אריה בן-גפן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה בן-גפן
אין תמונה חופשית
לידה 1892
קורסק, האימפריה הרוסית
פטירה 1972 (בגיל 80 בערך)
גדרה, ישראל
לאום ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1920
מקום קבורה בית העלמין גדרה
לימודי רפואה 1916
תפקידים
  • רופא המושבה גדרה והסביבה
  • מנהל בית החולים ביל"ו
מחלקות ובתי חולים בית החולים ביל"ו, גדרה
הנצחה
  • רחוב בן גפן בגדרה
  • גן המושבה בגדרה

אריה-בן גפן (גפנוביץ) (18921972) היה הרופא הראשון, ובמשך שנים רבות הרופא היחיד, בגדרה[1]. עסק בטיפול במחלות הקצרת והשחפת, הקים בגדרה את בית החולים הראשון לחולי ריאה בארץ ישראל וכן ניהל בית הבראה והחלמה לחולי מחלות ריאה[2].

ביוגרפיה

בן-גפן נולד בקורסק, רוסיה, בשנת תרנ"ב (1892), ליעקב גפנוביץ ולאה. בן-גפן קיבל חינוך מסורתי, לאחר שסיים גימנסיה, למד בן-גפן רפואה באוניברסיטאות לייפציג, היידלברג ופרנקפורט. בצעירותו טען כי התכתב עם הסופר וההוגה לב טולסטוי בשאלת הציונות, והיכולת להגשים את רעיונותיו האוטופיים באמצעותה בארץ ישראל. לדבריו מכתב התגובה של טולסטוי היה אוהד לציונות ונמסר לימים לאוניברסיטה העברית, אך עקבותיו אבדו[3].

בן-גפן הוסמך לרפואה בשנת 1916. לאחר סיום לימודיו עבד במשך כ-4 שנים כרופא בגרמניה.

בשנת 1920 עלה בן גפן לארץ ישראל.

בין השנים 1920–1929 תיפקד בן-גפן כרופא היחיד באזור גדרה. הייתה לבן-גפן פרקטיקה ערבית גדולה מהכפריים המרובים שבאזור. התשלום עבור הריפוי היה "שילמיין" (שני שילינגים). סביב ביתו בנה בן-גפן ביתנים לחולים, "פאבליונים", מבנים של חדר אחד עם מטבחון ומרפסת סביבו. התשלום עבור הטיפול היה כמעט אפסי. הרופאים בעיר קיבלו בעד ביקור "חצי לירה", בן-גפן היה לוקח 15 גרוש באמרו: "לרופא אסור להתעשר מרפואה".

במהלך עבודתו הרפואית השגרתית ביסס בן-גפן את הנחתו המוקדמת, שארץ ישראל היא ארץ-מרפא. בן-גפן חיפש מקום מתאים מבחינה אקלימית לריפוי חולי קצרת בפרט וחולי ריאה בכלל, ומצא את הסגולות הללו במושבת הבילויים גדרה.

בשנת 1929 בנה בן-גפן בה את בית-החולים הראשון לחולי מחלות ריאה, בארץ ישראל. בית החולים היה קרוי "ביל"ו". בבית חולים זה הבריאו מאות חולי שחפת. משאישרו תוצאות הריפוי של מחלות הריאה, את הנחתו, בנה בן-גפן במושבה עוד שני בתי-הבראה, אחד לחולי קצרת ואחד למחלימים ממחלות פנימיות. בנוסף הקים בן-גפן את "שכונת מרגוע", בה ניבנו ביתנים להבראה עבור מבריאים. עלות שכר הדירה של דירה בביתן, לתקופה של חודש, עמד על 5 לירות ארץ ישראליות[4]

עקב הקמת המוסדות שעסקו בטיפול בחולי ריאה כרוניים השתקעו במושבה משפחות של חולי ריאה. הודות להתיישבות זו התרחב שטח הבניין של המושבה כלפי דרום על הגבעות בהמשך רחוב פינס. בן גפן השקיע עבודה ארגונית בסידור ההתיישבות הזאת, בעזרה לרכישת הקרקעות ומכירתן למשתכנים.

בן-גפן נשא לאשה את לילי פרקר. הזוג היה חשוך ילדים.

בן-גפן נפטר בשנת 1972 בגדרה. רעייתו לילי נפטרה כשנתיים לפניו. על מצבתו של בן-גפן בבית העלמין בגדרה חקוק שמו: ארי בן-גפן. לא נזכר אפילו שהיה רופא.

בית החולים ביל"ו

בן-גפן פרסם את תכונות המרפא של אוויר גדרה ברחבי הארץ והביא לפיתוח של ענף בתי החולים ובתי ההבראה, שהיה לענף מרכזי בכלכלת המושבה[5]. במחקריו, הוכיח בן-גפן כי 80% מחולי האסתמה שטופלו בגדרה הבריאו, או מצבם הוטב, לעומת מקומות מרפא בשווייץ שם אחוז המבריאים עמד על 68% . מסקנתו של בן-גפן הייתה: ”הקרניים האולטרה סגוליות מחטאות בגדרה את האוויר מסוגי אלרגנים, חיידקים ובקטריות. האדמה החולית של גבעות גדרה אינה שומרת לחות והלחות היא אחד הגורמים העיקריים למחלת האסתמה”[6]. בעקבות מסקנותיו, הקים בשנת 1929 את בית החולים "ביל"ו" לטיפול במחלות ריאה, ובעיקר בחולי אסתמה ושחפת. בין השנים 19401948 ניהל את בית החולים הפרופ' גוידו אהרן מנדס. בשנות הארבעים שהה במקום גם הקיסר היילה סילסי שגלה מארצו. בשנות ה-40 הקים הד"ר בנימין זאב פון וייזל בית הבראה כללי למחלות אלרגיות וכרוניות. ערב קום המדינה הפך בית ההבראה לבית חולים שקלט עולים חולי שחפת. בית החולים נסגר בשנת 1955. ביו מטופליו של בן-גפן הייתה גם המשוררת רחל.

מספריו, מאמריו ויצירותיו

  • "התינוק הבריא והחולה", עריכה : מנחם זלמן וולפובסקי, מוציא לאור: "CRS Press" (1929), 370 עמודים[7]
  • "ערים ופרנסה" (1946)
  • "העיר המתוכננת" (חוברת)[8]
  • חיבר את האופרה: "בית יעקב לכו ונלכה"
  • פרסם בעיתונות היומית והמקצועית מאמרים על סגולותיה האקלימיות והרפואיות של גדרה

הנצחתו

בגדרה נקרא רחוב על שמו של בן-גפן[9]. בנוסף, גן המושבה קרוי על שמו (גן שאותו נטע וטיפח בעצמו).

כאות הוקרה על פעילותו למען המושבה, נרשם בן-גפן על ידי תושבי גדרה בספר הזהב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "רופאיה של ארץ ישראל 1799-1948", נסים לוי, יעל לוי, איתי בחור - הוצאה לאור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: בן גפן, אריה, עמוד 123
  • "הארץ", 30 בנובמבר 1921

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0