אנדור יארוש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
אנדור יארוש (בהונגרית: Jaross Andor, 23 במאי 1896 קומארומצ'הי - 11 באפריל 1946 בודפשט) היה פוליטיקאי הונגרי שפעל בצ'כוסלובקיה ובהונגריה, משתף פעולה עם הנאצים, כשר הפנים בשנת 1944, אחד האחראים להשמדת יהדות הונגריה בימי השואה.
שנותיו המוקדמות
אנדור יארוש נולד בקומארומצ'הי, כיום צ'כיה באזור נובה זאמקי בסלובקיה, כבן למשפחה הונגרית קתולית בעלת קרקעות. האזור שבו נולד נקרא בפי ההונגרים "פלווידק" (Felvidék) או "הונגריה עילית". למד בגימנסיה הפיאריסטית בעיר טאטה ואחר כך שנתיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בודשפט. נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מלחמת העולם הראשונה. השתתף בקרבות ואף נפצע בשנת 1918 כשעוטר באותו צבאיים מכסף וארד,וגם במדליה גרמנית להצטיינות במלחמה. בתום המלחמה לא חזר ללימודי משפטים אלא למד באקדמיה לכלכלה במושונאובאר (אובאר). שניים משלושת אחיו נהרגו במלחמה.
פעילותו בצ'כוסלובקיה
התחיל את פעילותו הפוליטית בשנת 1921 במסגרת מפלגת בעלי המשקים הקטנים ההונגרים (Kisgazdapárt). ב-1925 נוצרה מפלגה הלאומית ההונגרית ויארוש הפך לסגן היושב ראש שלה.
יארוש הצטיין במחצית הראשונה של המאה ה-20 במאבק למען ביטול השלכות חוזה השלום בטריאנון משנת 1920 וחזרת השטחים המאוכלסים על ידי המיעוט ההונגרי בצ'כוסלובקיה אל ממלכת הונגריה. פעל בהמשך במסגרת "המפלגה הנוצרית סוציאלית האזורית" מסלובקיה שתמכה בעמדות רוויזיוניסטיות קיצוניות יותר. בשנת 1935 נבחר מטעמה כחבר באספה הלאומית של צ'כוסלובקיה כשרץ לבחירות לפרלמנט ברשימה משותפת עם "המפלגה העממית ההונגרית". לצידו של היושב ראש יאנוש אסטרהאזי, היה המזכיר הכללי של המפלגה ההונגרית המאוחדת. בשנת 1935 המשא ומתן שניהל שר החוץ הצ'כוסלובקי אדוארד בנש, בעת מסע הבחירות הנשיאותיות, עם המנהיגים הלאומיים ההונגרים בסלובקיה - יארוש, סילה ואסטרהאזי, נכשל. החל משנת 1936 הפך יארוש ליושב ראש של המפלגה ההונגרית המאוחדת ואף לדמות ידועה בזירה הבינלאומית. במרץ 1938 נבחר שוב מטעמה לפרלמנט הצ'כוסלובקי.
בשנים 1929 ו-1930 השתתף בקונגרס המיעוטים האתניים בז'נבה וב-1932 בווינה. בין השאר, הוזמן ללונדון, יחד עם העמית, חבר בפרלמנט הצ'כו-סלובקי, גזה סילה (Géza Szüllő) על מנת להציג את התלונות לקיפוח והתביעות הלאומיות של המיעוט ההונגרי בסלובקיה בפני בית הנבחרים הבריטי.
ב-29 ביולי 1938 התייצבו המנהיגים ההונגרים האזוריים אסטרהאזי, סילה, יארוש ואנדרה קורלאט לשיחה עם ראש הממשלה הצ'כ-סלובקי מילן הוג'ה, אולם יצאו מאוכזבים אחרי שהוצע להם רק תקנון חדש של המיעוטים. העיניין הוכרע בסופו של דבר אחרי הסכם מינכן, במה שנקרא תכתיב וינה הראשון. תביעות המיעוט ההונגרי בסלובקיה והסכסוך הטריטוריאלי בין צ'כוסלובקיה ובין הונגריה היה אובייקט לבוררות גרמנית-איטלקית שהוכרעה בווינה. תוצאתה הייתה העברתם להונגריה של חלק גדול מסלובקיה שבה היה קם רוב הונגרי.
פעילותו בהונגריה
בעקבות תכתיב וינה הראשון, ב-15 בנובמבר1938 הפך יארוש לשר בלי תיק בממשלה ההונגרית בבודפשט בראשותו של בלה אימרדי, ממונה על השטחים המסופחים מחדש להונגריה ואחראי על 26 המושלים של שטחים אלה. נשאר בתפקיד שה גם בממשלה הבאה בראשותו של הרוזן פאל טלקי. נבחר לחבר בפרלמנט ההונגרי כאחד מנציגי "מפלגת החידוש ההונגרית" בעל גוון ימני קיצוני, אותה ייסד יחד עם בלה אימרדי ב-1 באוקטובר 1940. מפלגתם הכניסה 18 נציגים לפרלמנט בבודפשט ודגלה בהתקרבות הדוקה לגרמניה הנאצית.
חלקו בשואה
אחרי פלישת הצבא הגרמני להונגריה במרץ 1944 והקמת ממשלת דמה סטויאי הפרו-נאצית, ב-22 במרץ 1944 התמנה יארוש לשר הפנים. כיהן לאורך שלטון הממשלה הזאת עד 7 באוגוסט 1944. בתקופה קצרה זו, יחד עם סגניו, לאסלו אנדרה ולאסלו באקי, עשה את כל המאמצים הדרושים על מנת למלא את רצונם של ההנהגה הגרמנית ולארגן גירוש יהודי הונגריה רבתי למחנות המוות באושוויץ, בפיקוחם של אדולף אייכמן ודיטר ויסליצני. בהצהרה ב-17 במאי 1944 הבטיח לציבור ההונגרי:
"ברשותכם אדגיש כי כל הרכוש ודברי הערך שהיהודים הצליחו לאגור בתקופת הליברליזם לא ישארו עוד בידיהם הרבה זמן. הם מעכשיו נכסיה של האומה הונגרית. ישמשו להעשרת האומה כולה. הם ייכנסו למחזור הכלכלי הלאומי, כך שכל עובד הונגרי הגון יוכל ליהנות מהם".
כבר ב-5 באפריל 1944 חתם יארוש על חיוב היהודים לשאת את הטלאי הצהוב, אחר כך הצו להשמדת כל היצירות הספרותיות והאמנותיות שיוצריהם יהודים, ובמהירות זה אחר זה, כל הצווים שהביאו לגירוש ולהשמדה - מאבדן הזכויות האזרחיות והכלכליות, עד רישום היהודים (ברשימות שנודעו כ"רשימות יארוש") ואיסופם בגטאות, והובלתם לפולין הכבושה.
גם אחרי החלפת הממשלה באוגוסט 1944 נשאר יארוש דמות ציבורית חשובה ומילא, בין היתר, את התפקיד של יושב ראש מועדון הכדורגל פרנצווארוש. עדיין ידע עדנה בתקופת שלטונו הקצר של פרנץ סלשי הקנאי אחרי אוקטובר 1944.
סופו
בתום המלחמה ברח מערבה אל השטחים המוחזקים על ידי כוחות ארצות הברית ונעצר שם. צ'כוסלובקיה והונגריה ביקשו את הסגרתו כפושע מלחמה. בסופו של דבר הוסגר להונגריה. ב-18 בדצמבר 1945 הובא בפני "בית המשפט העממי" בראשות פטר יאנקו וב-7 בינואר 1946 נידון למוות יחד עם שני עוזריו הבכירים, לסלו אנדרה ולסלו באקי. אנדרה ובאקי הוצאו להורג בתליה ב-29 במרץ 1946 ויארוש הוצא להורג ביריה ברחוב מארקו בפשט ב-11 באפריל 1946.
קישורים חיצוניים
- Országgyũllési Almanach אלמנך פרלמנטרי הונגרי 1939-1945
- הערך בלקסיקון ההונגרים מצ'כוסלובקיה a_csehszlovakiai_magyarok_lexikona 2004-2007,Forum Institute Szlovákiai Magyar Adatbank
- הערך בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי Magyar életrajzi lexikon(Főszerkesztő) Kenyeres Ágnes 1000-1990
- סרטון עם קטע מנאומו של השר בלי תיק אנדור יארוש בשנת 1939, באספה של המפלגה ההונגרית המאוחדת של ההונגרים משטחי סלובקיה המסופחים
- סרטון על ביקור של יארוש כשר פנים בשנת 1944 בטרנסילבניה, באתר יוטיוב
- צילום מעצרו של אנדור יארוש בשנת 1945, בארכיון יד ושם
