פתגם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתגמים מקשטים קיר בבית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת ים

פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה. לרוב הפתגם מנוסח במשפט קצר וממצה (בדרך כלל משפט מחורז), המכיל בתוכו תוכן רב משמעות על פני כמות קטנה של מילים.

משמעות זו היא מחודשת בעברית. המילה פתגם משמעותה בארמית ופרסית 'מאמר'. בעברית החדשה נוצר בידול משמעות זה.

הגדרה

דוגמה: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (מתוך ספר משלי). במקרה הזה מתפקדת הנמלה כיצור בעל חריצות וחשיבה נבונה לטווח ארוך (על פי סיקור דרך חייה בטבע). העצל במקרה הזה, פנייתו אל הקורא (אני, אתה). וראה דרכיה וחכם, מוביל אותנו שוב אל המטפורה שהענקנו לנמלה, ומבהיר לנו ביתר ברור את שהבנו.

היסטוריון התרבות יוהאן הויזינחה מציין כי

החכמה האצורה בפתגם היא לפעמים נדושה, לעיתים מעמיקה; נימת הפתגם היא לפרקים אירונית, אך תמיד יש בו יסוד של קבלת הדין. הפתגם לעולם אינו ממריד, אלא ממריץ להשלים עם הגורל. בחיוך או באנחה... בפתגם מקובעים בדימוי אחד החכמה והמוסר של כל הזמנים... ביכלתו זו לזקק את המחשבה ולצקת אותה לתוך תבנית מסוימת אצורים יתרונות מהותיים לתרבות האנושית.

לעיתים יש פתגמים נודעים שהעומד מאחוריהן אנונימי, אבל הפתגם הצליח להשאיר רישומו בתרבות מסיבה זו או אחרת. למשל: "יכול אתה להביא את הסוס לבאר אך אינך יכול להכריחו לשתות ממנה".

בהגות היהודית

קובץ קול של פרק א' בספר משלי, ספר הפתגמים בתנ"ך

לקובצי פתגמים אחדים מקור קדום למדי. ספר משלי וקהלת שבתנ"ך שופעים אמרות ופתגמים המיוחסים לשלמה המלך. בפרקי אבות שבמשנה מובאים פתגמים ואמרות כנף רבות בשמם של תנאים.

פתגם שמרבים לצטט מפרקי אבות הוא "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". למרבה הפלא, לא זכה פתגם זה שתתקיים בו המלצתו, ובדרך כלל לא מצוין שם אומרו. בתלמוד הבבלי מביא את האמרה רבי אלעזר בשמו של רבי חנינא (מסכת מגילה, טו, א).

שינוי נוסח

לעיתים עובר הפתגם שינויים סגנוניים, אך מהותו אינה משתנה. דוגמה לכך הוא הפתגם "המרחם על אכזרים סופו ש[הוא] מתאכזר לרחמנים". נוסח זה אינו מופיע בספרות התורנית, שבה מופיעים הנוסחים:

שינוי נוסח מהותי יותר עברה אמרה שמופיעה במסכת סנהדרין במשנה, אך בתלמוד הבבלי נוספה לה מילה אחת, רבת משמעות:

  • במשנה: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא",
  • בתלמוד: "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא",
  • במשנה תורה: "כל המקיים נפש אחת בעולם, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים