אמוץ עשהאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמוץ עשהאל
אין תמונה חופשית

אמוץ עשהאל הוא הפרשן הבכיר, ובעבר העורך בפועל, של הג'רוזלם פוסט[1], הכותב הבכיר של הג'רוזלם ריפורט ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

ביוגרפיה

עשהאל החל את דרכו העיתונאית ככתב חוץ של הסן פרנסיסקו כרוניקל והיה ממקימי העיתון טלגרף, קודם שהצטרף ב-1995 ל"ג'רוזלם פוסט" כעורך הכלכלי של העיתון. מאוחר יותר מונה לעורך החדשות, לעורך המהדורה הבינלאומית, ולעורך בפועל של ה"ג'רוזלם פוסט", לצידו של ברט סטיוונס, כיום פרשן הניו יורק טיימס, שנשלח לארץ על ידי חברת הולינג'ר שהייתה הבעלים של הפוסט לפני אלי עזור.

עשהאל וסטיבנס הובילו קו מערכתי שדגל בכלכלה חפשית, פרגמטיזם מדיני, פלורליזם תרבותי ורפורמה פוליטית. כעורך בפועל, שתחתיו 100 כתבים, עורכים, מעצבים וצלמים, הוביל עשהאל את השינוי העיצובי הגדול בתולדות העיתון, שהקיף את היומון, את מוספי סוף השבוע, את שני המקומונים ואת המהדורה הצרפתית. בתוך כך בנה עשהאל דסק דעות, וגייס עבורו פובליציסטים ישראלים מובילים כמו שלמה אבינרי, אמנון רובינשטיין ומתי גולן, לאחר שקודם לכן בנה דסק כלכלי, ואת המהדורה הבינלאומית הפך לשבועון חדשות עצמאי.

הטור השבועי של עשהאל, "Middle Israel", מתפרסם בקביעות זו השנה ה-25, ומהווה ניסיון ייחודי לבטא גישה ישראלית מרכזית בכל תחום, מפוליטיקה, כלכלה ומדיניות חוץ ועד ענייני חברה, דת ותרבות.[2]

עשהאל פורסם או צוטט לאורך השנים בניו יורק טיימס,[3] וושינגטון פוסט,[4] וול סטריט ג'ורנל,[5] BBC,[6] פוליטיקו,[7] USA Today,[8] הארץ,[9] האקונומיסט,[10] טיים,[11] לה פיגארו,[12] דיילי טלגרף,[13] L'Express,[14] תכלת,[15] Harvard Political Review,[16] ואחרים. הוא משמש לעיתים קרובות פרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בכלי תקשורת בינלאומיים, בהם BBC ,SKY, CNN,[17][18][19] רויטרס, NPR ואחרים.

סדרת הכתבות של עשהאל ב"ג'רוזלם ריפורט" על עתיד העם היהודי זכתה בפרס "בני ברית" לעיתונות לשנת 2018.[20]

עשהאל הוא בעל תוארי מוסמך בתקשורת מאוניברסיטת קולומביה, בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית, ובלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת ברנדייס. שירת בצה"ל כמפקד טנק וכקצין דוברות, והשתחרר בדרגת סרן.

עשהאל מתגורר בירושלים. נשוי ואב לשלושה.



קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמוץ עשהאל באתר ג'רוזלם פוסט
  2. ^ Middle Israel
  3. ^ Sontag, Deborah (9 במאי 1999). "Leftist Dove Is Netanyahu's Favorite Campaign Target". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Booth, William (2014-07-29). "Israelis support Netanyahu and Gaza war, despite rising deaths on both sides". The Washington Post.
  5. ^ Asa-El, Amotz (26 במרץ 2013). "Shards of a Reputation". Wall Street Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Viewpoint: Israel's lightning rod". 11 בנובמבר 2005 – via news.bbc.co.uk. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Asa-El, Amotz (22 בספטמבר 2016). "Israel, the Switzerland of the Middle East". POLITICO. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "America's Muslims can fight radicalization: Column". USA TODAY.
  9. ^ מאמרי אמוץ עשהאל, באתר "הארץ"
  10. ^ "A systemic problem". The Economist. 3 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Vick, Karl. "Netanyahu Finally Forms a Government, But It's Nearly As Painful As The Election". Time.
  12. ^ "Lettre d'un Israélien à Lionel Jospin". Le Figaro. אורכב מ-המקור ב-23 ספט' 2016 – via Partito Radicale Nonviolento. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Butcher, Tim (17 בינואר 2009). "Why Arab states are unmoved by plight of Hamas: most fear Muslim militancy despite their dislike of Israel". Daily Telegraph. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Mahmoud Abbas, l'espoir déchu". LExpress. 9 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ שיטה יחסית, כישלון מוחלט, תכלת 31, אביב התשס"ח / 2008
  16. ^ ""Israeli Politics at a Crossroads", Spring 2007". Harvard Political Review.
  17. ^ דבריו בחדשות של הערוץ, April 10, 2019
  18. ^ https://youtu.be/V3HEgreDaHQ
  19. ^ https://www.youtube.com/watch?v=xJRGql6ZznA
  20. ^ 'POST' COLUMNIST ASA-EL WINS B'NAI B'RITH JOURNALISM AWARD באתר ג'רוזלם פוסט
  21. ^ ביקורת: Lefkowitz, Jay (17 במרץ 2005). "Homes Away From Home". Wall Street Journal. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0