אסנת עקירב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסנת עקירב (נולדה ב-22 בינואר 1967) היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה, ראשת החוג לממשל וחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי.

ביוגרפיה

עקירב נולדה בבאר שבע להורים שעלו ממרוקו ומעיראק, שהתגוררו בשכונה ג' בעיר. את לימודיה התיכוניים העבירה בתיכון מקיף א'. בצה"ל שירתה כקצינת חינוך של חטיבת הנח"ל, במסגרתו פיקדה על קורס חינוך וידיעת הארץ (חוי"ה) וקורס קציני חינוך. עם שחרורה מצה"ל החלה ללמוד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, משם עברה לאוניברסיטת תל אביב והשלימה תואר ראשון ושני במדע המדינה. התיזה שלה בתואר שני בחנה את הפעילות הפרלמנטרית של חברי הכנסת, בהנחייתו של פרופסור גדעון דורון.

את עבודת הדוקטורט עשתה עקירב באוניברסיטה העברית בהנחייתו של פרופסור ירון אזרחי, שעסק בבחינת כמות ואיכות פעילות חברי הכנסת, דבר שהוביל לפיתוח מודלים לבחינת איכות פעילות נבחרי הציבור במישור הארצי והמקומי.[1] את הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שבו חקרה את יכולתן של ממשלות לקבוע את סדר היום של הפרלמנט ביחד עם הפרופסורים למדע המדינה גארי קוקס ומת׳יו מקובינס.

במהלך לימודיה באקדמיה הייתה רכזת פר"ח וחברה באייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך, שבה שימשה כרכזת עיונית. בהמשך כעוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת רפי אלול.

בשנת 1994 הייתה שותפה להקמה של התנועה למלחמה בעוני בישראל, וכיהנה כמנכ"לית של התנועה עד 1996.

בשנת 1998 עברה לגור בכפר ורדים ושנה אחר כך נבחרה לוועד המנהל של עמותת משתכני כפר ורדים כנציגת המשפחות הצעירות. בשנת 2002 נבחרה לתפקיד יו"ר הנהגת ההורים הבית ספרית של בית הספר הקהילתי בכפר ורדים. בשנת 2003 התמודדה בבחירות לרשות המקומית והחלה לכהן כחברת מועצה עד 2013, כחלק מתפיסת עולם שעל נבחר ציבור לכהן מקסימום שתי קדנציות ואז לפרוש. כחברת מועצה הייתה עקירב יו"ר ועדת החינוך של היישוב וחברה בוועדת ביקורת של המועצה.

החל משנת 2009 היא חברה ומתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה כתבה בין היתר מספר מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, אחד מהם זיכה אותה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הישראלית למדע המדינה. משנת 2013 היא חברה באיגוד נבחרות ציבור, שמאגד את כל מי שנבחרה בבחירות מוניציפליות להיות חברת מועצה ביישובה. בכלל זה, חברות מועצה מכהנות ובדימוס.

עקירב היא פרופסור חבר וחברת סגל בכירה באקדמית גליל מערבי.[2] היא ראש החטיבה למדע המדינה, ראש המכון לחקר הגליל ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. בנוסף, היא מרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה בבית הספר למדעי המדינה במסגרת התוכנית לתואר שני במנהל שלטון מקומי. היא מתמחה במחקרי פרלמנטים, קביעת סדר היום, שיטות בחירת מועמדים, שלטון מקומי, מגדר ופוליטיקה, מיעוטים והמערכת הפוליטית הישראלית. בשנת 2016 הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת סטנפורד.

בשנת 2018 נבחרה לסגנית נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה ומשנת 2020 היא חברה בוועד המנהל של האגודה הישראלית לחקיקה. בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הצטרפה למפלגה הכלכלית החדשה בראשות פרופסור ירון זליכה.[3] עקירב משובצת במקום השני ברשימה.

פרסים

  • 2010 – פרס מרצה מצטיינת של קרן עיבל גלעדי למצוינות, האקדמית גליל מערבי.
  • 2012 – פרס על שם אדמונד י. ספרא למצוינות ותרומה לחברה הישראלית עבור השילוב של מצוינות אקדמית ועשייה ציבורית למען הכלל, קרן אייס"ף.
  • 2012 – פרס המאמר המחקרי המצטיין, האגודה הישראלית למדע המדינה.
  • 2015 – פרס מרצה מצטיינת, האקדמית גליל מערבי.
  • 2015 – פרס חוקרת מצטיינת, האקדמית גליל מערבי.
  • 2016 – פרס המאמר המחקרי המצטיין, האגודה הישראלית למדע המדינה.
  • 2018 – פרס חוקרת מצטיינת, האקדמית גליל מערבי.
  • 2019 – פרס מרצה מצטיינת, האקדמית גליל מערבי.
  • 2019 – פרס חוקרת מצטיינת – האקדמית גליל מערבי.
  • 2020 - פרס חוקרת מצטיינת, האקדמית גליל מערבי.

לקריאה נוספת

  • Akirav, O., Cox, W.G., and McCubbins, D.M. (2010). Agenda Control in the Israeli Knesset during Ariel Sharon's Second Government.UK. Journal of Legislative Studies, June, Vol.16, No.2, 251-267.
  • Akirav, O. (2010). Candidate Selection and a Crowded Parliament: The Israeli Knesset 1988-2006. UK. Journal of Legislative Studies, March. Vol.16, No.1. 96-120.
  • Akirav, O. (2011). The Use of Parliamentary Questions in the Israeli Parliament 1992-1996. Israel Affairs, April, Vol. 17, No. 2, 259-277.
  • Akirav, O. (2012). "May the Best Man Win: Local Government Representatives". World Political Science. Vol. 8, N.1.
  • Akirav, O. (2013). "Re-election: Different Skills for Different Roles". Government and Opposition. November. 1-29
  • Akirav, O. (2014). "What Do Representatives Produce? Work Profile of Representatives". Party Politics. 1-11.
  • Akirav, O. (2014). "Catch-22: Arab Members of the Israeli Parliament". Representation. 1. December. 1-24.
  • Akirav, O. and Ben-Horin, Y. (2016). "The Four Anchors Model – Women Political Participation". World Political Science.
  • Akirav, O. (2017). "Weapon of the Weak: One-Minute-Speeches in the Israeli Parliament". Review of European Studies. 9(3): 75-88.
  • Akirav, O., and Cox, G. W. (2018). The Formateur’s Bonus in European Constitutional Monarchies, 1901–99. Legislative Studies Quarterly, 43(4), 681-703.
  • Akirav, O. (2018). "Electoral Rules and Legislators' Productivity". Parliamentary Affairs. 0:1-26.
  • Akirav O. (2019). "The Lioness from Peki'in". International Journal of Entrepreneurship and Small Business. 37(2):232-249.
  • Akirav, O. (2019). "A new approach to measuring legislators' activity International Political Science Review. 1-9.
  • Akirav, O. (2020). "Gender and Parliamentary Activity". Women's Studies International Forum. 79:1-7.
  • Akirav, O. (2020). " The Role of Joint Lists and the New Political Rhetoric in Israel, 2015-2020". Israel Studies Review. 35(3):111-136.
  • Akirav, O. (2021). Women's Leadership in Local Government. Review of European Studies. 13(1).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0