אנריקו, דוכס פארמה
 | |||||||
| אנריקו, דוכס פארמה | |||||||
| לידה |
13 ביוני 1873 רורשאך, שווייץ  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1939 (בגיל 66) לוקה, ממלכת איטליה  | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
אנריקו, דוכס פארמה (באיטלקית: Enrico di Borbone-Parma; 13 ביוני 1873 – 16 בנובמבר 1939), היה הטוען לכתר דוכסות פארמה בין השנים 1907–1939.
ביוגרפיה
אנריקו נולד ב-13 ביוני 1873 ברורשאך, שווייץ, לרוברטו הראשון, דוכס פארמה ולרעייתו הראשונה מריה פיה, נסיכת בורבון-שתי הסיציליות, בתם של פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות ומריה תרזה, ארכידוכסית אוסטריה. בשנת 1882 מתה אמו במהלך לידת הילד השנים עשר, ובשנת 1884 התחתן אביו בשנית עם מריה אנטוניה, נסיכת פורטוגל, ממנה היו לאביו עוד 12 ילדים. המשפחה הגדולה נהגה לגור רוב השנה בטירה בעיר שוורצאו באוסטריה תחתית, ובקיץ לחזור ללוקה שבאיטליה. לצורך כך נשכרה רכבת מיוחדת. אנריקו ואחיו למדו לדבר איטלקית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ואנגלית. אחותו זיטה העידה מאוחר יותר שפעם שאלה את אביה כיצד עליהם להגדיר את עצמם, והוא השיב: "אנחנו נסיכים צרפתים ששלטו באיטליה". בפועל, מבין 24 ילדים של רוברטו, רק שלושה, נולדו באיטליה.
בשנת 1907 נפטר אביו ואנריקו ירש את תאריו, אולם מכיוון שהוא היה נכה שימש אחיו אליא כעוצר במקומו. בשנת 1910 הגיעו אליא ואחיו להסכמה כיצד עליהם לחלק את נכסיו. שנה לאחר מכן, אחותו זיטה, נישאה לארכידוכס קרל, ובעקבות רצח פרנץ פרדיננד ב-1914 הפכו קרל וזיטה ליורשי העצר.
בעקבות חוזה סן-ז'רמן שנחתם בספטמבר 1919 קיבלה ממשלת צרפת את הזכות להפקיע את נכסיהם של מי שלחמו בצבאות אויב בזמן המלחמה. כתוצאה מכך הוחרמו נכסיו של אחיו אליא, אשר מלכתחילה קיבל את חלק הארי בירושה של אביהם. אחיו סיסטו וסוואריו פנו אל בית המשפט הצרפתי בדרישה לקבל את הנכסים לעצמם. ב-1925 דחה בית המשפט הצרפתי את דרישותיהם, אך בית המשפט לערעורים הפך את פסק הדין ב-1928. עם זאת, בפועל, ממשלת צרפת מעולם לא החזירה דבר ושילמה פיצויים לאליא של 11 מיליון פרנק.
ב-16 בנובמבר 1939 מת אנריקו בלוקה, ואחיו ג'וזפה, דוכס פארמה ירש את תאריו, אולם גם הוא היה נכה ובשל כך אליא נותר עוצר גם בשמו.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
