אלרגיה לפירות
אלרגיה לפירות היא תגובה חיסונית בלתי רצויה למגוון רחב של פירות הנאכלים ללא בישול, או כמרכיבים של מזונות שונים, ונשימה באזורי הכנה ובישול של מאכלי פירות וירקות. בין הפירות בעלי הגלעין שעלולים לגרום לאלרגיה: משמש, דובדבן, נקטרינה, אפרסק ושזיף, פרות ממשפחת הדלועיים: מלון ואבטיח, ממשפחת הוורדיים: אגס ותפוח, הדרים: תפוז, קלמנטינה, אשכולית. האלרגיה לפירות היא תוצאה של תגובת מערכת החיסון לחלבונים המצויים בפירות וירקות, הפרופילינים. (אנ') חלבונים אלה נמצאים בכל הצמחים ללא יוצא מן הכלל. בגלל תפקידם הביולוגי הקריטי כמווסתים של בניית "שלד התא" – הציטוסקלטון. מכיוון שכל תא צמחי זקוק לשלד כדי לגדול, להתחלק ולשמור על צורתו, החלבון הזה קיים בכל רקמה צמחית חיה.
תסמינים
סינדרום אלרגיה לאבקה-מזון: הסינדרום של אלרגיה משולבת לאבקת צמחים ומזון מן הצומח הוא סינדרום נפוץ בגלל הימצאות חלבונים בעלי פוטנציאל לאלרגניות המצויים הן באבקת הצמחים והן בפירות וירקות. חשיפה לפירות שונים עלולה להוביל לאלרגיות משולבות בין פירות שונים ולהוביל לסינדרום של אלרגיה מורכבת לפירות-ירקות-אבקת צמחים-(Pollen-food Syndrome (PFAS[1] גם יחד, הגורמים לתופעות של נזלת אלרגית בעונת האביב כתוצאה משאיפת אבקה. כ-14.4% עד 70% מכלל האוכלוסייה הסובלת מאלרגיה לאבקה מפתחת גם אלרגיה לפירות וירקות[2] בגלל חלבוני פרופילינים הצמחים. ואצל אוכלוסיית הילדים הרגישים למזון נמצאו ש-5% עד 93%, התפתחות של אלרגיה לפירות וירקות. הסינדרום נפוץ במיוחד פירות בעלי גלעין: תפוח, משמש, דובדבן, אפרסק, אגס, שזיף בעונת האביב ומלון וקיווי בעונת הקיץ.[3]

דלקת אאוזינופילית של הוושט: מתבטאת בדלקת כרונית של הוושט (EoE) מתבטאת בתסמינים שונים: בחילות, הקאות, כאבי בטן אחר ארוחה וצרבת בייחוד אצל מבוגרים. הדלקת מתבטאת בריבוי של אאוזינופילים והפיכת הרקמה לספוגית.
טיפול
הטיפול מתאפשר על ידי נקיטת מספר צעדים: דיאגנוזה של הרגישות ולאחריה הימנעות מאכילת פירות טריים או תבשילים המכילים את הגורמים לאלרגיה: טיפול תרופתי עם אנטיהיסטמינים, ובמקרים של אנפילקסיס, הזרקת אפינפרין. אמצעי יעיל למניעת אלרגיות לפירות הוא טיפול טרמי של הפרי הגורם לדנטורציה של חלבון הפרופילין ועל ידי כך, ביטול האפקט האלרגני שלו, בשונה מחלבוני Plant lipid transfer proteins (LTPs) המצויים אף הם בצמחים ואחראים לאלרגיה לפירות שונים כגון משמש.[4][5][6] חלבוני LTPs אינם רגישים לפירוק ההידרוליטי על ידי האנזים פפסין, המצוי בקיבה לעומת הרגישות לפפסין של חלבון הפרופילין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Oral Allergy Syndrome (Pollen Food Syndrome), Allergy UK | National Charity, 2021-07-06
- ↑ American Academy of Allergy, Asthma &, Oral Allergy Syndrome (OAS)
- ↑ BDA, Pollen-food Syndrome (PFS), www.bda.uk.com
- ↑ Aikaterini Anagnostou, Lipid transfer protein allergy: An emerging allergy and a diagnostic challenge, Annals of Allergy, Asthma & Immunology 130, 2023-04-01, עמ' 413–414 doi: 10.1016/j.anai.2023.01.033
- ↑ Marisa Paulino, Food allergy in adults – data from a Portuguese food allergy outpatient clinic, doi.org, 2018-05-21
- ↑ Sydney Scheffler, Food allergy or intolerance: Characterization of fructose intolerance (FI) in an allergy clinic, doi.org, 2018-05-23
אלרגיה לפירות42857907Q5506384