אראטה איסוזקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אראטה איסוזקי
磯崎 新
מדינה יפןיפן יפן

אראטה איסוזקייפנית: 磯崎 新; נולד ב-23 ביולי 1931) הוא מבכירי האדריכלים ביפן וזוכה פרס פריצקר לשנת 2019.

איסוזקי נולד בעיר אויטה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כשבבגרותו נפגעה עירו במהלך הפגזות קשות במלחמת העולם השנייה. מראות ההרס והחורבן השפיעו עליו והוא בחר לפנות ללימודי אדריכלות אותם השלים ב-1954 באוניברסיטת טוקיו. במקביל ללימודי תואר מתקדם, החל לעבוד במשרדו של גדול אדריכלי יפן באותה עת קנזו טנגה. בצוות בו עבד במשרד עבד גם האדריכל הישראלי ישראל גודוביץ עמו שמר על קשר לאורך חייו. ב-2012 אף הוזמן, בהמשך לאותו קשר, להציע תוכנית רעיונית לפיתוח "הגוש הגדול" ברובע 1 בצפון-מערב תל אביב-יפו, אך התוכנית לא מומשה.

בשנת 1963 פתח איסוזקי משרד אדריכלים עצמאי וזכה תחילה בעבודות ציבוריות משמעותיות בעיר הולדתו. עבודות אלה התאפיינו בעיסוק צורני וגושני, תוך שימוש בחומר הבנייה האופנתי ביותר שהיה באותה עת - בטון חשוף. בהמשך, החליף איסוזקי את חומרי הבנייה בהם עשה שימוש, אך המשיך לחקור ולפתח את שפת התכנון האישית שלו והיה לאחד ממבשרי הסגנון הפוסט-מודרני. הישגיו הגדולים בתחום בשנות ה-60 וה-70 הובילו אותו להצלחה בינלאומית החל משנות ה-80. מאותה עת קיבל איסוזקי הזמנות עבודה גם מחוץ ליפן ועבודותיו נבנו בכל העולם המערבי, במדינות אירופה, ארצות הברית ואוסטרליה. בתחילת המיליניום החל לתכנן גם במדינות המפרץ העשירות.

על הישגיו אלה הוענקה לו ב-1986 מדליית הזהב של ארגון האדריכלים המלכותי בבריטניה וב-2019, בגיל 87, זכה בהוקרה הגבוהה ביותר בתחום - פרס פריצקר.

עבודות נבחרות

  • ספרייה עירונית (כיום מרכז אמנות ותרבות), אויטה, יפן, 1966
  • ספרייה עירונית, פוקואוקה, יפן, 1974
  • מוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס, קליפורניה, 1986
  • מרכז כנסים, פוקואוקה, יפן, 1990
  • אולם התעמלות אולימפי, ברצלונה, ספרד, 1990
  • אולם קונצרטים, סלוניקי, יוון, 2000
  • מגדלי "שער איסוזקי (Isozaki Atea), בילבאו, ספרד, 2009
  • מגדל אליאנץ, מילאנו, איטליה, 2015

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אראטה איסוזקי בוויקישיתוף


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0