אלפרד לוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אלפרד לויגרמנית: Alfred Loewy;‏ 20 ביולי 1873 - 25 בינואר 1935) היה מתמטיקאי יהודי גרמני, שעסק בתורת ההצגות. טבעת לוי, אורך לוי, פירוק לוי וסדרת לוי קרויים על שמו.

לוי פרסם כ-90 מאמרים מדעיים בכתבי עת וכ-14 ספרים.

ביוגרפיה

לוי נולד ב-20 ביולי 1873 בראביץ' להרמן לוי וללינה לבית לוונטל. משפחתו חינכה אותו בגישה יהודית-אורתודוקסית. לוי נולד שנתיים לאחר איחוד גרמניה שטמן בחובו אמנציפציה ליהודים. על אף האמנציפציה, האנטישמיות בגרמניה הפכה לתנועה מאורגנת, עם מפלגות משלה. בתקופה זו גאתה האפליה כנגד היהודים, והייתה לה השפעה על מהלך חייו של לוי.

לוי למד באוניברסיטאות ברסלאו, מינכן, ברלין וגטינגן בין השנים 18911895. בשנת 1894 הוענק לו דוקטורט מאוניברסיטת מינכן. את עבודת הדוקטור שלו הנחו פרדיננד לינדמן וגוסטב באואר, והיא עסקה בטרנספורמציה של תבנית ריבועית בתוך עצמה, עם יישומים באלגברה ליניארית ובגאומטריה ספירית.

בשנת 1897 החל לוי ללמד באוניברסיטת פרייבורג. עבודתו באותה תקופה עסקה בתאוריה של החלפות ליניאריות והוא פרסם שני מאמרים בנושא בשנים 1896 ו-1897.

בשנת 1902 הוא מונה לפרופסור שלא מן המניין באוניברסיטת פרייבורג. מינוי זה העניק לו ביטחון פיננסי מספיק, ובאותה שנה נישא לתרזה לבית נויברגר.

בשנת 1916 מונה לוי לפרופסור רגיל לשם כבוד בפרייבורג.

בשנת 1919 מונה לפרופסור מן המניין. הוא שימש כמנחה עבור מספר סטודנטים, בהם וולפגנג קרול ופרידריך קארל שמידט.

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלה האנטישמיות בגרמניה לגבור. האנטישמים התאחדו עם לאומנים אחרים בניסיון להאשים את היהודים בתבוסת גרמניה. הגברת האפליה לא הייתה המקור היחיד לקושי בחייו של לוי. בשנת 1916 החל לאבד את הראיה בעין אחת, וראייתו הידרדרה עד שבשנת 1920 התעוור לחלוטין בעין זו. בשנת 1928 עבר ניתוח כושל אשר פגע גם בעינו השנייה. לוי התמודד בהצלחה עם ההידרדרות הבריאותית ועם עליית האנטישמיות מהן סבל עד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933.

ב-7 באפריל 1933, לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, נחקק חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי אשר הורה לכל היהודים במקצועות ההוראה, ובכללם פרופסורים באוניברסיטאות, להתפטר מתפקידם. בשל כך, בספטמבר 1933 התפטר לוי מתפקידו כפרופסור באוניברסיטת פרייבורג.

בשנותיו האחרונות כתב 11 ביוגרפיות על גדולי עולם שהיו עיוורים, הספר ראה אור לאחר מותו.

ב-25 בינואר 1935 הלך לוי לעולמו בגיל 61 לאחר ניתוח. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בפרייבורג. אשתו, תרזה, התאבדה ב-22 באוקטובר 1940 בשל מאורעות השואה.

לוי היה קרוב משפחה של אברהם הלוי פרנקל, והייתה לו השפעה רבה על הקריירה של פרנקל בשלביה הראשונים. לוי היה זה ששכנע את פרנקל לנסוע ללמוד במרבורג, ועזר לפרנקל לפרסם את עבודתו המוקדמת.

באפריל 2003 הציב האמן גונטר דמניג אבני נגף לזכר לוי ואשתו מחוץ לביתם ברייכסגרפנשטראסה 14 בפרייבורג.[1][2]

ספריו

  • Versicherungsmathematik, 1903. (בגרמנית)
  • Grundlagen der Arithmetik, 1915. (בגרמנית)
  • Lehrbuch der Algebra, 1915. (בגרמנית)
  • Mathematik des Geld- und Zahlungsverkehrs, 1920. (בגרמנית)
  • 1935 ,Blinde grosse Manner (בגרמנית)

לקריאה נוספת

  • Remmert, Volker, Alfred Loewy (1873-1935) in Freiburg, Mitteilungen der Deutschen Mathematiker-Vereinigung 5, 1997, עמ' 17-22 doi: 10.1515/dmvm-1997-0308

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0