אמור מעט ועשה הרבה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אמור מעט ועשה הרבה הוא פתגם שמקורו בדברי שמאי הזקן במשנה במסכת אבות. משמעות הפתגם היא שעל האדם לפעול ולעשות פעולות טובות ולא להרבות בדיבורים ובהבטחות[1]. לפי המובא באבות דרבי נתן ובמקורות אחרים, מידה זו, לעשות הרבה ולומר מעט, היא מידת הצדיקים, ואילו הרשעים נוהגים להפך, אומרים הרבה ואינם עושים אפילו מעט.
מקור הביטוי
במשנה[2] מובא: ”שמאי אומר: עשה תורתך קבע. אמור מעט ועשה הרבה. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות.”
לדברים מובאת הרחבה באבות דרבי נתן[3] לפיה למדים על כך שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה ממה שאברהם אמר למלאכים שייתן להם "פת לחם", ולבסוף הביא לפניהם עוגות סולת ובהמות. ואילו הרשעים אומרים הרבה ועושים מעט, והדוגמה לכך היא עפרון החתי, שאמר תחילה שייתן את שדה המכפלה לאברהם, ולבסוף מכר לו אותו ב-400 שקלי כסף שאברהם שקל עבורו.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אמור מעט ועשה הרבה |
הערות שוליים
- ^ ראו למשל את דברי רבנו מנחם המאירי שכתב בפרושו לאבות "בכל הדברים יהיו מעשיו יתירים על הבטחתו".
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו
- ^ אבות דרבי נתן יג ג
