לדלג לתוכן

אמנון (רקטת מוץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אמנון
מידע בסיסי
ייעוד רקטת מוץ
מדינת מקור ישראלישראל ישראל
פיתוח ישראלישראל ישראל: רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
יצרן רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
מלחמות ומבצעים מלחמת יום הכיפורים
מפעילים חיל הים הישראלי
ביצועים
טווח 300 מטר

אמנון היא רקטת מוץ שפותחה בשנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי רפא"ל, כאמצעי להטיית טיל ים-ים אויב ממסלולו, לשם מניעת פגיעתו בספינה המשגרת את "אמנון".

היסטוריה

בשנת 1962 החל חיל הים המצרי להצטייד בספינות טילים מ סדרת קומאר, ונדרש מענה ליכולת חדשה זו. ב-1964 הטיל ראש מחלקת ים בחיל הים, אל"ם שלמה אראל, על מהנדס האלקטרוניקה חרות צמח להקים את תחום הלוחמה האלקטרונית (ל"א) בחיל והוא מונה לראש ענף ציוד 7, אמצעים מיוחדים, בדרגת סא"ל. צמח יזם פיתוח של שני אמצעי ל"א פסיביים מבוססי רקטת מוץ:

  • אבשלום: רקטת מוץ לטווח ארוך של כ-10 ק"מ, שתפקידה לדמות ספינה ובכך להטעות את המכ"ם של האויב, שנמצא ביבשה או בספינת טילים.
  • אמנון: רקטת מוץ לטווח קצר של כ-300 מטר, שתפקידה להסיט טיל ים-ים תוקף ממסלול פגיעה בספינה.

צמח פנה לרפא"ל לפיתוח הרקטות, ושם הוחל בפיתוח הרקטה "אבשלום", שהפכה למבצעית לפני מלחמת ששת הימים. תקופת הרגיעה שלאחר מלחמה זו עיכבה את פיתוח "אמנון", אך זה הואץ בעקבות טיבוע המשחתת אילת בנובמבר 1967 בטילי "סטיקס" שנורו ממצרים. בשנת 1969 הותקנו רקטות "אמנון" לניסוי על ספינות הטילים "אח"י מבטח" ו"אח"י מזנק". המשגר שפותח כלל ארבע כוורות בנות שש רקטות כל אחת, שהותקנו בשתי הדפנות של גשר הפיקוד. ייצור הרקטות נעשה במפעל "סולתם", ורקטות ראשונות סופקו לחיל הים בשנת 1972, והותקנו בסטי"לים של החיל. ל"אמנון" פותחו דגמים אחדים במרוצת השנים, לשיפור ביצועיו. בדגם הראשון, "אמנון סימן 1", חלפו 25 שניות מרגע השיגור ועד ליצירתו של ענן המוץ. בדגם "אמנון סימן 2" קוצר זמן זה לשלוש שניות. בשנות ה-80 פותחו דגמי "אמנון סימן 3" ועוד.

במלחמת יום הכיפורים נעשה שימוש נרחב ברקטות "אמנון", שהביא לפתיחת קווי הייצור הסגורים ב"סולתם", לשם אספקה מיידית של רקטות נוספות לספינות חיל הים.[1] במלחמה זו ירו חיל הים המצרי וחיל הים הסורי כחמישים טילים לעבר ספינות חיל הים הישראלי, וכולם החטיאו.

בשנת 1974 הוענק למפתחי הרקטות, חרות צמח מחיל הים וד"ר דוד הלמן ויעקב מגד מרפא"ל, פרס ביטחון ישראל, על מיזם זה.[2]

לקריאה נוספת

  • מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025, עמ' 189–203.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאירה גונט, גבריאל זה לא מלאך, אוריון הוצאת ספרים, 2025, עמ' 349–361
  2. חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 21 ביוני 1974


אמנון (רקטת מוץ)41985358