חתוליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחתוליים
חתוליים
מיני חתוליים. משמאל למעלה שורה ראשונה: טיגריס, שונר קנדי. משמאל שורה שנייה: סרוואל, פומת הרים, חתול דגים נמרי. משמאל שורה שלישית: חתול זהוב אסייתי, אוצלוט, חתול בר.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Felidae
ולדהיים 1817
תחום תפוצה
Felidae range.png
לייגר, הכלאה בין טיגריסית ואריה, הוא החתול הגדול בימינו
שחזור של סמילודון

חֲתוּלִיִּים[1] (שם מדעי: Felidae) היא משפחת בעלי חיים בסדרת הטורפים. החתוליים ניחנים ביכולת ציד משוכללת. במשפחה זו נמנים 37 מינים (לא כולל מינים שנכחדו).

מאפייני המשפחה

  1. יכולות תמרון ומהירות תנועה, אותן מביא הברדלס לשיאים גבוהים ביותר. יכולת זו באה לידי ביטוי בין היתר בעובדה שחתול תמיד נופל על רגליו, דבר שתרם לחיזוקו של מיתוס "תשע הנשמות". החתולים יכולים לפתח מהירויות ריצה גבוהות (הברדלס מסוגל להגיע לכ-93 קמ"ש).
  2. ראיית לילה טובה. יכולת הראייה של החתוליים בלילה היא פי שישה משל האדם.
  3. יכולת הסוואה והתגנבות. החתוליים הם הולכי אצבעות, מה שמאפשר להם הליכה קפיצית וחרישית. יכולות אלה חיוניות כדי ליישם כראוי את שיטות הציד החתוליות, הכוללות כמעט תמיד מארב ועיקוב.
  4. כושר טיפוס. הודות לטפרים הנשלפים ומבנה הגוף הקל, מרבית החתוליים מסוגלים לטפס על עצים. יכולת זו מאפשרת להם לצפות בטרפם העתידי ממקום בטוח בטרם יחליטו על שעת הכושר לתקיפה, לברוח מאויביהם, ואף להחביא את טרפם. נמר מסוגל להעלות לעץ בשיניו טרף הכבד ממשקל גופו פי שלושה. אף אריות מסוגלים לטפס על עצים, על אף משקלם[2]. הטיגריס מטפס בכבדות, והברדלס מצליח בטיפוס הודות לגמישותו ולא הודות לטופריו, שאינם מתכנסים כמו אלה של שאר החתוליים, ולכן פחות חדים כתוצאה משחיקה מתמדת.
  5. קשרים חברתיים נמוכים ומחיה בקבוצות קטנות. החתולים הם בעלי חיים יחידאיים, כלומר מעדיפים חיים עצמאיים יותר. עם זאת, החתוליים חיים במרקם חברתי מורכב יחסית שכולל גם קבוצות קטנות. האריות, החיים בלהקות, יוצאים מכלל זה.
  6. סלידה ממים. רוב החתוליים סולדים מהירטבות במים.
  7. ניקיון. החתוליים נחשבים לחיות היגייניות השומרות על ניקיונן. הם נוהגים ללקק את כל גופם כדי לנקותו מכל לכלוך וטפיל. חתולי בית אף נוהגים לכסות את צורכיהם.
  8. מנוחה ושינה מרובה. בעיקר ביום, מכיוון שהם טורפי לילה, דבר הנראה כעצלות כרונית.
  9. חוש כיוון. משפחה זו מתאפיינת בחוש התמצאות גבוה.

אבולוציה

משפחת החתוליים היא חלק מתת הסדרה דמויי החתול, אשר לדעת החוקרים החלה להתפצל לפני זמן רב למשפחות שונות. משפחת החתוליים והלינסנג האסייתי נחשבות משפחות אחיות שהתפצלו.

פרואילורוס הוא החתול הקדום ביותר הידוע. שרידי מאובנים נחפרו בצרפת ובמונגוליה. מאובנים שנמצאו, מצביעים על כך שהחתוליים הגיעו לצפון אמריקה לאחר הדוביים, הנימרווידיים והכלביים .

בעבר חיו פסאודלירוסים באפריקה. מאובני לסת נמצאו בחפירות באירופה, באסיה ובצפון אמריקה מתקופות שונות.

השנחרבים, תת-משפחה של יונקים בעלי שיני חרב התפתחו התפתחו באפריקה והיגרו צפונה. הניבים העליונים הגדולים שלהם, מתאימים לטרוף בעלי חיים גדולים. מיומכיירודוס (Miomachairodus) הוא הפרט העתיק ביותר הידוע בתת-משפחה זו. מטאילרוס חי באפריקה ובאירואסיה לפני זמן רב. מספר שלדי פרמכיירודוס נמצאו בספרד. הומותריום הופיע באפריקה, אירואסיה וצפון אמריקה. סמילודון חי בצפון ודרום אמריקה. תת-משפחה זו נכחדה.

תוצאות של ניתוח מיטוכונדריה מצאו דמיון גנטי בין כל החתוליים השונים, ולפי פרשנות החוקרים הדבר מעיד על אב קדמון משותף שמקורו באסיה. הם היגרו לאפריקה, אירופה ואמריקה במהלך לפחות 10 גלי הגירה. מפלס הים נמוך הקל על נדידות אלו. פנתר בליתיה הוא הזן העתיק ביותר הידוע מתת-משפחת הפנתריים. מאובן של גולגולת נמצא בשנת 2010 במחוז זנדה בטיבט. פנתר פלאוסיננסיס (Panthera palaeosinensis), כנראה חי בצפון סין, והוא דומה לזו של אריה או נמר. מאובני גולגולות ועצמות לסת נמצאו גם בצפון מערב סין. יגואר אירופאי הוא חתול הפנתרי הראשון שידוע שחי באירופה.

חתולים חיים מתחלקים לשמונה שושלות או קבוצות מינים. עיבוד של DNA של כל 41 מיני החתוליים, גילה כי הכלאה בין המינים השונים, התרחשה ברוב השושלות.

טקסונומיה

חתוליים בארץ ישראל

בארץ ישראל חיים בר שלושה מינים ממשפחת החתוליים:

ארבעה מינים נוספים חיו בעבר בארץ ישראל, ונכחדו בה, אך לא בעולם:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתוליים בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0