אנטון מוסימן
אנטון מוסימן (בגרמנית: Anton Mosimann; נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא שף ומסעדן שווייצרי שהיה השף הראשי במלון דורצ'סטר, במייפייר, לונדון, במשך שלוש עשרה שנה, במהלך תקופה זו הגיעה המסעדה לניקוד של שני כוכבים במדריך מישלן האדום. אחרי שמוסימן עזב את דורצ'סטר הוא הקים מועדון הסעדה פרטי, בשם "מוסימנס'" (Mosimann's), בית ספר לבישול ומיזמים אחרים בעסקי המסעדנות. הוא גם מנחה תוכניות טלוויזיה בבריטניה ובשווייץ.
מוסימן מכנה את סגנון הבישול שלו בשם "בישול טבעי" (cuisine naturelle) והוא שם דגש על מרכיבים טבעיים ובריאים, ונמנע מתוספות כמו שומנים ואלכוהול.
שנותיו הראשונות והקריירה
מוסימן נולד בזולותורן, למרגלות הרי היורה, [1] לאוטו והלגה מוסימן. [2] מאז היותו בן שש הוא עזר במסעדה שהוריו ניהלו ב-Nidau. הוא היה ילד יחיד. [3]
כשמלאו לו 15, הוא החל בהתלמדות במלון מקומי, וקיבל תעודה של שף ראשי כשהגיע לגיל 25. [4]
במהלך שנות העשרים שלו הוא עבד במלונות ברומא, מונטריאול, יפן ובלגיה. בזמן אקספו 70' ביפן, מוסימן היה השף הראשי של הביתן השווייצרי. [5]
דורצ'סטר
מוסימן התמנה לשף המטבחים של המלון הלונדוני דורצ'סטר ב-1975, כשמלאו לו 28 שנים בלבד. [6] קודמו בתפקיד, יוג'ין קאופלר, שאל את אולדריך פירר, מומחה שווייצרי לגסטרונומיה, את מי כדאי למנות. מוסימן עורר את תשומת לבו כשהוא כה במדליית זהב על הבישול שלו, בתחרות שנערכה בלוצרן. [7] כשמסעדת דורצ'סטר זכתה בניקוד של שני כוכבי מישלן הייתה זו מסעדת המלון הראשון שזכתה בניקוד זה מחוץ לגבולות צרפת.
המטבח הטבעי
מוסימן אמר: "אני יוצר מה שאני מכנה 'מטבח טבעי'. מאפיינו העיקרי הוא שהוא אינו משתמש במרכיבים כמו חמאה, שמנת ואלכוהול. הוא מתמקד יותר בטעמם של מרכיבים בודדים. המאכלים מבושלים קלות בלבד. בנובל קוויזין וגם ב'מטבח טבעי', מושם דגש רב על הצגת המנות." [8] ספרו, Cuisine Naturelle, פורסם ב-1985.
שלהי הקריירה
אחרי שמוסימן עזב את מלון דורצ'סטר הוא פתח מועדון הסעדה פרטי בבלפרי בבלגרביה ב-1988. עסקיו הנוספים היו בית ספר לבישול וחברה לארגון אירועים. מוסימן החזיק בהרשאה מלכותית כאחראי על ארוחותיו של צ'ארלס, נסיך ויילס. [9]
עבודתו הטלוויזיונית כוללת תוכנית מיוחדת של Food and Drink בשם Anton Goes to Sheffield, ששודרה ב-1985 [10] וזכתה בפרס גלנפידיך ב-1986, Cooking with Mosimann ב-1990 ו-Anton Mosimann – Naturally, ששודרה בשנים 1992-1991. [11]
ב-2001 הוא נבחר לבשל ל-300 אורחים בקבלת הפנים בחתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון בארמון בקינגהאם. [12]
אותות כבוד
ב-2004 זכה מוסימן בתואר קצין המסדר האימפריה הבריטית "על שירותו בתעשיות התיירות והמזון". [13] הוא גם קיבל אות אביר מסדר ההצטיינות החקלאית הלאומית מטעם ממשלת צרפת. [14] בהוקרה על עבודתו בקבלת הפנים בחתונתם של הדוכס והדוכסית מקיימברידג', התמנה מוסימן ל-Deputy Lieutenant של לונדון רבתי. [15]
ספריו
- Cuisine à la Carte, 1981
- A New Style of Cooking, 1983
- Cuisine Naturelle, 1985
- Anton Mosimann's Fish Cuisine, 1988
- The Art of Mosimann, 1989
- Cooking with Mosimann, 1989
- Anton Mosimann – Naturally, 1991
- The Essential Mosimann, 1993
- Mosimann's World, 1996
- Natürlich, leichtes Kochen mit Anton Mosimann, 1996
- Mosimann's Kulinarische Schweiz, 1998
- Mosimann's Vegetarische Küche, 1999
- Mosimann's Natürliche Küche, 2001
- Mosimann’s Fresh, 2006
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנטון מוסימן |
אתר האינטרנט הרשמי של אנטון מוסימן- מתכוניו של אנטון מוסימן בBBC
- אחד על אחד - אנטון מוסימן (חלק ראשון), אל ג'זירה, 19 בדצמבר 2008
- אחד על אחד - אנטון מוסימן (חלק שני), אל ג'זירה, 19 בדצמבר 2008
הערות שוליים
- ^ ריאיון עם אנטון מוסימן, גארדיאן.
- ^ "מי ומי בעולם 2004", Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
- ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
- ^ "אנטון מוסימן, קצין במסדר האימפריה הבריטית - קריירה", האתר של אנטון מוסימן.
- ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
- ^ דייוויד ניקולס, "ריאיון עם אנטון מוסימן", Global Chefs.
- ^ כריסטיאן דבלין, "ריאיון עם אנטון מוסימן", Xecutives.net.
- ^ "אנטון מוסימן הגיע לגיל 60", אינדפנדנט, 23 בפברואר 2007.
- ^ "פרטים על החברה של אנטון מוסימן", Company Data REX.
- ^ פינלו רורר, "איך שפים ידוענים משנים את אופן האכילה שלנו", BBC, 21 באפריל 2009.
- ^ "מי ומי בעולם 2004", Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
- ^ קייטי ניקול, "הארי עורך מחווה לוויליאם 'הבחור הגזעי'... ומחמיא לרגליים ההורסות של קייט בנאום ש'נוגע לליבה', דיילי מייל, 2 במאי 2011.
- ^ "קצינים במסדר האימפריה הבריטית", BBC, 31 בדצמבר 2003.
- ^ "מי ומי בעולם 2004", Europa Publications, 2004, עמ' 1176.
- ^ טים ווקר וריצ'רד אדן, "הכרתה של המלכה בשף של הנסיך ויליאם", דיילי טלגרף, 6 במאי 2011.
