חולדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחולדה
Rattus norvegicus 2.jpg
מיון מדעי
Rattus villosissimus
חולדות אוכלות במקדש הודי.

חולדה (שם מדעי: Rattus; ידועה בכינוי העממי עכברוש) היא סוג של יונק, ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.

מאפיינים

לחולדות חוש ריח מפותח ושמיעה מפותחת. הן ידועות בכושר הישרדות יוצא דופן. נמצאה, למשל, חולדה חיה בטמפרטורה של מינוס 30 מעלות. גם הקשרים החברתיים של החולדות והאינטליגנציה שלהן מסייעים בשרידותן - חולדות מסוגלות למצוא את דרכן במבוך ולקשר בין אירועים כמו אכילת מזון מורעל ומוות חבריהן.

החולדות הן מן היונקים הנפוצים ביותר וישנם מינים וזנים רבים של חולדות. החולדות הגיעו, עם האדם, לכמעט כל פיסת יבשה ואי נידח בעולם. כיום החולדות נפוצות בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה והן נמצאות בעיקר באזורים עירוניים. מרבית זני החולדות נתפשים בידי האדם כמזיקים לאדם וכמכחידי מינים של חיות בר. אולם, החולדות משמשות גם לניסויים מדעיים וכחיות מחמד. חולדות מעבדה הן זן מתורבת, לרוב רגוע יותר, של חולדות הרחוב והן מוכרת כחולדת מחמד. מיני החולדות הנפוצים בארץ הם חולדה מצויה (Rattus rattus) וחולדת חוף (Rattus norvegicus). על אף שמה, אין קשר בין החולדה Rattus norvegicus לנורווגיה, השם נוצר ככל הנראה בטעות במאה ה-17 על ידי ג'ון ברקנהוט (John Berkenhout) שהאמין שהחולדות הגיעו לאנגליה באוניות. למעשה המקור האמיתי של החולדות הוא ככל הנראה אסיה.

בין המאות ה-13 וה-17 סייעו כנראה החולדות בהפצת מגפת הדבר (המגפה השחורה) באירופה. מחלה זו מועברת לבני אדם על ידי עקיצת פרעושים הנגועים בחיידק. חוקרים סבורים שקרבה יתרה בין החולדות לבני האדם היא שגרמה להתפרצות המחלה.

החולדה במקורות

החולדה נזכרת פעמים רבות במקורות חכמים. במקומות אחדים החולדה מחליפה את החולד המקראי, ברשימת 'שמונת השרצים' המטמאים. היא מתוארת כחיה המשתכנת 'בעיקרי הבתים'[1], וניזונה מלחם, מבעלי חיים קטנים כעכברים[2], ומנבלות[3]. על פי הגישה הרווחת בתרגומים העתיקים והמפרשים, משמעות השמות "חולד" ו"חולדה" זהה והם מתייחסים למין אחד או כמה מיני טורפים קטנים ממשפחת הסמוריים (Mustelide), ובמיוחד עם החמוס (Mustela). זיהוי זה מתאים למרבית תיאורי החולדה בספרות חכמים, אולם החולדה נזכרת במשנה בפסחים[4] כניזונה מלחם ועלולה לגרור חמץ ממקום למקום, ועל כן שם היא אינה החמוס, שאינו ניזון מלחם. זיהוי אחר מן העת החדשה המתאים אף לתיאור החולדה בפסחים הוא עם בעל-החיים הנקרא בלשוננו חולדה (Rattus). החולדה 'אוכלת-כל' וניזונה מזירעונים, ירק, בעלי-חיים קטנים ואף מלחם. נטיית החולדות לאגור את עודפי המזון במחבואים בטריטוריה שלהן, מבהירה יפה את החשש במשנה שמא תגרור החולדה חמץ ממקום למקום.

מינים

חולדה כחיית מחמד
חולדה כחיית מחמד
  • חולדת חוף (Rattus norvegicus)
  • Rattus nitidus
  • Rattus pyctoris
  • חולדה פולינזית (Rattus exulans)
  • חולדה מצויה (Rattus rattus)
  • ''Rattus adustus
  • Rattus andamanensis
  • Rattus argentiventer
  • Rattus baluensis
  • Rattus blangorum
  • Rattus burrus
  • Rattus hoffmanni
  • Rattus koopmani
  • Rattus losea
  • Rattus lugens
  • Rattus mindorensis
  • Rattus mollicomulus
  • Rattus osgoodi
  • Rattus palmarum
  • Rattus satarae
  • Rattus simalurensis
  • Rattus stoicus
  • Rattus tanezumi
  • Rattus tawitawiensis
  • Rattus tiomanicus
  • Rattus colletti
  • Rattus fuscipes
  • Rattus lutreolus
  • Rattus sordidus
  • Rattus tunneyi
  • Rattus villosissimus
  • Rattus arfakiensis
  • Rattus arrogans
  • Rattus detentus
  • Rattus elaphinus
  • Rattus feliceus
  • Rattus giluwensis
  • Rattus jobiensis
  • Rattus leucopus
  • Rattus mordax
  • Rattus niobe
  • Rattus novaeguineae
  • Rattus omichlodes
  • Rattus pococki
  • Rattus praetor
  • Rattus richardsoni
  • Rattus steini
  • Rattus vandeuseni
  • Rattus verecundus
  • Rattus bontanus
  • Rattus marmosurus
  • Rattus pelurus
  • Rattus salocco
  • Rattus xanthurus
  • Rattus annandalei
  • Rattus enganus
  • Rattus everetti
  • Rattus hainaldi
  • Rattus hoogerwerfi
  • Rattus korinchi
  • Rattus macleari
  • Rattus montanus
  • Rattus morotaiensis
  • Rattus nativitatis
  • Rattus ranjiniae
  • Rattus sanila
  • Rattus timorensis

לקריאה נוספת

ז. עמר, החמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם, לשוננו עג (תשע"א), עמ' 327–333.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח עמוד ב 
  2. ^ תלמוד בבלי מסכת פסחים דף י עמוד ב 
  3. ^ תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יז הלכה יט
  4. ^ משנה, פסחים פרק א משנה ב