. הוא משך את הרעלה מעל פניה והכריז בפניה שהיה מעדיף לראות אותה נשואה לרוזן הברטוני מאשר שתהיה נזירה. על אף שהערתו נראתה עוקצנית ייתכן כי אכן התכוון לנישואים כאלה. אולם החתונה לא התקיימה. לעומת זאת חטף אלן רופוס נזירה אחרת, בשם גונהילדה, בת בלתי חוקית של המלך הרולד השני, מאותו המנזר בווילטון והפך אותה לפלגשו. הוא אירח אותה על אחוזה שלמעשה השתייכה בעבר לאמה. אחרי מות אלן, היא הייתה לפלגשו של אחיו היורש, אלן השחור. את ידה של מתילדה-אדית ביקש ויליאם השני דה וארן אבל אחר כך היא התחתנה בסופו של דבר עם הנרי הראשון, מלך אנגליה, זמן קצר אחרי עלייתו לכס המלכות. אלן האדום הקים בעצמו מנזר בנדיקטיני בשם סנט מרי מיורק ובנה עבורו כנסייה גדולה בסגנון רומנסקי. כמו כן הוא הקים מנזר נוסף מסוג "פריוריה" בסווייסי בקיימברידג'שייר.
אלן האדום נפטר ב-4 באוגוסט 1093 והובא לקבורה במנזר (אבאציה) ברי סנט אדוורדס, שאותו טיפח בחייו. מאוחר יותר שאריות גופתו הועברו למנזר סנט מרי, לפי בקשת נזירי המקום. לא השאיר ילדים ולכן אחיו, אלן השחור, ירש את נכסיו והפך גם הוא לבן זוג של גונהילדה, אולם מת זמן קצור לאחר מכן ב-1098. נכסי ריצ'מונד עברו אז לאחיהם האחרון סטיבן הראשון, רוזן פנטייוור, שהצליח לאחד תחת שליטתו את האחוזות בבריטניה ובאנגליה של המשפחה.
דמותו בספרות ובמדיה האמנותית
- דמותו מוזכרת בספרם של פיליפ ברסדפורד ושל ויליאם ד. רובינשטיין "העשירים שבעשירים" (The Richest of the Rich)
אלן האדום מתואר בו כאדם הפרטי העשיר ביותר בכל תולדות אנגליה בכל הזמנים. אצל כל המקרים שנחקרו על ידי המחברים חושבו נכסיהם לפי תרומתם לתוצר הגולמי הלאומישל המדינה ביום מותו. אחוז זה הוכפל עם התוצר הגולמי הלאומי בשנת 1999. האחוז במקרה של אלן האדום הוערך כ-7%. כלומר לפי הערך העכשווי רכושו היה שווה ל 81 ביליון פאונד או 117 מיליארד אירו. במחקר זה במקום השני עמד ויליאם הראשון דה וארן. החישובים הם בעיתיים אך מכל מקום מראים שנכסיו של אלן האדום היו מופלגים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שנודע גם כ - Eozen Penteur או כאֶדון (Eudon), אֶדו (Eudo) או אודו לבית רן (Odo de Rennes)
- ^ Rerum Gallicarum et Francicarum Scriptores, tomus XII, Genealogia Comitum Richemundiæ post conquestum Angliæ, p. 568
- ^ #ES Foundation for Medieval Genealogy: Breton nobility - BRIEN [Brient] de Bretagne
- ^ D.C.Douglas 1964
