ארווין מאיור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. ארווין מאיור (בהונגרית: Major Ervin; בודפשט, 26 בינואר 1901[1] – בודפשט, 10 באוקטובר 1967)[2] היה היסטוריון מוזיקה ומלחין יהודי-הונגרי. הוא בנו של דיולה מאיור. מאיור ביצע עבודה משמעותית בחקר תולדות המוזיקה ההונגרית, בעיקר בחקר תולדות המוזיקה ההונגרית של המאה ה-18 והמאה ה-19, כמו כן חקר גם את ההיבטים ההונגריים של יצירות בטהובן, היידן, מוצרט, ברהמס, ליסט ואחרים.
ביוגרפיה
ארווין מאיור נולד במשפחה יהודית כבנם של המלחין והפסנתרן דיולה יעקב מאיור (במקור מאייר) (1858–1925) ושל אידה גליקליך. הוא למד אצל לאו ויינר באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט ובמקביל השיג ב-1924 דוקטורט במדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד).
בין השנים 1926–1928 ערך את כתב העת "סקירת המוזיקה" (Zenei Szemle), במקביל לעבודתו כעורך שותף בכתב העת "מוזיקה" בין השנים 1919 לבין 1930. משנת 1928 לימד קומפוזיציה ולאחר מכן תולדות המוזיקה ב"בית הספר הלאומי למוזיקה" ובמקביל ניהל את ספריית בית הספר. שם, ב-1933, מצא את המנגינות האינסטרומנטליות מאזור גלנטה, שמהן כתב זולטאן קודאי את היצירה התזמורתית "ריקודי גלנטה" (Galántai Táncok) לרגל 80 שנה של התזמורת הפילהרמונית של בודפשט.
ב-1935 מונה כמרצה לתולדות המוזיקה ההונגרית באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. ב-1941, לדרישתו של באלינט הומן, האקדמיה נאלצה לפטר אותו בשל יהדותו. על אף שאחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 קיבל את מישרתו בחזרה והפך שוב למרצה במחלקה לתולדות המוזיקה של האקדמיה למוזיקה, הוא לא המשיך את הקריירה שלו שם, אלא משנת 1948 בגימנסיה למוזיקה בבודפשט, ומשנת 1954 באקדמיה למוזיקה על שם בלה בארטוק, שם לימד קומפוזיציה.
חייו הפרטיים
ב-1931 נישא לאמה שארושי בבודפשט.[3] הנישואים פורקו ב-1935. אשתו השנייה הייתה שרולטה רדנאי, איתה חי משנת 1938 ועד מותו.
עבודתו
מאיור ביצע עבודה משמעותית בחקר תולדות המוזיקה ההונגרית, בעיקר בחקר תולדות המוזיקה ההונגרית של המאה ה-18 והמאה ה-19, כמו כן חקר גם את ההיבטים ההונגריים של יצירות בטהובן, היידן, מוצרט, ברהמס, ליסט ואחרים. מאיור הלחין יצירות תזמורת, יצירות קאמריות, סונטות, שירים, עיבודים לשירי עם.
ב-1955 הוא היה שותף פעיל ביצירת תערוכת היובל של בטהובן ובארטוק. בספטמבר 1961 הרצה בוועידת ליסט-בארטוק בבודפשט. הוא היה מחבר שותף בלקסיקון המוזיקה שפורסם ב-1931 וב-1965. מיטב מחקריו פורסמו ב-1968 על ידי היסטוריון המוזיקה פרנץ בוניש (פרקים מתולדות המוזיקה ההונגרית, עם הקדמה מאת בנצה סאבולצ'י, בודפשט, 1968).
יצירותיו העיקריות
- סונטה לחליל ופסנתר (1932)
- Andante all'ungherese (לתזמורת, 1934)
- סונטה למקהלה ופסנתר (1936)
- פתיחה לצלילי מרק רוז'אוולדי לרגל יובל התיאטרון הלאומי (1937)
- Gömör verbunk, שירים, עיבודים לשירי עם, יצירות קאמריות (1952)
כתביו
- מנגינות ריקוד הונגריות בעיבודו של היידן (1929, בגרמנית ב-Zeitschrift für Musikwissenschaft)
- שיר ראקוצי ומארש ראקוצי (עיתון בודפשט, 25 בדצמבר 1929 )
- רשימת יצירותיו של פרנץ ארקל (סקירת המוזיקה, 1947)
- באך והונגריה (1953)
- מוצרט וממלכת הונגריה (1956)
- מוזיאון בטהובן במרטונוואשאר (סקשפהרוואר 1958)
- Mozart und die ungarische Musikgeschichte - מוצרט והמוזיקה ההונגרית (1958)
- צ'וקונאי והמוזיקה ההונגרית (1954)
- הצוענים מגלנטה (מוזיקה הונגרית, 1960)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- ז'יגמונד לאסלו : ארווין מאיור (מוזיקה הונגרית, 1967. מס' 5)
- פרנץ בוניש : על מותו של ארווין מאיור (מוזיקה, מס' 12, 1967)
קישורים חיצוניים
- ארווין מאיור באתר Jewish Virtual Library
- ארווין מאיור ב-encyclopedia.com
- ארווין מאיור במכון למורשת לאומית (ההונגרית) - קברים לאומיים
- ארווין מאיור באתר Arcanum
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest II. kerületi születési akv. 250/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 2187/1967. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-26.
- ^ "Major Ervin és Sárossy Emma házasságkötése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 471/1931. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-05.
