אנטיפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנטיפה, אנטיפא או פעולה אנטי-פשיסטית היא רשת בינלאומית של ארגונים, תנועות ופעילי שמאל רדיקלי אנטי-סמכותנים, חלקם בעלי אופי מיליטנטי, ששמו לעצמם לטענתם מטרה "להיאבק בפשיזם ובכל צורותיו". תנועות מיליטנטיות מהשמאל הרדיקלי ברחבי אירופה, יבשת אמריקה וגם בישראל החלו לצוץ כבר בשנות ה-30 כחלק מהמאבק נגד הפשיזם, הגזענות ועליית הימין הקיצוני. חברי אנטיפה מתנגדים לפשיזם, גזענות, לאומנות ועוד.

פעילות 'אנטיפה' כוללת בדרך כלל חלוקת פלאיירים, הפצת מידע באינטרנט, וארגון הפגנות, כולל ונדליזם ואלימות פיזית כלפי כוחות שיטור כמו גם רכוש אזרחי. במדינות אחדות, אנטיפה מזוהים עם הגוש השחור, אשר לטענתם, אלימות פיזית היא חלק בלתי נפרד וחשוב במאבק בפאשיזם. קבוצות אנטיפה מנוהלות על פי עקרונות אנרכיסטיים , כשכל תא הוא אוטונומי לחלוטין וצורת קבלת ההחלטות היא על פי קונצנזוס, ללא מנהיג או היררכיה פורמלית. נוסף לפעילות ברחוב, יש גם קבוצות אנטיפה במגרשי הכדורגל, ובתוך סצנת המוזיקה[1].

מתנגדי אנטיפה טוענים שהקבוצה פועלת באופן פשיסטי בעצמה וכי האלימות שהיא מקדמת גורמת נזק רב שלא לצורך. במספר מדינות קראו פוליטיקאים להגדיר את הקבוצה כארגון טרור.

גרמניה

הלוגו של Antifaschistische Aktion

הקבוצה הגרמנית הקוראת לעצמה Antifaschistische Aktion החלה בשנת 1932. היא כללה חלקים רבים בשמאל בגרמניה באותו הזמן, לרבות הסוציאל-דמוקרטים, הקומוניסטים, האנרכיסטים והנוצרים הפרוגרסיביים. התנועה קיבלה הכרה לאחר שפורסמה על ידי המפלגה הקומוניסטית הגרמנית (KPD) בעיתון Rote Fahne (דגל אדום), כתגובה לקטטה בין נאצי לבין חבר פרלמנט קומוניסטי. בשנות השלטון הנאצי בגרמניה, מ-1933, התנועה ירדה למחתרת ועסקה בעיקר בהברחת יהודים למדינות שכנות. התנועה חזרה לפעול באופן גלוי במהלך שנות ה-80. בתקופת חלוקת גרמניה, אנטי-פשיזם נהייתה האידאולוגיה הרשמית של השלטון הקומוניסטי. בשנת 1961, חומת ברלין כונתה "חומת הגנה אנטי-פשיסטית" באופן רשמי.[2]

באוגוסט 2017 חסמו הרשויות בגרמניה את אתר האינטרנט הרשמי של התנועה בגין הסתה לאלימות נגד שוטרים.

בריטניה

הקבוצה הבריטית, Anti-Fascist Action, או AFA, החלה לפעול בבריטניה בשנת 1985 על ידי פעילי Red Action וקבוצות שמאל נוספות. התנועה פעילה במאבק נגד קבוצות ומפלגות פשיסטיות וגזעניות, כמו החזית הלאומית (National Front) והמפלגה הבריטית הלאומית (British National Party). הקבוצה שואפת לקיים מאבק נגד הפשיזם ברחובות, ובאותו הזמן מאבק נגד פשיזם בתוך תנועת מעמד הפועלים הבריטית עצמה. AFA ידועה במאבקים פיזיים נגד פשיסטים ופעילי ימין קיצוני, ולא פעם הואשמה באלימות פיזית וביצוע לינצ'ים בפעילי ימין. ב-1995 פעילי Red Action וחברים נוספים מ־AFA הקימו את אגודת מעמד הפועלים העצמאית (IWCA). ב-2001 התפרק ארגון ה-AFA ומרבית פעילותו עברה ל-IWCA.

ארצות הברית וקנדה

Anti-Racist Action, או ARA, היא רשת של ארגונים אנטי-גזעניים ואנטי-פשיסטיים בצפון אמריקה. חברי הקבוצה ארגנו פעולות והפגנות על מנת להפריע ולהתנגד לקבוצות נאו-נאציות וימין קיצוני, ולאידאולוגיות פשיסטיות, גזעניות ואנטישמיות. כמו כן ARA נצפית גם בהפגנות למען הפלות וחופש בחירה אצל נשים.

במהלך שנת 2017, הוכרז אנטיפה כארגון טרור על ידי ה־FBI והמחלקה לביטחון המולדת בארצות הברית[דרוש מקור].[3][4] ב-2020, הנשיא דונלד טראמפ ואחרים האשימו את אנטיפה באירועים אלימים שהיו במהלך הפגנות ברחבי ארצות הברית. טארמפ הצהיר שאנטיפה יוגדר כארגון טרור, אף על פי שהחוק בארצות הברית לא מאפשר להגדיר ארגונים מארצות הברית כארגוני טרור. מנגד, לפי גורמים אחרים[דרושה הבהרה], האחריות של פעילי השמאל הקיצוני חלקית, ולטענתם לאלימות ולהרס אחראים אנשי ימין באותה מידה. מרק בריי, היסטוריון שכתב את הספר "אנטיפה: המדריך האנטי-פשיסטי", אמר היום שאין ספק שפעילים של אנטיפה מעורבים במהומות, אף על פי שקשה לדעת בכמה אנשים מדובר. בכתבה בוושינגטון פוסט אמר בריי שלהערכתו "אין מספיק אנרכיסטים וחברי אנטיפה", כך שהוא מתקשה להאמין שהארגון יצליח לבדו להיות אחראי על הרס בקנה מידה שכזה.[5]

ישראל

פעולה אנטי-פאשיסטית

בארץ קמו קבוצות אנטי-פשיסטיות מתוך שורות השמאל והשמאל הרדיקלי. קבוצת 'אנטיפא' או 'אנטיפה' או 'פעולה אנטי-פשיסטית' קמה בארץ ישראל בשנת 1934 על מנת להאבק בארגוני ימין בתוך היישוב היהודי. בשנת 1936 הקבוצה ניסתה לעורר מודעות בקרב הציבור היהודי בארץ ישראל למלחמת האזרחים בספרד, וארגנה אירועים לגיוס כספים וסיוע פוליטי לתמיכה ברפובליקה. כמה מאות פעילי שמאל אנטי-פשיסטים, מרביתם חברי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ), נסעו להילחם בספרד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות.[6]

ביוני 2014 בעקבות התגובה הציבורית לרצח שלושת הנערים וחשש מהתחזקות הגזענות בחברה הישראלית, קמה קבוצת אנטיפה 972 (972 היא קידומת הטלפון הבינלאומית של מדינת ישראל), במטרה לתעד אלימות ופשעי שנאה כלפי ערבים, פליטים ופעילי שמאל ולפעול כנגד תופעות אלו. בין הפעולות בהן השתתפה קבוצת אנטיפה 972: התפרעויות של חבריה בירושלים, הגנה על הפגנות שמאל בזמן מבצע צוק איתן ומניעת מצעד של להב"ה בת"א. [7][8][9][10]

ביקורת

תאי אנטיפה ברחבי העולם סופגים ביקורת רבה, בעיקר בשל אופיים המיליטנטי והאלימות שרבים מהם מפעילים כנגד אזרחים ורכוש אזרחי, כחלק מהמאבק שהם טוענים שמכוון כנגד פשיזם.[11] בישראל אף התארגנה עצומה אינטרנטית במטרה להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק לאחר שכמה מחבריה תקפו פעילי ימין שהפגינו למען שחרור החייל אלאור אזריה.[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לפי הקונגרס, בכתבה, תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, באתר ynet, ‏2020-06-01
  2. ^ "חומת ברלין: חמישה דברים שאולי לא ידעתם" הטלגרף (באנגלית), 11 באוגוסט 2011
  3. ^ [1]
  4. ^ Anarchist Extremists: Antifa(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019) באתר של הסניף של המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית בניו ג'רזי
  5. ^ תנועת השמאל שטראמפ מחשיב לארגון טרור, באתר ynet, ‏2020-06-01
  6. ^ בתיה דונר ורחל בונפיל (עורכות), מכאן למדריד - המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד 1936–1938., יד בן-צבי, 2012
  7. ^ התא המקומי של אנטיפה מרים את ראשו מול הגזענות- Time out
  8. ^ הלחי השנייה: פעילי השמאל שמתארגנים להגנה מאלימות הימין - שיחה מקומית
  9. ^ כך גירשנו את בנצי גופשטיין ופעילי להב"ה מתל אביב- שיחה מקומית
  10. ^ דף הפייסבוק של קבוצת אנטיפה 972 פעילות אנטיפה נוספת מתקיימת ברשת, לדוגמה באמצעות דפים המפיצים מסרים ויראליים בפייסבוק, בנוסף להשתתפות בהפגנות ומחאות.(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  11. ^ תאגיד השידור הישראלי, אנטיפה - מתוך רואים עולם, באתר יוטיוב, ‏9 בספטמבר 2017
  12. ^ להוציא את ארגון השמאל הקיצוני "אנטיפה" מחוץ לחוק באתר עצומה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0