אריא דבי עילאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אריה דבי עילאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אריא[1] דבי עילאיעברית: אריה של בית העליונים) הוא אריה ענק המוזכר בגמרא, שבני אדם אינם יכולים לראותו ויכול לגרום לנזקים ולפגיעה רק מנהמתו בלבד.

התיאור בתלמוד

התיאור מבוסס על סיפור שמובא במסכת חולין: אמר לו הקיסר לרבי יהושע בן חנניה אלוקיכם כאריה הוא משול, ככתוב "אריה שאג מי לא ירא" מהי גדולתו? הרי כל פרש יכול להרוג אריה! אמר לו: לא כמו האריה הזה משול הוא, אלא כאריה מופלא החי ביער ששמו "בית עליונים". אמר לו: רצוני שתראהו לי, אמר לו: אינך יכול לראותו. אמר לו: אף על פי כן מחויב אתה להראותו לי! ביקש רבי יהושע בתפילתו, ונעשה נס ונעקר אותו אריה ממקומו, וכשהיה במרחק ארבע מאות פרסה נהם פעם אחת וכל הנשים ההרות הפילו את עובריהן, והחומות ברומי נפלו. כשהיה במרחק שלוש מאות פרסה נהם שוב, ונשרו חניכיים ושיניים[2] של האנשים ואף הקיסר נפל מכסאו. ביקש הקיסר מרבי יהושע: בבקשה ממך התפלל שיחזור למקומו, התפלל שוב ושב למקומו[3].

האריה מתואר כמי שיש תשע אמות בין אוזן לאוזן שלו[4] (כלומר מידת רוחב פניו קרובה לחמישה מטרים)[5]. מדברי התוספות אפשר ללמוד עוד על גודלו מידותיו; לו היה קיים בימי נח לא היה יכולת להכניסו לתיבה[6].

התלמוד מזהה חיה זו עם הטגרס או טגריס[7] ייתכן שהטיגריס הגדול במשפחת החתולים המוכר כיום קיבל את שמו מחיה מיתולוגית זו[8]. התוספות כותבים שהוא תת מין של האריה הרגיל[6].

טביא דבי עילאי

בכינוי זהה נזכר גם צבי ותיאורו קרוב יותר למציאות המוכרת לנו, וכמעט מתאים לג'ירפה מתואר שאורך גופו[9] שש עשרה אמה (כשמונה מטרים), יש לו קרן אחת במצחו. אותו מזהים חז"ל עם חיה בשם קרש במקום אחר[10] כתוב שקרן זו בצבע שחור.

כביטוי

הביטוי "ארי דבי עילאי" שימש ככינוי כבוד בספרות התורנית. בספרות שו"ת האחרונים הכינוי אריה דבי עילאי מכוון רבות לרבי אריה לייב ליפשיץ על שם ספר שו"ת בשם זה שחיבר.

הערות שוליים

  1. ^ כך הוא במקור (בארמית) בתלמוד. בספאח הראשונים נכתב בה"א בסופו אריה, כבלשון הקודש.
  2. ^ לדעת התוספות (שם) רק שיניים נפלו
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ט עמוד ב'.
  4. ^ כתוב בין "אונה לאונה" כך פירש מהר"ם שי"ף אוזן כמו "אודנא". ולא אונות הריאות. וכן מובא בחידושי חת"ם סופר.
  5. ^ לפי זה מצטייר בעל חיים בעל גודל עצום.  הגמרא בזבחים (קי"ג) מסבירה איך שרד הראם את המבול שעקב גודלו לא היה יכול להיכנס לתיבה. ושם תוספות שואלים מדוע לא שאלו כך על אותו אריא דבי עילאי, ועונים שישנם אריות קטנים. רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "כרתי" סי' פ' מפלפל האם הכוונה לקטנים בגיל או לזן קטן
  6. ^ 6.0 6.1 תוספות, מסכת זבחים, דף קי"ג עמוד ב', ד"ה אורזילא דרימא.
  7. ^ לפי גירסת רש"י. וציין שלא נזכר שם זה בעוד מקום. יתכן שהשם היה ידוע.
  8. ^ ראו מאמר בנושא באתר הדף היומי
  9. ^ במקור "משכיה" תרגום אפשרי הוא גם "אורכו" וגם "עורו" אך רש"י פירש אורכו כיון שלא סביר שמדדו את משך עורו במותו (חת"ם סופר).
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד ב'.
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.