הנס הוליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

האס האוס בווינה

הנס הולייןאנגלית: Hans Hollein; ‏30 במרץ 1934, וינה - 24 באפריל 2014, וינה)[1] היה אדריכל ומעצב אוסטרי שזכה פרס פריצקר לשנת 1985.

חייו

הנס הוליין סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות יפה בווינה ב-1956. בזכות מלגת הצטיינות שבה זכה התאפשר לו לממן את המשך לימודיו בארצות הברית. הוא המשיך את לימודיו במכון הטכנולוגי של אילינוי (שאת לימודי האדריכלות אז ניהל מיס ון דר רוהה) עד 1959 ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי עד 1960. הוא עבד כאדריכל במספר משרדים בשוודיה ובארצות הברית לפני ששב לווינה ב-1964 שם הקים משרד אדריכלים משלו.

הנס הוליין עבד כפרופסור אורח באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בשנים 1963, 1964 ו-1966. בשנים 1967-1976 לימד כפרופסור באקדמיה לאומנות יפה שבדיסלדורף. מאז 1976 לימד כפרופסור בווינה באוניברסיטה לאמנויות.

נוסף על עבודתו כאדריכל הציג הנס הוליין תערוכות שונות, בין היתר בביאנלה של ונציה לאמנויות. בשנת 1980 עיצב את הבמה לדרמה שהפיק ארתור שניצלר בווינה בשם Der Einsame Weg.

הנס הוליין היה מוכר בין היתר בזכות הביקורת החריפה שמתח נגז זרם הפונקציונליזם של הגישה המודרניסטית והשתייכותו לזרם האדריכלות הפוסט מודרנית.

מאז שנות ה-70 זכה הוליין להכרה בינלאומית בזכות עבודותיו הייחודיות.

עבודות נבחרות

  • 1964-1965, חנות הנרות נטי, וינה.
  • 1970, גלריית ריצ'רד פייגן, ניו יורק.
  • 1972, חנות התכשיטים שולין, וינה.
  • 1972-1982, המוזיאון הלאומי של אבטיברג, ליד דיסלדורף.
  • 1978, משרד התיירות של וינה.
  • 1983, רושטראסה, ברלין.
  • 1987-1991, המוזיאון לאמנות מודרנית, פרנקפורט.
  • 1990, האס האוס, וינה.
  • 1996-2001, שגרירות אוסטריה, ברלין.
  • 1997-2002, בנק צנטרום, ולדוז, אוסטריה.
  • 1997-2002, ולקניה, המרכז האירופאי לוולקנולוגיה, אוברן, צרפת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנס הוליין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Architekt Hans Hollein Gestorben, הודעה על מותו (בגרמנית)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0