אסתר בז'רנו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אסתר בז'רנו (15 בדצמבר 1924 – 10 ביולי 2021) הייתה ניצולת שואה, מאחרוני האסירות היהודיות שהיו חלק מתזמורת הנשים באושוויץ[1].
ביוגרפיה
בז'רנו נולדה בסארלואי. נקראה לפני נישואיה אסתר לוי. אביה שהיה איש ציבור בעיירה יהודית, עודד אותה להתעניין במוזיקה והיא החלה לנגן בפסנתר. בגיל 15 היא נפרדה מהוריה, וניסתה לעלות לארץ ישראל, אולם היא נתפסה על ידי הנאצים ונשלחה למחנה עבודה בו שהתה שנתיים. ב-20 באפריל 1943 נשלחו כל אסירי מחנה עבודה זה לאושוויץ. במחנה ההשמדה נכפה עליה לסחוב ולשנע אבנים עד שהתקבלה לתזמורת הנשים של אושוויץ. בתזמורת היא ניגנה על אקורדיון. האסירות בתזמורת אולצו לנגן בפתח המחנה בפני האסירים החדשים שהגיעו בטרנספורטים. בז'רנו שרדה את מחנה אושוויץ, עלתה לארץ ישראל ובהמשך ירדה לגרמניה.
בתחילת שנות ה-80 הקימה יחד עם ילדיה עדנה ויורם, להקת מוזיקה. הלהקה שרה שירים יהודיים ושירים שנשמעו בגטאות וכן שירים אנטי פשיסטיים. עד למותה, אסתר בז'רנו חיה בהמבורג. היא הייתה מייסדת שותפה ויו"ר של ועידת אושוויץ הבינלאומית וחברת כבוד באיגוד נרדפי המשטר הנאצי. הוענקה לה מדליה על שם קרל פון אוסייצקי, וכן את מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה[2].
קבלה לתזמורת הנשים
"היה לי מזל רב בבלוק הזה בו נשארתי בין לילה. ערב אחד, גברת צ'ייקובסקה, מורה פולניה למוזיקה, חיפשה נשים שידעו לנגן על כלים שונים. אנשי האס אס הורו לה להקים תזמורת נשים. הצגתי את עצמי ואמרתי שאני יכולה לנגן בפסנתר. אין לנו כאן פסנתר, אמרה צ'ייקובסקה, אם את יכולה לנגן על אקורדיון אבחן אותך. מעולם לא ניגנתי על אקורדיון לפני כן. היה עליי לנסות, כך שלא אצטרך לסחוב עוד גושי אבן. אמרתי לה שאני יכולה לנגן על אקורדיון. היא הורתה לי לנגן שיר גרמני מוכר. הכרתי את השיר וביקשתי כמה דקות של סבלנות כדי שאוכל להתחמם. זה היה כמו נס. ניגנתי את השיר, אפילו עם ליווי, והתקבלתי לתזמורת עם שתי חברות.
התפקיד של תזמורת הנשים באושוויץ בירקנאו היה לעמוד בשערי המחנה ולנגן בפני האסירים כאשר הובלו בבוקר מן המחנה החוצה ובערב עם החזרתם למחנה. לכולנו היה מצפון כבד, מפני "שעזרנו", כביכול, שהאסירים הוצעדו למוזיקה שלנו.
אך היה גרוע מכך. האס אס הורו לנו לעמוד בשער המחנה ולנגן כאשר הגיעו טרנספורטים חדשים, ובהם הובלו מספר גדול של יהודים מרחבי אירופה אל מסילה שנסעה לעבר תאי הגזים בהם כולם נרצחו. האנשים נופפו לנו, הם חשבו לבטח שבמקום שבו מתנגנת מנגינה לא יכול לקרות משהו כל כך רע. אלו היו הטקטיקות של הנאצים. הם רצו שכל האנשים ילכו למותם ללא מאבק. אבל אנחנו ידענו לאן הם נשלחו. ניגנו עם דמעות בעינינו. לא יכולנו לעשות דבר כדי להתנגד שכן אנשי האס אס ועוזריהם עמדו מאחורינו עם רוביהם"[3].
בז'רנו נפטרה ב-10 ביולי 2021.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
