אסף רזין
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דורש מכלולזציה: גוש טקסט ארוך ללא חלוקה פנימית, ערבוב בין תולדות חיים להישגים מקצועיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דורש מכלולזציה: גוש טקסט ארוך ללא חלוקה פנימית, ערבוב בין תולדות חיים להישגים מקצועיים. |
אסף רזין (נולד בשנת 1941) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. היה מראשוני החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וכיהן בה כראש חוג, דקאן הפקולטה למדעי החברה וסגן הרקטור. לאחר פרישתו כיהן כפרופסור בחוג לכלכלה באוניברסיטת קורנל.
ביוגרפיה
אסף רזין נולד וגדל בקיבוץ שמיר. הוריו, מרדכי ודורה רזין, הגיעו לישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מבסרביה והיו ממייסדי הקיבוץ. כאחד מבני הקבוצה הבכורה בקיבוץ הוא למד אצל המורים הראשונים שהוכשרו להוראה מטעם הקיבוץ. מערכת החינוך של הקיבוצים הייתה מנותקת מהמערכת הארצית, ללא בחינות, שעורי בית וכדומה, עם עבודה יומית. אסף רזין למד בתיכון האזורי "מעיינות", שמוקם בקיבוץ עמיר והתגייס לצה"ל ב-1958. הוא נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי, והשתחרר כעבור שנה כנכה צה"ל. מכיוון שלא יכול היה לחזור לקיבוץ לעבודת כפיים, פנה לכיוון של לימודים אקדמאים, והיה בין הבודדים שעשו זאת מקרב התנועה הקיבוצית באותה תקופה. על מנת להתקבל לאוניברסיטה היה עליו להשלים תעודת בגרות, זאת הוא עשה בשיטה אקסטרנית במהלך שהותו הממושכת בבית החולים תל השומר. לאחר שהוא התקבל ללימודים באוניברסיטה העברית הוחלט בשיחת הקיבוץ (הגוף המחליט על נושאים כללים ואישיים כאחד) כי הוא, כחבר הקיבוץ באותה עת, ילמד מקצוע "מועיל" לקיבוץ, כלכלה חקלאית. בשנת 1966 סיים תואר מוסמך בכלכלה חקלאית מהפקולטה לחקלאות של אוניברסיטה העברית ברחובות. במקביל, לאחר שמיקד את מהוויו האינטלקטואלים במקצוע הכלכלה, הוא למד את קורסי הליבה לתואר בוגר בכלכלה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה וסיים תואר ראשון בשנת 1963. עם סיום לימודיו, הוא חוזר לקיבוץ ומועסק במשרד החקלאות כמתכנן אזורי באזור הגליל המזרחי.
אוניברסיטת שיקגו
ב-1966 הוא קיבל מלגת לימודים והחל ללמוד באוניברסיטת שיקגו, שהייתה אז מרכז בינלאומי ללימודי כלכלה והעמידה מעל לחמישה עשר זוכי פרס נובל בכלכלה. הוא השלים שם תואר שני נוסף בכלכלה בשנת 1968, ודוקטורט בכלכלה, בהנחיית הפרופסור היפני הירופומי אוזאווה, בשנת 1969. נושא עבודת הדוקטורט הוא "השקעה בהון אנושי וצמיחה כלכלית", ידוע גם בכינוי "צמיחה אנדוגנית", שהיה אז בראשיתו, ושזכה אחרי עשור וחצי להפוך לנושא מרכזי במחקר העוסק בהבנת מהותה של הצמיחה של כלכלות בעולם. עם סיום לימודיו בשנת 1969, עבר לאוניברסיטת מינסוטה ללמד כפרופסור .
אוניברסיטת תל אביב: החוג לכלכלה בחיתוליו
החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב הוקם בשנת 1965 בראשותו של כלכלן נודע, אבא לרנר. אבל בהיעדר סטודנטים, מורים, ותוכניות לימודים עזב אבא לרנר את האוניברסיטה בשנה השנייה לתחילת לימודי הכלכלה באוניברסיטת תל אביב. איתן ברגלס, ראש החוג האפקטיבי הראשון, מתמסר מיד למילוי החסר, ומציע מינויים למסיימי תואר שלישי בארצות הברית. ומגבש תוכנית של 5–6 שנים לגיוס מסיימי תואר שני בהצטיינות בירושלים המתכננים ללמוד לתואר שלישי בארצות הברית ותלמידים מצטיינים בארצות הברית העומדים להשלים שם לימודי התואר השלישי. כך התעשר החוג בתגבורת אנשי סגל (אסף רזין, אלישע פזנר ויעקב פרנקל) שהעלו את רמת המחקר לרמה בינלאומית. איתן ברגלס איתר גם שני תלמידים מצטיינים בחוג החדש עצמו, אלחנן הלפמן ואפרים צדקה, וסיוע במימון לימודי הדוקטורט שלהם בהרוורד וב אם.אי.טי. עם חזרתם ארצה באמצע שנות השבעים, הגיעה רמת המחקר בחוג לשיא חדש שאינו נופל מזה של המחלקה לכלכלה בירושלים, לפחות בכמה תחומים, וזאת לאחר תום עשר שנים לקיומו. במקביל, עם התרחבות תחומי המחקר ועלית רמתו, מתגבשת מדיניות קפדנית ביחס למתן קביעות ולקידומים המעמידה רף גבוה שאינו מאפשר הידרדרות או אפילו קפיאה במקום. מדיניות זו ו"רכישות" מהאוניברסיטה העברית (למשל, אריאל רובינשטיין) הבטיחה את עליית מעמדו של החוג במשך השנים לאחד מהטובים בעולם. אסף רזין שיתף פעולה מחקרית, עם פרסומים בכתבי העת הבינלאומיים עם איתן ברגלס, אלישע פזנר, יעקב פרנקל, אלחנן הלפמן ואפרים צדקה. עם שלושת האחרונים, פרסם עבודות המצוטטות עד היום ברחבי העולם.
במהלך עבודתו באוניברסיטת תל אביב כיהן במקביל כפרופסור אורח בסטנפורד, אוניברסיטת שיקגו, הרווארד, פרינסטון, נורסוואסטרן, מינכן, ואוניברסיטת פנסילבניה. הוא שימש בתפקידי ייעוץ בקרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ובבנקים המרכזים של ישראל, ארצות הברית, אנגליה, והונג קונג. בשנת 2001 הצטרף לסגל אוניברסיטת קורנל, תחילה במשותף עם אוניברסיטת תל אביב. משנת 2008, כאשר יצא לגמלאות מאוניברסיטת תל אביב, עבד 7 שנים נוספות באוניברסיטת קורנל, ממנה פרש ב-2015 .
כלכלת ישראל בתקופות משברים כלכליים
ישראל הייתה ב אמצע שנות השמונים המדינה בעלת חוב חיצוני לנפש מהגבוהים בעולם, עם שעורי אינפלציה שעלו בהתמדה והגיעו לממדים תלת-ספרתים מדאיגים עם חוסר יכולת התמודדות עם בעיות יסוד של המשק והחברה. בתקופה ההיא הופעלה מדיניות כלכלית פופוליסטית עם רצון להביא שיפורים מהירים-מיידים ברמת החיים. דוגמה בולטת הייתה בסבסוד יתר של מוצרי יסוד, ובשירותים ציבוריים אשר אמנם שמרה בקושי על רמת החיים לחודשים ספורים אבל מוטטה את מרחב הפיסקלי שהיה דרוש להשקעות בחינוך, בבריאות ובתשתיות. כמו כן, הוגבל באופן מלאכותי שיעור הפיחות של השקל ביחס לדולר.
בישראל, שימש ראש הרשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר ויועץ כלכלי ראשי של הממשלה. לאחר המהפך הפוליטי ב-1977 הפעילה ממשלת מנחם בגין מדיניות מקרו-כלכלית פופוליסטית, ללא משמעת תקציבית. כאשר החלה להתפתח ההיפר-אינפלציה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, התריע אסף רזין לממשלה ולציבור, בתוקף תפקידו כראש הרשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר, מפני משבר האינפלציה הצפוי להתממש אם לא ינקטו צעדי מדיניות בולמים, פוטר ממשרתו בממשלה, לפני פיטורי שר האוצר דאז על כישלון המדיניות הכלכלית. מדיניות הייצוב שנקטה ממשלת אחדות שכללה קיצוץ ניכר בתקציב הביטחון (לאחר שהושג השלום עם מצרים שהייתה האויב העיקרי במשך עשרות שנים לפני כן) ורפורמה מוניטרית, תוך כדי הסכם ציבורי משולש: הממשלה, המעסיקים, והעובדים.
כלכלת העולם
תקופת היותו הכלכלן הבכיר של ממשלת בגין הייתה לכן תקופה קצרה במיוחד. הוא חזר לאוניברסיטת תל אביב, שם לימד עד גיל הפרישה. הוא קיבל אז מינוי כפרופסור לכלכלה בינלאומית ב- Cornell University. במשך השנים הוא שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית: פנסילבניה, שיקגו, הרווארד, פרינסטון, נורסווסטרן, ברקלי, ייל, סטנפורד, וכן בבית הספר לכלכלה של לונדון ואוניברסיטת מינכן. הוא חבר-חוקר במספר ארגונים בינלאומיים לכלכלה: National Bureau of Economic Research (USA), Centre for Economic Policy Research (Europe, ו-Fellow of the Econometric Society.
אסף רזין זכה בפרס א.מ.ת- פרס המדע, האמנות והתרבות - בחסות משרד ראש הממשלה, שהוענק לו ב-2017.
אסף רזין שימש כיועץ בקרן המטבע הבינלאומית, בבנק של אנגליה, בבנק ישראל, בבנק של הונג קונג, וב- US Federal Reserve Bank. הוא כיהן כנשיא האגודה הישראלית לכלכלה, וכדירקטור מטעם הציבור בבנק הבינלאומי הראשון. אסף רזין שימש במספר תפקידים בכירים באוניברסיטת תל אביב, בהם ראש החוג לכלכלה בין השנים 1976–1974. בין השנים 1980 ל-1985 היה דיקאן הפקולטה למדעי החברה, ובין השנים 1992 ל-1994 היה סגן הרקטור.
אסף רזין נשוי לשולה, לשעבר חכלילי, בת קיבוץ עין החורש, ואב לשלושה ילדים. בנו הבכור, עופר, נפטר ממחלה קשה. בנו השני, רני, הוא פרופסור לכלכלה בבית הספר לכלכלה בלונדון - London School of Economics. ביתו, עינת, גרה בתל אביב. אחותו, חוה זמיר, נשואה לפרופסור לכירורגיה באוניברסיטה העברית, עודד זמיר, ואחיו, אהוד רזין, הוא פרופסור באוניברסיטה העברית בתחומי האימונולוגיה והביוכימיה, שימש גם כדיקאן הפקולטה לרפואה.
פעילות מדעית
עבודותיו המדעיות של אסף רזין כוללות כ-150 מאמרים בכתבי עת מדעים מובילים בעולם, כגון American Economic Review, Journal of Political Economy ,Quarterly Journal of Economics, Econometrica ו-19 ספרים. הקש https://www.waterstones.com/author/assaf-razin/122874. ברשימת הספרים שחיבר:
Globalization, Migration. and Welfare State, Pelgrave-Macmilan, 2021
Israel and the World Economy: The Power of Globalization -MIT Press, 2018
- Global Financial Crises: An Emerging Paradigm -MIT Press, 2015
- 1978(A Theory of International Trade Under Uncertainty--Academic Press, (with Elhanan Helpman
- 1989(Fiscal Policies and the World Economy--MIT Press, (with Jacob Frenkel
- 1993(The Economy of Modern Israel: Malaise and Promise--University of Chicago Press, (with Efraim Sadka
- 2000 (Foreign Direct Investment: Analysis of Aggregate Flows--Princeton University Press, (with Efraim Sadka
- 2012 (Migration and the Welfare State--MIT Press, (with Efraim Sadka
- 1991(International Taxation--MIT Press, (with Jacob Frenkel and Efraim Sadka
- 1997(Current Account Sustainability--Princeton University Press, (with Gian Maria Milesi Ferretti;
- 1995(Population Economics--MIT Press, (with Efraim Sadka
פרסים
בשנת 2017 זכה רזין ב- פרס א.מ.ת (פרס האמנות המדע והתרבות), בקטגוריה מדעי החברה: כלכלה[1]
קישורים חיצוניים
- אתר אישי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- אסף רזין, באתר פרס א.מ.ת.
- אורי פסובסקי, "מדינת ישראל היא נס כלכלי שנבנה מהשילוב עם העולם", באתר כלכליסט, 15 באפריל 2018
- אורי פסובסקי, הכלכלן הבכיר שבטוח - "אין דבר כזה 'כלכלת ישראל'", באתר גלובס, 15 במאי 2021
- פראקש לונגני, "The guru of globalization" ב – SUMMER 2021 ISSUE of Finance and Development
- "Research Features Magazine, Spring 2021 Issue, no 136--"A Sunrise in the West
הערות שוליים
