אפלטוקסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפלטוקסין
מבנה כימי של אפלטוקסין
מבנה כימי של אפלטוקסין

אפלטוקסינים (באנגלית: Aflatoxins) הם קבוצה של שישה רעלנים: AFB1, AFB2, AFM1, AFM2, AFG1, AFG2 השייכים לקבוצת המיקוטוקסינים (אנ')[1] המיוצרים על ידי עובשים בתנאי עקה. המטבוליטים של האפלטוקסינים בעלי רעילות לגוף האדם. הם משפיעים על התכונות האפיגנטיות של התאים (Epigenetics) ובעלי תכונות קרצינוגניות.[2]

כיצד נוצרים אפלטוקסינים בטבע

האפלטוקסינים מיוצרים על ידי עובשים השייכים לסוג אספרגילוס (Aspergillus) בשל יכולתם ליצר אפלטוקסינים וקרויים בשל כך עובשים אפלטוקסינוגניים.[3] שלושה מינים של עובשי אספרגילוס מסוגלים ליצר אפלטוקסינים: Aspergillus novius, Aspergillus flavus ו- Aspergillus parasiticus. בחצי כדור הארץ הדרומי נפוץ המין Aspergillus australis. מינים אלה מצויים בקרקע ועל צמחים מסוגים שונים, ומפתחים את הרעלנים בתנאי עקה של יובש וטמפרטורות גבוהות יחסית, שהייה של גרעינים בסביבת 50oC, לחות יחסית של מעל 90% ותכולת מים בגרעינים בין 13-20. סביבת עקה סביבתית מעודדת יצירת אפלטוקסינים על ידי העובשים[4], ומושפעת מתנאי אחסון בלתי מפוקחים של תוצרת חקלאית המתבטאת באוורור לקוי ומאפשר תנאי לחות יחסית לקויה. שימוש בכלי אחסון לא מתאימים אף הוא יכול לגרום לתנאי אחסון לא נאותים. קטיף בעונות הגשם מאפשר אף הוא תנאי לחות יחסית ולחות גרעינים המאפשרת התפתחות אפלטוקסינים.[5]

נפוצות אפלטוקסינים במוצרי מזון

הרעלנים עלולים להימצא במוצרי יסוד, כגון: חיטה, שעורה, תירס, זרעי כותנה, דוחן, בוטנים, אגוזים, קסבה, אורז, קפה, קקאו ותה ובמגוון תבלינים. כאשר חומרי הגלם עוברים עיבוד תעשייתי, האפלטוקסינים חודרים לשרשרת המזון של בני אדם ובעלי חיים. הזנת בעלי חיים במזון (אנ') המזוהם באפלטוקסינים הינה מקור לאפלטוקסינים במוצרי מזון שונים האפלטוקסינים

מועברים למוצרים מוגמרים מהחי: ביצים, מוצרי חלב, בשר ודגים ומשך למוצרים מוגמרים המגיעים על שולחנו של האדם. [6]

אפיון האפלטוקסינים

האפלטוקסינים הם רעלנים בעלי רעילות גבוהה ובעלי עמידות אפלטוקינים לטמפרטורות גבוהות ולכן, טיפולים תרמיים אינם יכולים לפתור את בעיית הזיהום באפלטוקסינים. ילדים פגיעים במיוחד לאפלטוקסין, בגלל גרימת מומים, עיכוב בהתפתחות, נזקים לכבד וסרטן הכבד.[7] למבוגרים עמידות גבוהה יותר לחשיפה בהשוואה לילדים אך גם אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון. לא התגלה מין בעל-חי החסין לאפלטוקסינים אפלטוקסינים הם בין החומרים המסרטנים ביותר. לאחר חדירה לגוף, הם יכולים לעבור שינויים מטבולים בכבד לחומרי ביניים, כגון אפוקסיד (אנ'), או לעבור תהליך שלהידרוקסילציה ההופך את האפטלטוקסין לפחות מזיק. רמת הרעילות של האפלטוקסינים השונים היא: G2 < M2 < G1 < M1 < B1.[8]

חקיקה

בתקנות בריאות העם שפורסמו על ידי משרד הבריאות[9] בשנת 1996 נקבע שהרמות המרביות המותרות של סך כל האפלטוקסינים: B2, B1, G1, G2 יכול להגיע עד 15 מיקרוגרם לק"ג (ppb) במוצרי מזון שונים, מתוכם אפלטוקסין B1 אינו יכול להוות יותר מ-5 מיקרוגרם לק"ג. כמו כן, נקבעו הרמות המרביות של אפלטוקסין M1 בחלב ואבקת חלב של עד 0.05 מיקרוגרם לק"ג, בהתחשב בטוקסיות הגבוהה של אפלטוקסין זה ובהתחשב בעובדה שהצרכנים הגדולים בחלב ואבקת חלב המשמש להכנת תחליפי חלב, הם תינוקות וילדים. תקנות אלה אף מחמירות יותר מתקנות ה-FDA[10] המתירה רמות מרביות של סך כל האפלטוקסינים B2, B1, G1, G2 עד 20 מיקרוגרם לק"ג מוצר. קיימת חקיקה בין לאומית נרחבת של Codex Alimentarius, השוק האירופי EU -European Union Commission Regulation (EC) No 1881/2006 ורשות המזון של ארצות הברית The Food and Drug Administration (FDA) United States

דרכי מניעה

  • אימוץ שיטות חקלאות נכונות במטרה להפחית התפתחות של עובשים אפלטוקסינוגניים בשטחים חקלאיים ובתי אחסון של תוצרת החקלאית.[11]
  • פיקוח על ייצור ויבוא מזון לבעלי חיים[12], על מנת למנוע הזנת בעלי חיים במזון נגוע
  • ניטור תקופתי אחר המצאות אפלטוקסין במוצרי מזון מבוצע מדי תקופה על-ידי משרד הבריאות ומועצת החלב.[13]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפלטוקסין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ מיטוקסינים - רעלני פטריות, באתר משרד הבריאות.
  2. ↑ Godfrey S. Bbosa, David Kitya, John Odda, Jasper Ogwal-Okeng, Aflatoxins metabolism, effects on epigenetic mechanisms and their role in carcinogenesis, Health 05, 2013, עמ' 14–34 doi: 10.4236/health.2013.510A1003
  3. ↑ R Shapira, N Paster, O Eyal, M Menasherov, Detection of aflatoxigenic molds in grains by PCR, Applied and Environmental Microbiology 62, 1996-09, עמ' 3270–3273 doi: 10.1128/aem.62.9.3270-3273.1996
  4. ↑ Philippe Villers, Aflatoxins and safe storage, Frontiers in Microbiology 5, 2014-04-10 doi: 10.3389/fmicb.2014.00158
  5. ↑ Samuel Mutiga, Arnold Mushongi, Erastus Kang'ethe, Enhancing Food Safety through Adoption of Long-Term Technical Advisory, Financial and Storage Support Services in Maize Growing Areas of East Africa, dx.doi.org, ‏2019-04-08
  6. ↑ DIAGNOSTICS, PREVENTION AND THERAPY OF FISH DISEASES AND INTOXICATIONS, www.fao.org
  7. ↑ אפלטוקסין (aflatoxin), באתר infomed.
  8. ↑ משרד הבריאות, [משרד הבריאות הישראלי מיקוטוקסינים-רעלני פטריות], באתר https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx
  9. ↑ תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), תשנ"ו-1996, באתר www.nevo.co.il
  10. ↑ FDA, [U.S. Department of Health and Human Services Food and Drug Administration Center for Food Safety and Applied Nutrition and Office of Regulatory Affairs [June 2021] Compliance Policy Guide Sec. 555.400 Aflatoxins in Human Food: Guidance for FDA Staff], https://www.fda.gov/media/149666/download, ‏2021
  11. ↑ Kumera Neme, Ali Mohammed, Mycotoxin occurrence in grains and the role of postharvest management as a mitigation strategies. A review, Food Control 78, 2017-08-01, עמ' 412–425 doi: 10.1016/j.foodcont.2017.03.012
  12. ↑ משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה האגף לפקוח על מזון לבעלי חיים, [משרד החקלאות ופיתוח הכפר השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה האגף לפקוח על מזון לבעלי חיים מפרט אחיד לפריט 5.3 א' מזון לבעלי חיים – יצורו עיבודו ואריזתו], באתר https://www.gov.il/BlobFolder/policy/moag-pro-027/he/procedure_mifrat_ahid_yetzur_ariza_3.5.pdf
  13. ↑ שרות המזון הארצי, [שרות המזון הארצי סיכום ניטור מיקוטוקסינים במזון בישראל לשנים 2018-2011 והערכת חשיפה], באתר https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mycotoxins2011_2018.pdf
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אפלטוקסין40919085Q212936

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אפלטוקסין&oldid=2950870"