אפקט הקוברה
אפקט הקוברה המכונה גם אפקט החולדה (באנגלית: Cobra effect או Rat effect) מתרחש כאשר פעולה שמטרתה לפתור בעיה מחמירה את הבעיה[1]. המונח משמש לתיאור הגורמים לתמרוץ שגוי בכלכלה ובפוליטיקה[1][2].
מקור המונח
מקור המונח אפקט הקוברה הוא באנקדוטה מתקופת הראג' הבריטי. לפי האנקדוטה, הממשל הבריטי גילה דאגה בגלל מספר הקוברות בדלהי, וחילק פרס כספי למי שיביא גופה או עור של קוברה למשרדי הממשלה. בתגובה לכך, מספר לא מועט של אזרחים החל לגדל קוברות על מנת להרגם ולקבל את הפרס. לאחר שהממשל הבין שזה מה שקורה, הפרס בוטל ובתגובה לכך שחררו התושבים את כל הקוברות לחופשי, ומספר הקוברות באזור גדל[1][2][3]. את המונח טבע הכלכלן הגרמני הורסט זיבֶּרט[3].
מקור המונח אפקט החולדה הוא במקרה דומה שהתרחש בהאנוי, וייטנאם במהלך היות האזור קולוניה צרפתית, בו הממשל הצרפתי חילק פרס על לכידת חולדות, והבאת זנבן לנציג הממשל. כתוצאה מכך, מעבר לפתיחת חוות לגידול חולדות, החלה לגדול אוכלוסיית החולדות חסרות הזנב בהאנוי, מכיוון שלוכדי החולדות היו לוכדים אותן, קוטעים את זנבן ומשחררים אותן לחופשי[1].
לקריאה נוספת
- הורסט זיבֶּרט, Der Kobra-Effekt. Wie man Irrwege der Wirtschaftspolitik vermeidet, מינכן: Deutsche Verlags-Anstalt, 2001, מסת"ב 3-421-05562-9 (בגרמנית).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 freakonomics, The Cobra Effect: Full Transcript, באתר freakonomics, 11 באוקטובר 2012 (באנגלית).
- ^ 2.0 2.1 ליאור טומשין, לקחים שלמדתי מטראמפ, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2016.
- ^ 3.0 3.1 גארי דרֶביץ', סודות המקל והגזר, באתר אלכסון, 2 במרץ 2017.
