קלע דוד
  | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל קרקע־אוויר לטווח בינוני, טיל נגד טילים |
| ארץ ייצור |
 ישראל ארצות הברית |
| יצרן |
רפאל, ישראל. ריית'און, ארצות הברית. |
| פיתוח |
ישראל (משרד הביטחון - מנהלת "חומה", רפאל, אלתא) |
| עלות יחידה | מיליון דולר לטיל מיירט[1] |
| שימוש ראשון |
יולי 2018 - שיגור מבצעי; 10 במאי 2023 - יירוט מבצעי מעל תל-אביב, מבצע מגן וחץ[2] |
| תקופת השירות | 2016–הווה (כ־7 שנים) |
| משתמשים |
ישראל: מערך ההגנה האווירית |
| פלטפורמת שיגור | משגר נגרר ובו 12 טילים |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דו־שלבי |
| ביצועים | |
| מהירות | 7.5 מאך (2.55 ק"מ בשנייה) |
| טווח | 70–300 ק"מ |
| תקרת גובה | 50–75 קילומטרים (164,000–246,000 רגל) |
| גובה טיסה | 30–50 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | ללא (הטיל משיג פגיעה ישירה) |
| הנחיה | מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי |
.jpg)
קלע דוד[3] (באנגלית: David's Sling, נקראה בעבר שרביט קסמים) היא מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני־ארוך ומטוסים ללא טייס, שפותחה במשותף על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און האמריקנית.
המערכת בעלת טיל מיירט דו־שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה – מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה נגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (40–300 ק"מ).[4] על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקניים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'און האמריקנית. בחלק מפרסומי חברת ריית'און מכונה הטיל המיירט "Stunner".
.jpg)
האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "קלע דוד" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, מערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים, ומערכת "חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים בעודם בחלל.
הייעוד העיקרי של מערכת "קלע דוד" הוא לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה ובעתיד גם לטילים גדולים יותר שבהם מצטייד חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד גוש דן.[5] במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח היירוט של מערכת "קלע דוד". הצפי הוא שמערכת "קלע דוד", יחד עם מערכות "מגן אור" (שבפיתוח), "כיפת ברזל", "חץ 2" ו"חץ 3", יספקו הגנה אווירית מרבית בפני איום הרקטות והטילים בהתאם לדוקטרינת מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, מערכת "קלע דוד" החליפה גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר. לטענת המפתחים, מערכת קלע דוד תהיה מסוגלת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס,[1] היות שיש לה מיירט מתמרן מהיר מאוד, שמאפשר לו להשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, ולא רק באמצעות פיצוץ בקרבתה.[6]
ב־2016 הוקם במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת – גדוד 66.
ביולי 2018 התבצע שיגור מבצעי ראשון כששני מיירטים שוגרו אל עבר רקטות שנורו לכיוון ישראל מסוריה, אשר המערכת העריכה בטעות שינחתו בשטח ישראל.[7]
ב-10 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, ביצעה המערכת לראשונה שני יירוטים מבצעיים מוצלחים של רקטות ששוגרו מרצועת עזה ויורטו מעל גוש דן והרי ירושלים.[2]
מבנה המערכת
המערכת מורכבת משלושה רכיבים עיקריים:
- הטיל המיירט של קלע דוד – מיוצר על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות.
- מכ"ם – פותח על ידי חברת אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית לישראל.
- מערכת שליטה ובקרה, "שקד זהב" – פותחה על ידי אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות.
הטיל על כן שיגור לפני ניסוי
משגר הטילים
המכ"ם, מדגם EL/M-2084 MMR של אלתא מערכות
.jpg)
היסטוריית פיתוח
ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא המערכת
.jpg)
בדו"ח מבקר המדינה 59א,[8] מותח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון, באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת "שרביט קסמים". הדין וחשבון מזכיר את נקודות הציון הבאות בתהליך הפיתוח של המערכת:
- 9 בפברואר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון דאז אישר למפא"ת לבקש מהקונגרס האמריקני עשרות מיליוני דולרים לשנת 2007 שיועדו לפיתוח "קלע דוד".
- 12 בפברואר 2006 – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט, כי "בהתאם להמלצת שהב"ט (שר הביטחון) יימשך פיתוח 'שרביט קסמים'".
- 29 בספטמבר 2006 – הקונגרס האמריקאי אישר הקצאת 25 מיליון דולר לבדיקת היתכנות של פיתוח תוכנית "קלע דוד".[9]
- 17 בדצמבר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר עשרות מיליוני ש"ח להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "קלע דוד" בשנת 2007 במימון משותף עם האמריקנים.
- 17 בינואר 2007 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר למפא"ת להתחייב מול האמריקנים בנושא "קלע דוד" לשנת 2008 בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ש"ח.
- 1 בפברואר 2007 – שר הביטחון עמיר פרץ, הנחה את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משהב"ט, כי "מענה לרק"ק לטווח בינוני 'שרביט קסמים' משמעותי ונדרש לתקצוב מיידי".
- 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "קלע דוד".
- 3 בספטמבר 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לתוכנית רב-שנתית "תפן" לשנים 2008–2012 עבור פיתוח הטיל המיירט של "קלע דוד".
- 4 באפריל 2012 – ישראל ביקשה מארצות הברית 700 מיליון שקלים עבור 4 סוללות ו־300 מיליון לפרויקט "קלע דוד". בכירים בצה"ל מעריכים: במלחמה רב-חזיתית, הצבא יזדקק לעוד 12 סוללות להגנה ראויה.
ציוני דרך בפיתוח המערכת ובקליטתה
- 25 בנובמבר 2012 – הצלחה מלאה בניסוי שנערך במערכת על ידי רפאל ומשרד הביטחון בשיתוף חברת רית'יאון האמריקנית.[10]
- 20 בנובמבר 2013 – ניסוי מוצלח של כל מרכיבי המערכת, שבו מיירט שרביט קסמים שוגר בהצלחה, ביצע את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[11]
- 1 באפריל 2015 – ניסוי מוצלח.[12]
בשנת 2011 ניתנה הערכה שהמערכת תיכנס לשימוש מבצעי ב־2014,[13] והוקם בחיל־האוויר גרעין ההקמה של יחידת "שרביט קסמים", ואנשיו השתלבו בתהליך הפיתוח בתעשיות.[14] לקראת סוף חודש נובמבר 2012 גויס הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים" במסגרת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.[15] בפברואר 2014 החל חיל האוויר לבנות צוות לגרעין ההקמה הראשוני של המערכת,[16] אך כעבור מספר חודשים הטיל שר הביטחון בוגי יעלון ספק בכך שתוכנס לשירות ב־2015 בשל קשיים תקציביים.[17]
ב-1 באפריל 2015 הכריזה מנהלת "חומה" במשרד הביטחון על השרביט קסמים כמבצעית, זאת בעקבות הצלחת סדרת ניסויים מוצלחים ב"שרביט קסמים" שביצעו מנהלת חומה והסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, MDA, באותו יום. בניסויים השתתפו גם נציגי החברות רפאל – חברת האם של הפרויקט, ריית'און האמריקנית, אלביט מערכות אלישרא ואלת"א. במסגרת הניסויים שוגרו טילי אנקור שדימו את המטרה העתידית. בניסוי האחרון, לאחר שיגור טיל המטרה, גילה אותה המכ"ם והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי, אשר חישב את תוכנית ההגנה נגדה. "שרביט קסמים" שיגרה בהצלחה טיל מיירט, שעבר את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[18]
ב-21 בדצמבר 2015 ערכה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מסכמת במערכת "שרביט קסמים", שבה המערכת יירטה את כל האיומים ששוגרו לעברה בהצלחה מלאה.[19]
בפברואר 2016 החל מערך ההגנה האווירית של צה"ל בקליטת המערכת וביולי הפך הגדוד למבצעי.[20]
בינואר 2017 נערכה סדרת ניסויים נוספת, שהסתיימה בהצלחה.[21]
ב-20 במרץ ערכה ניסוי מבצעי מוצלח כחלק מקליטת המערכת.[22][23]
ב-2 באפריל 2017 הושלמה קליטת המערך במערך ההגנה האווירית והיא הוכרזה כמבצעית.[24]
גרסאות מתקדמות
במרץ 2019 דווח בתקשורת על ניסוי מוצלח בגרסה עתידית מתקדמת.[25]
בדצמבר 2020 התרחשה סדרת ניסויים שהסתיימה בשני יירוטים מוצלחים.[26]
שירות מבצעי
ב־23 ביולי 2018 נעשה השימוש המבצעי הראשון במערכת כאשר התרעה על שיגור שני טילי קרקע-קרקע OTR-21 טוצ'קה במלחמת האזרחים בסוריה גרמה לשיגור שני טילי "קלע דוד" נגדם, מאחר שהמערכת העריכה שינחתו בישראל. בסופו של דבר הטילים הסוריים נפלו בשטח סוריה,[27] למרות שיעדם אינו ניתן לשינוי לאחר שיגורם. כשהמיירטים היו מעל רמת הגולן הוחלט על השמדתם, אולם רק אחד מהם הושמד והשני נחת ככל הידוע בסוריה,[28] וכנראה הועבר לרוסיה לשם בחינת הטכנולוגיה שלו.[29]
ב־10 במאי 2023, במסגרת מבצע מגן וחץ, ביצעה המערכת לראשונה יירוט מבצעי מוצלח של רקטה ששוגרה מרצועת עזה לעבר גוש דן.[2][30] יומיים אחר כך, ב־12 במאי, ביצעה המערכת יירוט מבצעי מוצלח נוסף של רקטה ארוכת-טווח ששוגרה מרצועת עזה להרי ירושלים[31].
משתמשים
- ישראל: בשירות מערך ההגנה האווירית.
משתמשים עתידיים:
ראו גם
- ברק-8 – מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה האווירית לישראל, מותקנת על ספינות חיל הים הישראלי וחיל הים ההודי
- ברק MX – מערכת הגנה אווירית מודולרית תוצרת התעשייה האווירית לישראל, מותקנת על ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי
- SPYDER – מערכת הגנה אווירית
- MIM-104 פטריוט – מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת ארצות הברית
S-400 – מערכת הגנה אווירית מתקדמת תוצרת רוסיה, המקבילה לקלע דוד והפטריוט
קישורים חיצוניים
ניר דבורי, "טיל קטלני, אין כמוהו בעולם", באתר מאקו, 21 בדצמבר 2015- ברק רביד, יובל אזולאי, רפא"ל חשפה טיל חדש נגד טילי ה"זילזל" וה"פאג'ר", באתר הארץ, 22 בינואר 2008
- חנן גרינברג, ה"שרביט" עושה קסמים: הפיתוח מהיר מהמתוכנן, באתר ynet, 31 במאי 2011
- דף מידע על המערכת באתר העמותה הישראלית להגנה בפני טילים
- דורון נחום, מערכת "שרביט קסמים" ביצעה ניסוי יירוט מוצלח ראשון, באתר של "רשת 13", 25 בנובמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- יובל אזולאי, שרביט קסמים - הדור הבא של מערכת היירוט הישראלית, באתר גלובס, 14 ביולי 2014
- נעמי צורף | צילום: משרד הביטחון, מניפים את השרביט, באתר חיל האוויר הישראלי, 15 באפריל 2015
- אמיר בוחבוט, שרביט קסמים תהיה "סוס העבודה" שיכה בחיזבאללה במלחמה הבאה, באתר וואלה!, 17 בדצמבר 2015
- ניסוי מסכם של מערכת "שרביט קסמים", יוטיוב
- טל גלעדי, אמרו מעכשיו: "קלע דוד" במקום "שרביט קסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2016
- אמיר בוחבוט, נשק יום הדין, באתר וואלה!, 18 באפריל 2018
- ניצן סדן, זה כל הקסם: 10 דברים שלא ידעתם על טיל "קלע דוד", באתר כלכליסט, 23 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יובל אזולאי, שרביט קסמים - הדור הבא של מערכת היירוט הישראלית, באתר גלובס, 14 ביולי 2014
- ^ 2.0 2.1 2.2 יוסי יהושוע, אלישע בן קימון, יירוט מבצעי ראשון אי פעם: "שרביט קסמים" שוגרה מול הרקטה לת"א, באתר ynet, 10 במאי 2023
- ^ טל גלעדי, אמרו מעכשיו: "קלע דוד" במקום "שרביט קסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2016
- ^ https://fas.org/sgp/crs/mideast/RL33222.pdf
- ^ אלון בן דוד, "תרחיש פיקוד העורף לעימות עם חזבאללה: יותר מ־1,000 רקטות מדי יום", חדשות 10, 31 במרץ 2015
- ^
אודי עציון, אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל).
- ^ אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני, איתמר אייכנר, יואב זיתון ודניאל סלאמה, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר "ידיעות אחרונות".
- ^ מבקר המדינה, תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע־קרקע (רק"ק), דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, עמ' 5–38.
- ^ סיון גזית, ארה"ב וישראל בתוכנית חדשה להגנה מפני טילים בליסטיים קצרי־טווח, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ יואב זיתון, הצלחה בניסוי ל'שרביט קסמים': הגנה מחיזבאללה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012.
- ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ניסוי מוצלח של מערכת "שרביט קסמים" להגנה מטילים, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2013.
- ^ שירות הידען, ניסויים מוצלחים למערכת היירוט שרביט קסמים, באתר "הידען", 2 באפריל 2015
- ^ טל מיכאל, "ישראל היא מעצמת חלל", באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בדצמבר 2011.
- ^ מיכל ויסברוד, "הוקם גרעין ההקמה של יחידת שרביט הקסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2011.
- ^ גויסו חיילי הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים", באתר חדשות ישראל.(הקישור אינו פעיל, 23.07.2018)
- ^ מערכת IsraelDefense, הכנות ראשונות לקליטת "שרביט קסמים", באתר nrg, 3 בפברואר 2014
- ^ רפי ג'רבי, יעלון: לא בטוח שנוכל להצטייד ב"שרביט קסמים" בשנה הבאה, אתר מעריב השבוע, 20 במאי 2014
- ^ אור הלר, ניסוי מוצלח: שרביט קסמים יירט "רקטה של חזבאללה", באתר של "רשת 13", 1 באפריל 2015 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ יוחאי עופר, "ברמה של מדע בדיוני": הושלם פיתוח "שרביט קסמים", באתר nrg.
- ^ נועם אמיר, לקראת קליטת המערכת: צה"ל הקים את גדוד קלע דוד להפעלת שרביט קסמים, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2016.
- ^ יואב זיתון, ניסוי ל"שרביט קסמים": יירטה טילים במשקל מאות ק"ג, באתר ynet, 25 בינואר 2017
- ^ חזק יותר, מדויק יותר: צפו במערכת "קלע דוד" בפעולה, באתר צה"ל, 20 במרץ 2017.
- ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" בדרך למבצעיות, אתר חיל האוויר הישראלי, 20 במרץ 2017.
- ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" הוכרזה כמבצעית, אתר חיל האוויר הישראלי, 2 באפריל 2017,
יוסי מלמן, מערכת קלע דוד הפכה למבצעית: "נדבך משמעותי לעוצמתה של ישראל", באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2017,
יואב זיתון, מערכת שרביט קסמים הוצגה: "חזון, גאון וביטחון", באתר ynet, 2 באפריל 2017. - ^ אמיר בוחבוט, "אבן דרך חשובה": הניסוי המוצלח של מערכת "שרביט קסמים" - תיעוד, walla.co.il, 19 במרץ 2019
- ^ סדרת ניסויי יירוט של מערכת הנשק "קלע דוד" הסתיימה בהצלחה, אתר חיל האוויר
- ^ אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני ויואב זיתון, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר ynet, 23 ביולי 2018.
- ^
"רשימת הדרישות של ישראל מרוסיה", חדשות הלילה 23.07.18 באתר יוטיוב
- ^ איתמר אייכנר, דיווחים: טיל ישראלי מתקדם הגיע לידי רוסיה, אתר ynet, 6 נובמבר 2019
- ^
יירוט מבצעי ראשון של מערכת "קלע דוד", באתר צה"ל, 10 במאי 2023.
- ^ אריה יואלי, בפעם השנייה: רקטה יורטה על ידי מערכת "קלע דוד", באתר "סרוגים", 12 במאי 2023,
אלישע בן קימון, בפעם השנייה בסבב: "קלע דוד" יירטה אחת משתי הרקטות ששוגרו לעבר י-ם, באתר ynet, 12 במאי 2023 - ^ פינלנד הודיעה: נרכוש מישראל את מערכת "קלע דוד", www.maariv.co.il
| הגנה מפני טילים בישראל
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה C-Dome. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל" | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע (Flight Guard) | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • BARAK-MX • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח (Trophy APS) • חץ דורבן (Iron Fist) • מעגל איתן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל - מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • להב אור
| |
| אמצעי לחימה מתוצרת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
| ||
|---|---|---|
| טילים ורקטות | אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • CARPET • Sea Breaker | |
| עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
| מערכות הגנה אווירית | ברק • כיפת ברזל • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • SPYDER • Drone Dome | |
| לויינים | אביר • ונוס | |
| רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
| שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR - אש קרה | |
