אנטל גוט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אנטל גוט (בהונגרית: Guth Antal; סמושקורוד, 31 במרץ, 1886 – פריז, אחרי 1938) היה רופא יהודי-הונגרי, בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בין ה-3 באפריל 1919 עד ה-24 ביוני, היה קומיסר העם (שר בממשלה) לענייני עבודהוגם הבריאות (הציבורית), המתרגם הראשון של הקפיטל, ספרו של קרל מרקס להונגרית.[1]
ביוגרפיה
אנטל גוט נולד במשפחה יהודית כבנם של אדה גוט ושל אאוגניה מיטלמן. לימים המיר את היהדות בנצרות הרומית-קתולית.[2] לפני שהתחיל את הקריירה הפוליטית שלו, עבד בכתב העת השבועון הרפואי. ב-31 ביולי 1915, בבודפשט, נשא לאישה את היינריך אליס גאורגינה מאריה קרולינה, סטודנטית לרפואה.[3] ממנה התגרש בשנת 1917.[4] במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי בסולנוק, שם התוודע לתנועה הסוציאל-דמוקרטית. הוא הצטרף בסולנוק למפלגת הקומוניסטים של הונגריהשנוסדה ב-24 בנובמבר 1818, ובתחילת 1919 התמנה ליו"ר המפלגה בסולנוק.[5] אחרי שרוב הנהגת המפלגה נעצרה בפברואר, גוט השתתף בעבודת מה שנקרא אז "הוועד המרכזי השני". במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית דז'ה בוקאני מינה אותו כקומיסר העם לעבודה ורווחה, והוא קיבל את מינויו ב-24 במרץ. מסוף החודש שלאחר מכן, הוא היה בחזית כמפקד קטע בחזית. ב-9 במאי 1919 הצהיר ב"עיתון האדום" כך:
" [...] סוף סוף תתקיים סוציאליזציה של הפעולה הרפואית [...]. המטרה היא שלכל האנשים העובדים תהיה גישה לטיפול רפואי הולם ולתרופות. באופן זמני נשיג מטרה זו על ידי הרחבת הפעילות של קופות ביטוח העובדים בהיקף נרחב, כי בקרוב כל הפרולטרים העובדים יהפכו לחברים בקופות."
בכך הוא הרגיע את הרופאים, וגם את הרופאים מחוץ לקרן, לגבי ההתפתחויות הצפויות. ב-17 במאי 1919 הוזמן על ידי הסוציאל-דמוקרט ז'יגמונד קונפי לחקור את אירועי "מהפכת הנגד" בסקשפהרוואר. ב-19 במאי, מטעם המועצה השלטונית המהפכנית, מונה לנציב (מושל) של מחוז פייר, וב-24 ביוני נבחר לנציב העם לרווחת הציבור ולבריאות הציבור. בנוסף, היה חבר במנהלת מועצת העובדים והצבא המרכזית של בודפשט, כמו גם במועצת העיר, האספה הלאומית של המועצות וועדת הניהול המרכזית של הפדרציה שנבחרה על ידי האספה הלאומית. לאחר נפילת הרפובליקה, במשטר החדש, החליטו בין היתר, למנות ועדה בת 15 חברים בהתאחדות הרפואית המלכותית של בודפשט, כדי להציע גירוש 22 חברים ולנזוף ב-11 חברים נוספים, זאת בהצבעה מיוחדת. האספה הכללית התכנסה ב-19 במאי 1920. גם אנטל גוט נכלל בין המגורשים מההתאחדות.[6] לאחר נפילת הרפובליקה גוט היגר לווינה, שם, על פי לקסיקון של תולדות תנועת הפועלים, הוא תרגם את הכרך הראשון של הקפיטל של קרל מרקס. באוקטובר 1919 הוא נעצר בווינה באשמת ניסיון סחיטה ואיומים ונמסר לבית המשפט הלאומי של וינה.[7] על פי גיליון העיתון של בודפשט משנת 1928, גוט היה אז בברית המועצות.[8] מאוחר יותר עבר לצרפת ומת בפריז במועד לא ידוע, אך אחרי שנת 1938. ייתכן וכבר בתקופת הכיבוש הגרמני.
לקריאה נוספת
- מתיאש ראקושי : זכרונות (1892–1925) כרך 2. בודפשט.
- אלברט וארי : קורבנות השלטון האדום בהונגריה. בודפשט
- אנטל גוט. אינדקס ביוגרפי הונגרי. מוזיאון הספרות של פטפי
- יצירותיו של אנטל גוט בקטלוג הספרייה הלאומית על שם סצ'ני
- פרוטוקול מועצת השלטון המהפכנית 1919 . Ed. מגדה אימרה ולאסלו סיץ'. בודפשט, 1986,
- יוז'ף בלן : ממשלות הונגריה1987
ראו גם
- Verbai Lajos: Adósai vagyunk még emlékének. Guth Antal születésének 100. évfordulójára. Népszava, 1986. 75. sz. 7. o.
- A Forradalmi Kormányzótanács jegyzőkönyvei 1919. Szerk. Imre Magda és Szűcs László. Budapest, 1986, Akadémiai Kiadó.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- A tanácsköztársaság Fehér megyében. Székesfehérvár, 1969.
- [Győri Tibor]: Dr. Guth Antal. Szolnok, 1974.
הערות שוליים
- ^ Kövendi Judit: Jász Dezső, a forradalmár publicista. Budapest, 6. évf. 2. sz. (1968) 13. o.
- ^ Váry Albert. A vörös uralom áldozatai Magyarországon. Budapest: HOGYF EDITIO. ISBN 978 963 848 400 0.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest II. ker. állami házassági akv. 461/1915. folyószáma alatt.
- ^ Budapesti kir. törvényszék 33313/1917. sz. ítélet.
- ^ "Világháború, forradalom, terror, Trianon. 1918 október: „ Ezt a háborút elvesztettük!". SlidePlayer.
- ^ Kizárás és megrovás az Orvosegyesületben. Budapesti Hírlap, 40. évf. 128. sz. (1920) 3. o.
- ^ Bécsben letartóztatott népbiztos. Budapesti Hírlap, 39. évf. 93. sz. (1919) 5. o.
- ^ Hová tűntek a magyar tanácsköztársaság hírhedt népbiztosai. Budapesti Hírlap, 48. évf. 1. sz. (1928) 8. o.
