ארכיטקטורה ואמנות מרובינגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבפטיסטריום של הקתדרלה באקס-אן-פרובאנס
גביע זהב ממטמון גורדון
בפטיסטריום סן ז'אן בפואטייה

ארכיטקטורה ואמנות מרובינגית נוצרו בתקופת השושלת המרובינגית של הפרנקים, שחיו באזור צרפת, בנלוקס וחלקים מגרמניה במהלך המאה החמישית עד המאה השמינית. הופעתה של השושלת המרובינגית בגאליה במאה ה-5 הביאה לשינויים חשובים בתחום האמנות. הביטויים העיקריים של אמנות מרובינגית הם עבודות צורפות בזהב, עיטור כתבי יד באיורים של בעלי חיים, ושילוב מוטיבים משלהי העת העתיקה.

ארכיטקטורה

איחוד הממלכה הפרנקית, תחת כלוביס הראשון (465–511) ויורשיו, יצר דרישה לבניית כנסיות ומנזרים, שהיוו את מוקדי הכוח של השושלת המרובינגית. אלה נבנו בדרך כלל בהתאם למסורת הבזיליקה הרומית, אך מדי פעם שולבו בהם השפעות מסוריה וארמניה. רוב המבנים במזרח הממלכה היו עשויים עץ, ובמערב ובדרום נבנו מבני אבן. רק חלק קטן מהמבנים שרד. חלק מהמבנים שוחזרו בהתאם לממצאים ארכאולוגיים.

הבישוף גרגוריוס מטור מתאר בספרו "ההיסטוריה של הפרנקים" את בזיליקת סן מרטן, שנבנתה בטור במאה החמישית ולא קיימת כיום. על פי התיאור זו הייתה אחת הכנסיות היפות ביותר בארכיטקטורה המורבינגית. היא נבנתה בסגנון רומנסק, היו בה 120 עמודי שיש, מגדלים בקצה המזרחי, ומספר פסיפסים. אחד המאפיינים של בזיליקת סן מרטין היה סרקופג הממוקם באופן גלוי מאחורי המזבח, ולפעמים באפסיס. אין תקדימים רומאיים לחידוש ארכיטקטוני זה, והוא הפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים של האדריכלות המוריבינגית.

הכנסייה היחידה בסגנון זה ששרדה עד ימינו היא כנסיית פטרוס ה"קדוש" בויין. ניתן לראות סגנון דומה ביסודות של בזיליקת סן-דני ושל כנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז.

כמו כן שרדו מהתקופה המרובינגית מספר קריפטות ומספר מבני בפטיסטריום קטנים ברחבי צרפת. חלקם מכוסים בכיפה, דבר המעיד על השפעת האדריכלות הסורית. באופן דומה, הבפטיסטריום של ריאז באלפים של פרובאנס עילית מזכיר את כנסיית סן ג'ורג' בעיר עיזרא שבסוריה. הבפטיסטריום בפואטייה הוא בעל מבנה מלבני ייחודי, ולצידו שלושה אפסיסים. הבניין המקורי עבר כנראה מספר שינויים אך נשמרו בו עיטורים מרובינגיים בכותרות העמודים.

אמנות

במאה השביעית כנראה זכו בעלי המלאכה המרובינגיים להערכה גבוהה, והם הובאו לאנגליה בכדי לבנות כנסיות וליצור עיטורי זכוכית. הם השתמשו רבות בטכניקה בשם opus gallicum (אנ'). בשיטה זו קודחים חורים מדויקים באבני הבניין, מחדירים אליהם קורות עץ וכך יוצרים שלד יציב למבנה. שיטה זו אומצה על ידי הנורמנים, והם השתמשו בה לאחר מכן באיטליה.

מעט מאוד עיטורי כתבי יד מורבינגיים שרדו. כתב העת העשיר ביותר בעיטורים מסוג זה הוא ספר תפילה מהמאה ה-8 שהוקדש לגלסיוס הראשון ונמצא כיום בספריית הוותיקן. בספר עיטורים גיאומטריים ואיורי בעלי חיים המושפעים מגילופי מתכת ומאמנות המזרח, בדומה ליצירות של אמנות אינסולרית (אנ') שהייתה נפוצה באנגליה באותה תקופה. מרכזי האמנות המרובינגית העיקריים היו במנזר ליוקסיי בפראנש-קונטה, שנוסד על ידי קתולים שהגיעו מאירלנד, ומאוחר מנזר הכפר קורבי (אנ').

אוסף גדול של אמנות מרובינגית שהוצג בברלין הוחרם על ידי הצבא הסובייטי כאשר העיר נכבשה במלחמת העולם השנייה. האוסף מוצג עד היום ברוסיה.

גלריה

קישורים חיצוניים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33096999ארכיטקטורה ואמנות מרובינגית