אנטיכולינרגיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חומר אנטיכולינרגי הוא חומר החוסם את הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית. חומרים אנטיכולינרגיים מעכבים דחפים עצביים פאראסימפתטיים על ידי חסימה סלקטיבית של קולטני אצטילכולין בתאי עצב. סיבי העצב של המערכת הפאראסימפתטית אחראים על תנועה לא רצונית של השרירים במערכת העיכול, בדרכי השתן, בריאות, ובחלקים רבים אחרים של הגוף. תרופות אנטיכולינרגיות מחולקות לשלוש קטגוריות בהתאם לתפקידן: אנטימוסקרינים, חוסמים גנגליוניים וחוסמים נוירומוסקולריים.

שימושים רפואיים

תרופות אנטיכולינרגיות משמשות למגוון מצבים רפואיים:

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של תרופות אלו רבות ומגוונות, ביניהן:

תופעות לוואי אפשריות במערכת העצבים המרכזית:

  • בלבול
  • חוסר התמצאות
  • אגיטציה
  • אופוריה או דיספוריה
  • דיכוי נשימה
  • בעיות זיכרון[1]
  • חוסר יכולת להתרכז
  • דיבור לא קוהרנטי
  • עצבנות
  • מיוקלונוס
  • מחשבות לא הגיוניות
  • פוטופוביה
  • הפרעות ראיה
    • הבזקי אור תקופתיים
    • שינויים תקופתיים בשדה הראייה
    • שלג ויזואלי
    • ראיית מנהרה
  • הזיות חזותיות, שמיעתיות או אחרות.
  • לעיתים נדירות: פרכוסים, תרדמת, ומוות.
  • תת-לחץ דם תנוחתי - מעלה משמעותית את הסיכון לנפילות בקרב קשישים.

חולים מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות תופעות לוואי הקשורות למערכת העצבים המרכזית עקב ייצור נמוך של אצטילכולין בגיל זה.

רעילות

תסמונת אנטיכולינרגית היא תסמונת הפיכה המסתיימת ברגע שהחומר שגרם לה מופרש מהגוף. מעכבי אצטילכולין אסטראז כמו פיזוסטיגמין נמצאים בשימוש כאנטידוט במקרים של תסמונת אנטיכולינרגית מסכנת חיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיכולינרגיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Talan, Jamie (ביולי–באוגוסט 2008). "Common Drugs May Cause Cognitive Problems". Neurology Now. 4 (4): 10–11. doi:10.1097/01.NNN.0000333835.93556.d1. נבדק ב-2017-08-17. {{cite journal}}: (עזרה)
P medicine Colored Flat.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0