אלפרד קלבש
 | |
| Rudolf Friedrich Alfred Clebsch | |
| לידה | 19 בינואר 1833 |
|---|---|
| פטירה | 7 בנובמבר 1872 (בגיל 39) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | Prix Poncelet |
| הערות | היה מנחה הדוקטורט של גוטלוב פרגה, ובעל השפעה גדולה על פליקס קליין. |
| תרומות עיקריות | |
|
תרומות חשובות לתורת האינווריאנטים ולגאומטריה אלגברית, משטח קלבש, מקדמי קלבש-גורדן | |
רודולף פרידריך אלפרד קלבש (בגרמנית: Rudolf Friedrich Alfred Clebsch, 19 בינואר 1833 – 7 בנובמבר 1872) היה מתמטיקאי גרמני שתרם תרומות חשובות לגאומטריה האלגברית ולתורת האינווריאנטים.
ביוגרפיה
קלבש נולד בקניגסברג שבפרוסיה. תחילה הוא למד באוניברסיטת קניגסברג, ואת דרגת ההבליצטה שלו קיבל מאוניברסיטת הומבולדט בברלין. במהלך חייו הוא לימד וחקר בברלין, בקרלסרוהה, בגיסן ובגטינגן, שם הוא גם ייסד בשנת 1868, יחד עם קרל נוימן, את כתב העת המתמטי הידוע Mathematische Annalen.
תחומי העניין הראשונים של קלבש היו דווקא מדעי ההידרודינמיקה והאלסטיות, והוא פרסם מספר מאמרים בתחומים האלו. המתמטיקה כשלעצמה הפכה לתחום העניין העיקרי שלו כאשר החל ללמוד את חשבון הוריאציות ותורת המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות. בשנת 1863 הוא עבר לאוניברסיטת גייסן, שם הוא פגש את פאול גורדן ועשה עמו עבודה חשובה על פונקציית התטא. מקדמי קלבש-גורדן מתחום ההרמוניות הספריות התגלו על ידם כתוצאה משיתוף הפעולה הזה.
בעצתו של אוטו הסה פנה קלבש אל עבודותיהם של ארתור קיילי, ג'יימס ג'וזף סילבסטר וג'ורג' סלמון. באמצע המאה ה-19, האסכולה האנגלית הזו הולידה תחום חדש של מתמטיקה: תורת האינווריאנטים[1], ועשתה צעדים מהותיים שהיו עתידים להוליד את הגאומטריה האלגברית, שני התחומים שלהם קלבש עתיד לתרום יותר מכל. תגליותיהם של האנגלים הללו לא היו מאד מוכרות בגרמניה של אותו הזמן[2]. קלבש, יחד עם גורדן, עזר לפרסם את תורת האיוונריאנטים בגרמניה[3], ויצר חיבור בין התורה הזו לבין הגאומטריה האלגברית ותורת הפונקציות של ברנהרד רימן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראוי בהקשר הזה להזכיר גם את ג'ורג' בול, שמאמרו על העתקות לינאריות הניץ את התאוריה והוביל את קיילי לגילוי התגליות שלו, שהולידו את התאוריה כתחום נפרד ועצמאי של המתמטיקה הלכה למעשה. לקריאה נוספת על ההיסטוריה המוקדמת של תורת האינווריאנטים, הקורא מופנה לספר של סלמון שמוזכר בהערת השוליים השנייה.
- ^ עם זאת ראוי לציון במיוחד הגרמני ארנולד, שגילה באופן עצמאי חלק חשוב מתגליותיהם של קיילי, סילבסטר וסלמון בתאוריה של האינווריאנטים, ואף גילה תגליות חשובות משל עצמו באותה התאוריה. למידע נוסף בנושא: George Salmon, Lessons introductory to the Modren Higher Algebra (1876)t: עמודים 294 - 295.
- ^ ואף כתב את אחד הספרים הידועים ביותר בנושא בעשורים הבאים: Alferd Clebsch, Théorie der binären algebraischen Formen (1872)t
